כנס הקלינטק הראשון שהתקיים היום בחיפה הביא אליו את ראשי תעשיות המפרץ שהצהירו על דרכי שימוש שונות בתחום הקלינטק והסביבה
נפתח כנס חיפה הראשון לקלינטק בשירות התעשייה
כנס הקלינטק הראשון שערכה העיר חיפה כינס כמה מראשי התעשיות הכבדות של העיר כדי לדון בשינויים שעוברים המפעלים הגדולים בדרך לניקיון סביבתי והתייעלות אנרגטית. הנושא המרכזי בפאנל הראשון שנקרא "קלינטק בשירות התעשיה" אירח את טובי בכר, מנכ"ל חברת "דור", שלומי בסון, סמנכ"ל איכות הסביבה ובטיחות בקבוצת בז"ן, חגי ריינגולד, אחראי סביבה ב"תרו תעשיות" וד"ר מיכל פרלה קלנר, הממונה על מדיניות איכות הסביבה על טכנולוגיות לצמצום פליטות.
המשותף לכלל הדוברים בפאנל סבב סביב נתוני זיהום האוויר שקבעו כי ביום כיפור האחרון ירדו אחוזי הזיהום בעשרות אחוזים, דבר שחיזק את נציגי החברות שחזרו ואמרו כי מרבית הזיהום כיום נוצר על ידי תחבורה ולאו דווקא על ידי המפעלים. עם זאת, כל נציג פירט את הדרכים שבהם מתפקדת החברה שלו בדרך להתייעלות אנרגטית ושמירה על איכות הסביבה.
ראשון הדוברים היה טובי בכר, מנכ"ל חברת "דור כימיקלים" שהתמקד בנושא המתאנול המבוסס על גז טבעי וקבע כי שימוש הולך וגובר במתאנול ישפיע לטובה הן על התעשייה והן על הרכבים. הבשורה שלו הגיעה כאשר סיפר על ניסוי שקיימה "דור כימיקלים" במסגרתו נמהלו 15% מתאנול עם בנזין במספר תחנות תדלוק של החברה. "אנחנו לא צריכים לשנות שום דבר ברכב ושום דבר בתחנות התדלוק" אמר בכר "הפתרון של המתאנול מוזיל משמעותית את הדלק וגם מזהם הרבה פחות. בפרויקט המתאנול קורה דבר מעניין- בעקבות גילוי הגז במדינת ישראל ושיקולים נוספים, המתאנול הופך להיות מוצר שמסתכלים עליו גם בהרבה בשווקים בינ"ל. מעבר לתועלת הכלכלית ואיכות הסביבה זה יכול לתת לנו עצמאות אנרגטית יחסית ולכן המוצר הזה לא יישאר בגבולות ישראל".
שלומי בסון מבז"ן סיפר כי בשנים האחרונות ירדן אחוזי הפליטות באופן ניכר (50 עד 70 אחוז) אך הטכנולוגיות החדשניות בהם משתמשים במפעלים קשורים דווקא בטיפול במים מזוהמים שלאחר תהליך כימי וביולוגי הופכים ממים שחורים למים שקופים. "יש לנו מיזם שלוקח את המים הנאגרים מהגשמים ומתהליכים כימיים שאנחנו עושים- אלו מים מזוהמים שעוברים טיפול ביולוגי ואז הם מועברים למתקן שעל ידי אוסמוזה הפוכה הופכים למים באיכות להזרמה לנחל. מה שאנחנו עושים זה שאנחנו מחזירים את רוב המים הללו לדוודים שלנו למטרות קירור. זהו תהליך חסכוני ונקי ביותר. גם בתחום הטיפול בריחות התחדשנו ורכשנו מערכת שנקראת RTO שלוקחת את האטילן ומפחיתה אותו על ידי מצב של חמצון תרמי. 32 מליון ש"ח הושקעו בתחום הזה".
בהמשך הבהיר בסון כי בעבר "נושא הטמעת הטכנולוגיה היה מפוזר בין כל מיני גורמים במפעל. נכון להיום המחויבות והאחריות היא בעצם של המנכ"ל והדירקטוריון. כיום, האחריות היא עליי. זו תועלת אדירה כי פתאום אתה רואה שהפרויקט מתאים לבעיה. היו לנו פרויקטים שכבר עלו מליונים אבל בת'כלס הם לא פתרו את הבעיה. מה שקורה היום זה שלוקחים את הבעיה כדי למצוא לה את הפתרון הספציפי. חשוב לי להדגיש שכל מי שיש לו טכנולוגיית קלינטק- מוזמן לפנות אליי. פונים אלי עשרות יזמים ואני משתדל לפגוש את כולם"
חגי ריינגולד מ"תרו תעשיות" המייצרת תרופות וחומרי גלם לייצור תרופות סיפר כי בחברה משתמשים "בשיטה הזו כדי לטפל בכל הפליטות המוקדיות והבלתי מוקדיות. המערכת הזו מנצלת את הגזים של הממיסים לשימוש פנימי. העלויות שלה הם מאד נמוכות. ההנעה היא על ידי גז ולאחר ההפעלה הראשונית על ידי גז היא פועלת על ידי האדים של הממיסים. בתחום השפכים- טארו למעשה פועלת בשני ערוצים. ערוץ אחד – שותפים חיצוניים (אלקון) שמטפלת בשפכים הכבדים. בערוץ השפכים הקלים בנינו מתקן טיפול לשפכים ביולוגי עם נשאים שהם למעשה ג'ל על מצע מרחף עם אחוז שיפעול גבוה מאד. המטרה הראשונית היא להנציל ולהחזיר לתהליך את החומרים. לאחר מכן יש את השפכים המתמחזרים – זיקוק מסוים ששולחים אותם לשותפים שמטפלים עבורנו. חלקם מוחזרים וחלקם נמכרים וחלקם הולכים לרמת חובב בלית ברירה".
הכנס לא הציג טכנולוגיות חדשות ופיתוחים חדשים בכל הקשור בטיפול בפסולת האורבנית . וגם לא נתנה אינפורמציה מה נעשה בתחום הזה