ראיון חגיגי עם מקימי מעבדת ה-PV החדשה של בית ההשקעות קפיטל נייצ'ר ומכון התקנים הישראלי
מקימי מעבדת האנרגיה הסולארית "נעזור ליזמים לצלוח את עמק המוות"
מימין – נועם אילן, מנהל פיתוח עסקי קפיטל נייצ'ר, אבי פלדמן, מנכ"ל קפיטל נייצ'ר
אילן כרמית, מנהל פיתוח עסקי במכון התקנים – צילום: חגי אנסון
בית ההשקעות קפיטל נייצ'ר מתמחה בהשקעות בחברות מו"פ בתחום האנרגיה המתחדשת. במהלך פעילותה בשנה וחצי האחרונות, נבחנו מעל 230 חברות הזנק ועוד 120 פרויקטים בשלב מחקרי ראשוני וכבר בוצעו שלוש השקעות. אחד המיזמים האחרונים של הבית ההשקעות היא מעבדת בדיקות ל-PV שתוקם בשיתוף מכון התקנים. לדברי אבי פלדמן, מנכ"ל קפיטל נייצ'ר, הרעיון להקמת מעבדת PV נולד אחרי בחינה מעמיקה של הנושא בשיתוף חברת ארנסט & יאנג, שם גילו שישנן למעלה מ-20 חברות מו"פ שלצורך הפעילות שלהן מבצעות בדיקות מול מעבדות בחו"ל, מה שמייקר משמעותית את תהליך הפיתוח. "מדובר בסכומים של 200,000 ש"ח בתקופה של שנה, ואלו סכומים לא מבוטלים."
ישנם אתגרים נוספים בעבודה מול מעבדות בדיקות בחו"ל, מעבר לעלויות השינוע וכדומה, קשה ליזם להיות עם האצבע על הדופק – כלומר, הבדיקות נעשות בשלט רחוק, או בעלות של נסיעה של עובד או צוות עובדים שילוו את הבדיקות. מעבר לכך, ישנו צוואר בקבוק בבדיקות בחו"ל כיוון שחברות מו"פ מכל העולם פונות אליהן, מה שמעכב את זמן המחקר ופיתוח.
נראה שנושא הנגישות מחד ופיתוח השוק המקומי מחד, והתפיסה עסקית כי קיים מחסור במעבדות PV בעולם – מה שעשוי להפוך את המעבדה החדשה למוקד משיכה ומו"פ בינלאומי הם הגורמים המניעים את הקמת המעבדה המדוברת. "אם המעבדה נמצאת קרוב למיזם – כלומר באותה מדינה, היא הרבה יותר נגישה ויכול לפתח את הפינג-פונג של התייעצות וליווי ותמיכה ושינויים שנדרשים בתקופת המו"פ. כשאין, יזמים פועלים בצורה הרבה יותר טורית, מה שמעקב ומשפיע על מערך הפיתוח" אומר פלדמן.
מכון התקנים בחר ליסד את המעבדה מסיבות מובנות. כיום במכון למעלה מ-40 מעבדות בדיקה בתחומים שונים, ולדברי אילן כרמית, מנהל פיתוח עסקי במכון התקנים טבעי שהמכון יבחן את נושא המו"פ בתחום ה-PV המתפתח בעולם ובישראל. "חברה שרוצה לפתח את מוצריה צריכה לעבור מספר שלבים, כולל 'עמק המוות' הראשון, שלב שבו החברה להוכיח את יכולת המוצר". לדבר כרמית, חברה המעוניינת לעשות כן, חייבת על פי תנאי השוק החופשי להוכיח שהמוצר עומד גם בתנאי התקינה. עלות בדיקות המעבדה לעמידה בתקינה, עם מעבדה שאיננה מקומית עצומות "ואלו חברות שאין להן כסף אך מעוניינות לגייס את הכסף". כרמית מציין בנוסף שלתפיסת מכון התקנים "ישנה רוח של פיתוח נושא הקיימות בכלל ונושא ה-PV בפרט".
שיפור המיצוב של ישראל בתחום המו"פ של אנרגיות מתחדשות
הסיבה להקמת מעבדה כזו כגוף מסחרי ולא אקדמי היא כיוון שמעבדות תקינה נמצאות בתחום המסחרי, מסביר נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת קפיטל נייצ'ר, המלווה את שוק ה-PV בארץ משנת 2007. "התקינה רלוונטית רק כשכבר מפתחים מוצר מסחרי ורוצים להתאים אותו לתקינה בשלב מוקדם ככל האפשר בתהליך פיתוח המוצר." כרמית מוסיף שהמעבדות המספקות שירותים לחברות אחרי שלב המו"פ האקדמי הן אינן אקדמית. "בשלב שהמיזמים עוברים משלב של פיתוח לייצור, בכל התהליך, מהוכחת היכולת ועד שמקבלים את היתר המכירה, יש צורך במעבדות כמו זו שאנו מייסדים והן אינן קשורות לאקדמיה" זאת למרות שאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע הינה שותפה למיזם.
פלדמן מדגיש כי במכון התקנים בקרן קפיטל נייצ'ר מתייחסים לנושא כהשקעה ברמה הלאומית "אנחנו מעמידים לטובת התעשייה תשתית גנרית שתתאים לכמה חברות ותחסוך את הצורך בעבודה מול ספק זר." אף על פי כן, הוא מציין שאכן ישנה בעיה בשוק הישראלי והמעבדה לא תסתמך רק עליו. "המעבדה תיתן אימות ותקינה לתקנים המתאימים לאירופה וארה"ב והמזרח הרחוק, ולא רק בשוק המקומי". כרמית מציין שהמעבדה המדוברת תזכה לאישורי תקינה ממכוני תקינה בינלאומיים ומוסיף שה-NREL, המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת בארה"ב צופה ביקוש ומחסור בהיצע של שירותי מעבדות PV כמו זו המתוכננת לקום.
פלדמן מספר על ההבדל בין המו"פ בארה"ב בתמיכת הממשלה לעומת המו"פ בישראל ומציין כי המו"פ הממשלתי בארה"ב הוא מו"פ חוזי (contracted R&D) "הממשלה קובעת שהיא מעוניינת בפיתוחים לתעשיות שונות וחלקם למכוני מחקר פרטיים." ומציינת את יוזמת סאנשוט של הממשל הפדראלי. על פי דו"ח ה-OECD שפורסם במאי 2012 אחד היתרונות הגדולים של ישראל בתחום ה-PV והאנרגיות המתחדשות בכלל היא היכולת להוות כר ניסויים בזכות הגיאוגרפיה והאקלים המשתנים על פני שטח יחסית קטן. לדברי פלדמן הקמת מעבדה היא המשך פעילות על אותו וקטור. אולם מעבדה שכזו גם תביא ליצירת שוק ולשיפור המיצוב של ישראל בתחום המו"פ של אנרגיות מתחדשות ו-PV בפרט.