על מנת לבחון האם האופטימיות השוררת כיום בנוגע למחירי הנפט והחרם על הנפט האירני יימשכו גם בטווח הארוך – ישנם שלושה היבטים עיקריים אותם צריך לבחון

אמברגו הזהב השחור: החרם על איראן ומחירי הנפט העתידיים 

מאת: אריאלה ברגר 

מאז 2010, עם הדיווחים על התקדמות יכולותיה של אירן בפיתוח נשק גרעיני, ארצות הברית ובנות בריתה החמירו את הסנקציות על ייצוא הנפט האירני. בחודש יולי השנה נכנס לתוקף החרם של האיחוד האירופי. נשיא אירן, אחמדניג'אד, טוען כי הסנקציות הבינלאומיות על ייצוא הנפט האיראני הן "החמורות ביותר שהושתו אי פעם על מדינה כלשהי". החרם על הנפט האירני פוגע ב-50% ממקורות ההכנסה של איראן, ויוצר עול כבד על משק של 352 ביליון דולר. לפי השקפתה של מזכירת המדינה האמריקנית, לסנקציות אלו "יש השפעה רצינית". אך מה עם ההשלכות הרחבות על מחיר הנפט העולמי שהכלכלה העולמית נחשפת אליהן? אחרי הכול, איראן מחזיקה ב-11% מעתודות הנפט העולמי.

נכון לזמן כתיבת מאמר זה, ההשקפה הרווחת היא שהסנקציות נחלו הצלחה – ולא רק בגלל שהן פוגעות באירן. לפי ראש מחלקת המחקר של שוק הנפט ב-Société Générale : "היו דאגות רבות בקשר לכך שהסנקציות עלולות לגרום לתוצאות לא רצויות בכך שיגרמו לעליה חדה במחירי הנפט. אולם לבסוף ארצות הברית ומדינות אירופה הצליחו "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" כיוון שהכמויות יורדות והמחירים יורדים". סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת כי הסנקציות עולות לאיראן "133 מיליון דולר ליום באובדן הכנסות, וזאת מבלי לגרום לעליית המחיר העולמי הגולמי, דבר זה מעניק לנשיא ברק אובמה ניצחון במדיניות החוץ בשנת הבחירות". מצד שני, המתנגדים לדעה זו מצביעים על כך שרק בגלל שמחיר הנפט עדיין לא קפץ, האיום עדין לא הוסר, ללא שום קשר לבחירות המתקרבות בארצות הברית.

על מנת לבחון האם האופטימיות השוררת כיום בנוגע למחירי הנפט והחרם על הנפט האירני יימשכו גם בטווח הארוך – ישנם שלושה היבטים עיקריים אותם צריך לבחון:

1. שרטוט פרופיל של צרכני הנפט האיראני (על אף החרם) 2. כיצד הכלכלה העולמית עשויה להשפיע על מחירי הנפט 3. התפתחויות גיאופוליטיות שונות במזרח התיכון והשפעתן על מחירי הנפט.

שרטוט פרופיל של צרכני הנפט האיראני (על אף החרם)

הקונים העיקריים של הנפט האירני – על אף החרם – הם סין, הודו ומדינות אפריקה.

סין והודו הן צרכניות נפט משמעותיות ביותר מכיוון שהביקוש בהן נמצא במגמת עליה. בסין ובהודו יש 8 מיליון ק"מ של כבישים ((לשם השוואה: בארצות הברית מדובר ב- 6.5 מליון ק"מ ). סין, יצרנית המכוניות ויצואנית הסחורה הגדולה בעולם, ייצרה 14.5 מיליון רכבים בשנה האחרונה; בצי הרכב הסיני היו מכירות של 10 מיליון באותה שנה. (לשם השוואה: ארצות הברית ייצרה 3 מליון רכבים בשנה האחרונה והמשפר מכירות 13 מיליון). בארצות הברית עומד ממוצע המכוניות לאדם על 43.9 מכוניות לכל 100 איש; בסין הנתון הוא 3.4 ובהודו 1.2. ארצות הברית מחזיקה בכ-24% מצי הרכב העולמי, וזאת בהתאמה לחלקה בצריכת הנפט העולמית אשר עומדת על כ-21%.

המסקנה – כל הגורמים הבאים בעלי משקל שווה: ככל שגדל מספר הרכבים המונעים בדלק בכבישי העולם, כך מעמיקה התלות בנפט. לטווח הבינוני, עצם העובדה שסין, הודו ומדינות אפריקה קונות נפט איראני וכלכלותיהן עדיין מתפתחות, תגרום לכך שמחירי הנפט העתידיים יעלו. לטווח הארוך, סין והודו, שמספר הרכבים בהן נמצא בגדילה (מצב של צמיחה, אך רחוק מלהתקרב לממוצע העולמי) יחלישו את ההגמוניה האירופאית על צריכת הנפט, ולכן יחלישו את מאזן הכוחות העתידי בין המדינות המאוחדות בחרם על הנפט האירני.

כיצד הכלכלה העולמית עשויה להשפיע על מחירי הנפט (ולהפך)

היות ונפט הוא מוצר הנצרך ברחבי העולם כולו, החרם על הנפט האירני לא נאכף בכל העולם ומחירי הנפט ממשיכים להיחשף לשינויים בכלכלה העולמית.
ישנו קשר אינטואיטיבי בין הכלכלה העולמית לבין הנפט. הקשר הוא: המסחר תלוי בתנועת אנשים וסחורות, הם בתורם תלויים בתחבורה (בכבישים, באוויר, בים או ברכבת); תחבורה זו, בתורה, תלויה בנפט. רוב הכלכלנים טוענים כי הכלכלה העולמית משפיעה על מחירי הנפט; ואילו חלקם, ואני בתוכם, טוענים כי לעיתים קרובות, ללא שום סתירה, מחיר הנפט הוא זה שמשפיע על הכלכלה העולמית.

יש הטוענים כי מחיר הנפט לא יעלה באופן משמעותי ויתכן שאף יירד. בין הגורמים שעלולים לעודד כיוון זה: היחלשות או התמוטטות של הגוש האירופי, שתגרום לירידה בצריכת הנפט, כלכלות מתפתחות (הודו, סין) הנמצאות בהאטה, דבר שיגרום לירידה בצריכת הנפט. בנוסף, הבחירות המתקרבות בארצות הברית.למרות זאת, גורמים הפוכים עשויים להצביע דווקא על עליית מחירי הנפט. ביניהם ניתן למנות את הסיבות הבאות: ככלל, מדינות המסבסדות את צריכת הדלק (למשל מדינות אופ"ק, סין והודו) אינן צפויות להוריד את הסובסידיה (בעשותן כן הן מסתכנות באי- יציבות פנימית ובהיחלשות כלכלותיהן). הבעיה האמיתית לטווח הארוך היא שמדינות אופ"ק, אשר צריכת הנפט בהן גוברת, מעלות את רמת הסובסידיה הכוללת – ומימון הסבסוד הזה יגיע משרשרת אספקת הנפט, דבר אשר יבוא לידי ביטוי בעליית מחירי הנפט בעתיד.

מלחמת המטבעות ועסקאות נפט: בטווח הארוך, עסקאות נפט בין מדינות, שאינן מתבצעות בדולר והמסחר החוץ בורסאי – עלולים לתרום, בין יתר הגורמים, לשינוי בסטאטוס-קוו, שבו הדולר הוא המטבע של עתודות המט"ח העולמי. מצב זה עלול לגרום לתרחישים רבים ושונים, אשר אחד מהם הוא שערך הדולר האמריקני יירד וכתוצאה מכך מחירי הנפט, הנסחר בדולר, העתידיים – יעלו.

התפתחויות גיאופוליטיות שונות במזרח התיכון והשפעתם על מחירי הנפט

וכאילו שהכלכלה העולמית לבדה לא מספקת די גורמי סיכון – סיכונים גיאופוליטיים רבים מאיימים לגרום לעליית מחירי הנפט. ניתן לומר כי בשורה התחתונה, הפחד הוא ממלחמה; מכיוון שדבר זה עלול לגרום לסגירת נתיבי מסחר עיקריים, כגון מיצרי הורמוז. נכון לכתיבת שורות אלו, לא נראה כי אירועי האביב הערבי גרמו להפחתת הסיכונים הגיאופוליטיים ולהפחתת הסיכונים לעליית מחירי הנפט העתידיים. השוק בוחן מקרוב את כל המתחים המקומיים במזרח התיכון. ישנה רגישות מוגברת לכך שיתכן כי ההתפתחויות האחרונות בסוריה נשלטות בעצם על ידי אירן.

מאבק הכוח המתמשך בתוך מדינות אופ"ק בין ערב הסעודית הדומיננטית (הנהנית מדלק בשפע במחירים זולים) לבין אירן מהווה נושא לעניין רב. (לדוגמא, נכון לזמן כתיבת המאמר, ישנה סדרת שמועות ברשת האינטרנט שהנסיך בנדר, שמונה זה מקרוב למפקד המודיעין הסעודי, ונהרג לפני כשבועיים בהפצצה על מפקדת המודיעין הכללי הסעודי על ידי צבא סוריה, שאורגנה, לכאורה, מאחורי הקלעים על ידי אירן. ההתפתחויות בנושא נבחנות על מנת לומר כיצד אירוע זה או אירועים אחרים ישפיעו על מאבקי הכוח שבין ערב הסעודית לבין אירן).

מלחמה, האיום במלחמה, הפסקת אספקת הנפט, האיום בהפסקת אספקת הנפט, כל אלו הם גורמים בעלי חשיבות מכרעת. סיכון סביר עלול לגרום בקלות לעליית מחירים בטווח הקצר; סיכון מוחשי עלול להעלות את מחירי הנפט לרמה מרקיעת שחקים.

מסקנות

בין אם הסנקציות על הנפט האירני ימשיכו ובין אם לא, לאיראן יש לקוחות קיימים. התיאבון לנפט של הלקוחות לנפט האירני הוא יציב וצפוי אף לגדול.

מספר תרחישים מקבילים עשויים להתפתח בהתייחס לחרם על הנפט האירני, לכלכלה ולגיאופוליטיקה:

במידה והסיכון הכללי במזרח התיכון יגדל, כוחה ההרסני של אירן יגבר, מתודלק על ידי עצבנות גבוהה של המערב. זאת ללא קשר לשאלת המשך החרם על אירן. בתרחיש כזה, מחירי הדלק העתידיים צפויים לעלות בטווח הזמן הבינוני ואף בטווח הזמן הקצר.

אם החרם על הנפט האיראני יתמוטט, זה יעביר מסר חזק מאוד שהמערב חלש (וקרוב לוודאי שזה יגרום לשרשרת תגובות נוספת של אירועים גיאופוליטיים, כולל שינויים במאזן הכוחות בשרשרת אספקת הנפט) התוצאה הסבירה היא עליה משמעותית במחירי הדלק העתידיים ולעליה בתנודתיות המחירים. בשלב זה, נראה כי לא סביר שהחרם על הנפט האירני יתמוטט.

במידה ומאזן הכוחות בשרשרת אספקת הנפט העולמית יישאר יציב, אף כנגד היחלשות הכלכלה העולמית – יווצר לחץ בטווח הקצר והבינוני שיכול לתרום להקלה במחירי הנפט. עדיין, אם רמת העצבנות בשוק תישאר גבוהה, אפילו לנוכח היחלשות הכלכלה העולמית, קיימת סבירות לכך שתהיה תנודתיות במחירים בטווח הקצר ועליית מחירים בטווח הארוך.

האם ניתן לעצור את תנודתיות המחירים ועליית מחירי הנפט?

תנאי השוק, ההתפתחויות הגיאופוליטיות והתרחישים המתוארים לעיל יגבירו את המאמצים הבינלאומיים והישראליים בתעשיית תחליפי הנפט. הפיתרון הוא לנקוט בצעדים משמעותיים לכיוון גמילת העולם מהתלות בנפט. לכן, בשנת 2011 אישרה ממשלה ישראל תוכנית לאומית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט לתחבורה והקדישה תקציב של 1.5 מיליארד שקלים ל 10 שנים. לפיכך, אנו צופים עניין גובר בחברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות של תחליפי נפט (הרשומות במאגר הנתונים שלנו -www.iep.org.il/oacs).

בנוסף, פיתוחים כגון ניסויים ברכבים המונעים במתנול, גז דחוס ו-GTL המתבצעים בישראל, שכרגע מובלים על ידי מנהלת תחליפי הנפט במשרד האנרגיה והמים ופעילויות נוספות של מנהלה זו ושל המנהלת של התוכנית הלאומית של תחליפי נפט ומשרדים אחרים – צפויים למשוך תשומת לב רבה. עם זאת, יש לציין שהסיוע הממשלתי למיזמי תחליפי נפט מתעכב מטעמים לא ברורים ואפילו הנחיות המדען הראשי בנושא קריטי זה טרם פורסמו.

כמו כן, אנו צופים הגדלה בתמיכה הניתנת לתעשיית האנרגיה החלופית ממדינות המערב אשר מתחילות להפנים את ההשפעה הכלכלית ההרסנית הנובעת מהתלות בנפט:
"ההיסטוריה של התלות בנפט תחת שליטת המדינות העשירות בנפט היא התנסות ששום מדינה עצמאית אינה מעוניינת לחזור עליה" מילים אלו, מאת לא אחר מאשר נשיא אירן, אחמדניג'אד, מסבירות בבהירות רבה את העובדה כי הממתק של מדינות המזרח התיכון – התלות בנפט, הוא הרעל של שאר מדינות העולם.

לסיכום, בהתחשב בעובדה שההתנהלות מול איראן נעשית להערכתנו באופן מתואם עם האינטרס הסעודי, הרי שלטווח הבינוני איננו צופים משמעות דרמטית לחרם על שוק הנפט ומחירי הנפט. עם זאת, גם ללא החרם אנו צופים עליה במחירי הנפט לטווח בינוני וארוך. 

מחיר הנפט העולמי – רקע כללי

מחיר הנפט מושפע מגורמים רבים, הרבה מעבר לנושא אספקת הנפט האיראני ושאר הנושאים הנידונים במאמר זה. גורמים רבים ומורכבים יוצרים יחדיו תמונה של מחיר הנפט העולמי.

הנה כמה דוגמאות:
מצד הביקוש, התחבורה העולמית מהווה 80% מצריכת הנפט הכללית – בעיקר תחבורת כבישים (ביליון רכבים מונעים בדלק נוסעים בכבישי העולם).
הדינאמיקה בתוך ארגון אופ"ק משפיעה על כמויות הנפט המיוצרות בעולם. (ארגון אופ"ק שולט ב-80% מאספקת הנפט העולמית). ארגון אופ"ק קובע את מחיר הנפט בהתאם לאינטרסים פנימיים וכמובן בהתאם ליכולת הכלכלה העולמית לספוג מחיר נפט גבוה יותר.
כלכלה – הביקוש הבסיסי של הכלכלה העולמית וכלכלות מקומיות לנפט.
מגבלות ואילוצים תפעוליים וגיאופוליטיים.
סיכונים גיאופוליטיים עלולים להשפיע על אבטחת אספקת הנפט ואולי אף על אספקת הנפט עצמה.
ספקולציות פיננסיות – לדוגמא, לדברי הארגון העולמי של רשויות ניירות הערך, המערכת הנוכחית לדיווח על מחירי הנפט "חשופה למניפולציות וסילופים"
איך ההתפתחויות האחרונות – הסנקציות על אירן, אירועי האביב הערבי, המיתון בכלכלות המערב וסימנים להיחלשות הכלכלה במזרח, ישפיעו על האיזון העולמי – היא השאלה המרכזית. לא משנה מה תהיה התשובה, מוקד הכוח נמצא בארגון אופ"ק הנשלט על ידי מדינות המזרח התיכון.

הכותבת היא הממונה על מחקרי אנרגיה ותחליפי נפט במכון הישראלי לתכנון כלכלי (IEP)