עימות אובמה – רומני: בעד ונגד אנרגיה מתחדשת ופוסילית  

בעימות הנשיאותי שנערך אור להבוקר בין הנשיא המכהן ברק אובמה והמתמודד הרפובליקני מיט רומני, שהתמקד בעיקר במדיניות פנים וכלכלה וכן התערבות הממשל הפדראלי, לא נפקד נושא האנרגיה.

הנשיא אובמה שלף ראשון. במסגרתו תוכניתו הכלכלית של הנשיא, ישנה עדיפות גדולה מאוד לתעשיית האנרגיה כחלק מהתכנית להפחתת החוב הלאומי, אובמה טוען שיפסיק את הטבות המס והסובסידיות של תעשיות הנפט והגז "האם מישהו חושב שחברות הנפט זקוקות לסיוע כלכלי?" שאל אובמה את הקהל באולם באוניברסיטת דנוור. לדברי הנשיא, חברות הנפט  בארה"ב זוכות להטבות מס של 4 מיליארד דולר בשנה.

רומני בחר את תמיכת אובמה באנרגיות מתחדשות לכר חבטות בנשיא. מצד אחד הגדיר את נושא האנרגיה כנושא קריטי וטען שיש לו תכנית להביא את צפון אמריקה וארה"ב  "לעצמאות אנרגטית" ושיעד זה ייצר 4 מיליון מקומות עבודה. לדבריו, במהלך שנות כהונתו של  הנשיא, ייצור נפט וגז עולה למרות הנשיא ולא בזכותו ובעיקר על אדמות פרטיות. על אדמות מדינה הייצור ירד בחצי – לדברי רומני, הוא יכפיל את ייצור הגז והנפט על אדמות פדראליות. רומני אמר גם "שהוא אוהב פחם – פחם נקי". בנוסף, רומני ציין באימרת אגב שיש "להילחם בסינים היכן שהם מרמים" ויתכן שכיוון למקרה CASM והיטלי ההגנה והיבוא שהוטלו על מוצרי יצרניות פאנלים סיניות השנה, נושא אליו לא התייחס הנשיא אובמה.

בעוד אובמה מזכיר רק את תמיכתו באנרגיות מתחדשות ולא פירט את תמיכת הממשל בראשותו בתחום – חוסר ההגנה על פועלו של ממשל אובמה היה מוטיב חוזר בעימות, טען רומני שאמנם תעשיית הנפט זוכה לפטור של "רק" 2.8 מיליארד דולר בשנה לעומת 90 מיליארד הדולארים שממשל אובמה הזרים לתעשייה. רומני טען שהטבות המס קיימות מאה שנה והנשיא, במקרה היחיד בעימות, העיר בהערת ביניים "הגיע הזמן לסיים את זה". אך רומני לא שכח את שורת הכשלונות של תעשיית האנרגיה המתחדשת והזכיר שורה של חברות בהן השקיע הממשל וטען ש"קרוב ל-50% מ-90 מיליארד הדולר שהושקעו בשנות כהונת הנשיא נסגרו. 90 מיליארד הדולרים הללו הם שווים לחמישים שנות הטבות מס שחברות הנפט זוכות להן 

נושא האנרגיה עלה גם בסיום העימות כשהדיון נסב סביב מקום הממשל הפדראלי בחיי האזרחים האמריקאיים ושוב חזרו שני המתמודדים על משנתם, אובמה התומך במתחדשות סימן את הטבות המס של חברות הנפט ובעלי ההון מתעשיית המשאבים הפוסיליים (בין יתר "אלה שהצליחו בדרכם" כהגדרתו) בעוד רומני טוען שדווקא בנושא האנרגיה הממשל הפדראלי צריך להיות מעורב בהתווית וקביעת המדיניות, עמדה הפוכה לעמדותיו ברוב הנושאים שבו טען שיש לחזק דווקא את האוטונומיה של המדינות החברות באיחוד.