איתי שטרן6 מיליון דולר יעלו העיכובים לחברת "שמן" בעקבות הדרישות הסביבתיות. צפי חדש לקידוח: נובמבר 2012
שמן הודיעה לבורסה על עיכוב בקידוח ים 3 בשל דרישות סביבתיות
קידוח "ים 3" בבעלותה של חברת "שמן" נאלץ לספוג דחייה בלוח הזמנים המתוכנן וזאת על רקע דרישות הרגולטור בנושאי איכות סביבה. כזכור, נציגי "שמן" קיבלו זה מכבר את אישור משרד הביטחון לקידוח, אך כעת מתברר כי הקידוח ייאלץ לחכות עד לקבלת תסקיר סביבתי מקיף שיספק גם את משרד הגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. על פי ההודעה, ביקשה החברה להעביר את תאריך הקידוח לנובמבר 2012.
על פי ההודעה שפרסמה החברה לבורסה "יישומן של תקנות ההרשאה (מטעם המשרד לאיכות הסביבה) גורם לעיכוב בלוחות הזמנים על פי תנאי הרישיון ותוכנית העבודה, לרבות המועד לביצוע הקידוח הראשון שתוכנן להתחיל בתחילת חודש ספטמבר 2012.
בהמשך כותבים במזכר של "שמן" כי מאחר והחברה נערכה מראש לביצוע הקידוח בתחילת חודש ספטמבר 2012, לרבות הגעת כלי הקידוח, הציוד והחומרים הדרושים לביצוע הקידוח והן היבטים לוגיסטיים נוספים, עיכוב זה יגרום להגדלת תקציב הקידוח בסכום הנאמד בכ- 6 מיליון דולר. החברה טרם אישרה את התקציב המעודכן לקידוח.
תגובת "שמן" לדחיית הקידוח: בהתאם לתקנות החדשות שתוקנו ע"י שר האנרגיה, באפריל השנה, נדרשת החברה לקבלת הרשאה לפעולות קידוח נפט מאת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. הבקשה צריכה לכלול מסמך סביבתי אשר מלווה בחוות דעת של המשרד להגנת הסביבה. חברת שמן השלימה והגישה את המסמך הסביבתי ומלאה אחר ההליך לאישור הבקשה לרבות קבלת האישור של כל הגורמים הרלוונטיים להפקדת התוכנית (כולל: משרד הביטחון, רשות התעופה, רשות הטבע והגנים, מנהל הספנות ורשות העתיקות). הועדה המחוזית דרום דנה בבקשת החברה בישיבתה ביום 20 לאוגוסט 2012 והחליטה להמשיך את הדיון בבקשה להפקדת התוכנית לקידוח "ים 3" בישיבה נוספת, אשר תתקיים ביום 3 בספטמבר 2012, וזאת בכדי לאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע השלמות בקשר עם חוות הדעת שהוצגה על ידי נציגיו. יישומן של התקנות גורם לעיכוב בלוחות הזמנים בתוכנית העבודה לרבות המועד לביצוע קידוח "ים 3" שתוכנן להתחיל בחודש ספטמבר 2012".
עמותת צלול "שמן לא ערוכה לטיפול באסון אקולוגי ימי כתוצאה מדליפת נפט"
עמותת "צלול" מסרה היום כי ביקשה מיו"ר חברת שמן משאבי נפט וגז, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, לקבל לידיה את רשימת ההתחייבויות הסביבתיות שנטלה על עצמה החברה בעקבות כוונתה להתחיל בקידוחים לחיפוש נפט במים הרדודים מול חופי אשדוד. בקשה זו נובעת מחששה של עמותת "צלול" לפיו בשל העדר רגולציה מספיקה, ובשל העדר דרישות מספקות מצד גורמי האכיפה בארץ, החברה אינה ערוכה לטיפול בבעיות סביבתיות העלולות להיגרם בעת החיפושים ובזמן עבודות ההפקה.
עוד ביקשה "צלול" לדעת באילו חברות ביטוח, ישראליות ובינלאומיות, מבוטחת החברה ומה גובה ההתחייבויותיה הכספיות לצורך שיקום הסביבה במקרה של תקלה. "צלול" גם ביקשה לוודא שבידי החברה תוכנית חירום סביבתית, טכניות וכספיות הנותנת מענה לתקלה ולדליפה אפשריים. לטענת "צלול", בקשה זו נובעת מחשש לפיו בשל העדר רגולציה מספיקה, ובשל העדר דרישות מספקות מצד גורמי האכיפה בארץ, החברה אינה ערוכה לטיפול בבעיות סביבתיות העלולות להיגרם בעת החיפושים ובזמן עבודות ההפקה.
במכתבה לאשכנזי הדגישה עמותת "צלול", כי לעבודות החיפוש וההפקה של גז ונפט השפעה סביבתית שלילית משמעותית על הסביבה הימית, שכן כל אחת מהפעולות עריכת סקרים סיסמיים, הקמת תשתיות, סילוק חומרי החפירה (cutting), שימוש בחומרים כימיים, סילוק שפכים סניטריים, סילוק רכז התפלה, אטימת הבאר עם סיום החיפוש ופירוק התשתיות, היא בעלת פוטנציאל סיכון לסביבה הימית. עוד קבעה "צלול", שמעל לכל מרחף החשש הגדול מפני זיהום הים וזיהום החופים כתוצאה מדליפת נפט, כפי שאכן קרה במספר אסונות ימים גדולים, כשאחד מהם הוא אסון מפרץ מקסיקו, בעקבותיו שילמה חברת BP עד-כה פיצויים בגובה של כ-40 מיליארד דולר.
לדברי מנכ"לית "צלול", מאיה יעקבס, לאסון נפט בים מחיר סביבתי, כלכלי, מדיני חברתי כבד, שמשמעותו אבדן משאבים, פגיעה בחופים, פגיעה ובעלויות שיקום ופיצוי, יתכן אף של מדינות שכנות. כמובן, שלא רק הציבור ינזק במקרה שכזה אלא גם חברות הקידוח והעומדים בראשן. לכן מוטל על כל חברה המנסה לקדוח גז ונפט בים, לקחת זאת בחשבון ולהבטיח לציבור שלא תפגע במשאביו".