במסגרת פרויקט בחוג לארכיטקטורה של המרכז האוניברסיטאי באריאל יושק בית ירוק מבוסס אנרגיית מימן
בית מימני. תוצרת החוג לאדריכלות באריאל
מכללת אריאל מציגה: בית ירוק מבוסס אנרגיית מימן
ב-6 במאי 1937, נחתה ספינת האויר הגרמנית הינדרבורג בניו ג'רזי שבארה"ב. האירוע ההיסטורי משך אליו קהל רב של עיתונאים ואנשי תקשורת שביקשו לצפות בפלא המעופף. אך בזמן הנחיתה החלה התלקחות של ספינת האוויר שהייתה מלאה במימן. התוצאות היו קטלניות: 13 נוסעים ו-22 אנשי צוות נהרגו במקום. מאז אותו אסון הפך המימן למסוכן לשימוש. עצם היותו נפיץ ודליק כל כך הוציאה אותו אל מחוץ לתחום האנרגיה הקונבנציונאלית למשך שנים.
את הנחת היסוד הזו סירב לקבל האדריכל מתיתיהו אבשלומוב, מרצה במסגרת לימודי האדריכלות במרכז האוניברסיטאי אריאל. במהלך קורס שהעביר לסטודנטים ביקש מהם אבשלומוב להציג בית אקולוגי, ירוק, קומפקטי (בגודל 25 מ"ר), נייד ומתאים להקמה מהירה באזורי אסון, שיספק את כל צרכי דייריו ללא צורך במקורות חשמל חיצוניים. לאחר שהמרצה והסטודנטים החלו בעבודת התכנון, עלה לדיון פיתרון מקורי: להשיב לחיים את המימן כמקור אנרגיה.
"מבחינה תשתיתית הבית יתבסס למעשה על שימוש במים (מתוקים או מלוחים) כאשר חלק מהמים יפורקו למרכיביהם: חמצן ומימן, בתהליך קריסטליזציה ראשון מסוגו. במקביל המימן ישמש כגז לבישול ולחימום המים." מסביר אבשלומוב. את הבית הנייד, שתוכנן כפיתרון מגורים מהיר וזמני לאיזורי אסון, ניתן יהיה להעביר ממקום למקום ולהובילו. "עד לאחרונה, לא ניתן היה לעשות שימוש בטוח במימן הנוטה להתפוצץ. אך בחמש השנים האחרונות, הטכנולוגיה של אחסון מימן התקדמה מאוד ולכן השימוש הבטוח והאמין במימן הופך לאפשרי",
מעבר לשימוש החדשני במימן, הבית כולל מערכת סולארית פוטו וולטאית לחשמל ותאורה, שתתאים לקירור ואוורור ומערכת ביולוגית ייחודית לטיהור המים – הכוללת שימוש בחיידקים יעודיים ופילטרים. אל מערכת טיהור המים ינותבו המים האפורים ואף המים השחורים מהכיורים, המקלחת ואפילו האסלה, שם יסוננו ויטוהרו עד לרמה המתאימה להשקייה בחצר הבית לצורך גינון חקלאי (כגון תבלינים וירק).
הבית האקולוגי ממלא את כל צרכי הדיירים כאשר הוא זקוק רק לחיבור למים, ומסוגל לספק מים לשתייה גם כאשר ישנם רק מי ים מלוחים בהישג יד, באמצעות מערכת התפלת מים מובנית. המערכת הייחודית, ראשונה מסוגה בעולם, פועלת באמצעות תהליך המכונה קריסטליזציה – פירוק של המים לחמצן ומימן, כאשר החמצן נפלט החוצה כתוצר לוואי והמימן משמש כגז לבישול וחימום המים.
הסטודנטים בקורס עמדו מול אתגרים לא פשוטים של עיצוב ותכנון, כיוון שהמבנה תוכנן לגודל של 25 מ"ר, הכולל מטבחון, סלון וחדר שינה. בנוסף, תכנון המבנה היה חייב ליצור אפשרות להובלת המבנה על משאית ובאוניה, כאשר כל החומרים המשמשים ביצירת המבנה והמערכות המתקדמות בו, יהיו אקולוגיים וידידותיים לסביבה.
אבשלומוב התיר לסטודנטים שימוש בברזל, עץ, זכוכית וחומרים טבעיים, בהם חומר איטום טבעי ודבקים מחומרים טבעיים, והורה להם גם לתכנן את המבנה תוך התחשבות בשיקולי עלות, כך שהמבנה יהיה פיתרון בר קיימא לדיור זמני באיזורי אסון. בנוסף, המבנה הירוק אף תוכנן לפי האסטרטגיה החדשנית של בנייה ירוקה המכונה CRADLE TO CRADLE – כלומר, המבנה מתאים לשימוש חוזר וחלקיו השונים ניתנים לפירוק ומיחזור. בנוסף, תפעול המבנה צריך להיות מיידי וללא ידע מוקדם, בסגנון Plug and play, כך שחשיפה לשמש וחיבור למים מפעילים מיידית את כל מערכות המבנה.
"בפני האנושות עדיין עומדים אתגרים מול איתני הטבע, בצורות, מלחמות ואסונות אשר גוררים צורך מיידי לפתרון דיור, תשתיות וכלכלה עבור מיליוני בני אדם ברחבי הגלובוס" הסביר אבשלומוב את מהות הפרויקט "השאיפה שלי היא, שפרויקטים מסוג זה יתנו תחילה מענה אמיתי לצרכים אלו, ובנוסף מתוך הניסיון הזה ודומים לו, להצליח לייצר בהמשך בתים גדולים יותר וסטנדרטיים אשר ניתן יהיה ליישם בהם שיטות אקולוגיות כך שכל אחד יוכל לרכוש בית אקולוגי, לניידו למקום המתאים ולהפעילו מיידית עם חיבור למים וחשיפה לאור יום ושמש וכל זאת תוך שמירה על הסביבה ושימוש מושכל בחומרים מתכלים".
לאחר סיום התכנון והעיצוב, ביצוע בדיקות תקני בטיחות, יחברו הסטודנטים את כלל המרכיבים של הבית. בהנחה שהכל יעבור בשלום, ניתן יהיה לצפות בו עומד ופועל בשלמותו בתערוכה במרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון.