מי יחלץ את מתקני החלוץ הסולאריים? 

מתקן החלוץ של שיכון ובינוי בקיבוץ יטבתה – צילום: גוני גלין

בפורום אילת-אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת בפברואר השנה הושק מתקן החלוץ התרמו סולארי של שיכון ובינוי בערבה. רבים ראו בכך את הסנונית המבשרת את האביב. הנה, ליזם הישראלי יש מגרש משחקים בו ניתן לבחון את הפטנטים והטכנולוגיות החדשניות בתחום האנרגיה המתחדשת. אך בעוד המתקן ביטבתה פועל בהצלחה, ליתר מפתחי הטכנולוגיות הסולאריות עדיין אין הסדרה שתסייע להם לקדם את הטכנולוגיה.

הסדרת מתקני החלוץ היתה אמורה לעלות לשימוע בתחילת החודש ברשות החשמל שביקשה מהעוסקים בתחום כי יעבירו את עמדתם בנושא עד סוף חודש יולי, אולם הנושא נדחה בעשרה ימים, ונכון להיום אין עדיין תאריך לדיון, לדברי הרשות, כיוון שגופים בעלי עניין ביקשו ארכת זמן להגיש את עמדתם והרשות כיבדה את בקשתם.

מלבד משרד האנרגיה הממונה על התחום פרסם גם משרד התמ"ת לפני חמישה שבועות הוראת מנכ"ל שבין היתר דנה בנושא וקבעה שיש לתת פטור של 95% מעלויות הקרקע לאחר שהיזם יגיש את מסמכים הכוללים מעבר לרישום ברשם החברות או תעודת עוסק מורשה, וכן הוכחת קיום כלל הפונקציות הפיסקליות (רו"ח, מאזן שנתי וכדומה), תרשים בו יפורט ערך ניצול השטח המתייחס למשבצת הקרקע המבוקשת, לוח זמנים מפורט להקמת המפעל ואכלוסו.

בנוסף, יש צורך בפירוט בנוגע לטכנולוגיה אותה מעוניין היזם לבחון תוך מתן דגש על היתכנות טכנולוגית והערכה לפוטנציאל השימוש בטכנולוגיה הנבחנת בארץ ובעולם. פירוט בנוגע למידת הצורך בנגישות לתשתיות (מים, חשמל וכו') לצורך בחינת הטכנולוגיה, פירוט בנוגע לתפוקת האנרגיה הצפויה (קוט"ש או ק"וט תרמי), היקף השטח הדרוש לבחינת הטכנולוגיה והיחס בין השטח לתפוקת האנרגיה, מתודולוגיה ואמצעי מדידה, תכנית ההקמה של המתקן וכן תכנית עסקית מפורטת. המתקנים מיועדים לקום בעיקר בפריפריה (הנגב והגליל).

נכון לכתיבת שורות אלו לא ניתן היה להשיג את תגובת השר או משרד הנגב והגליל.