סקר פליטות מזהמים במפעלי תעשייה נעשה ע"פ חוק מחייב בישראל. בשל כך, כל מפעל תעשייתי המשתמש בחומרים מסוכנים מחויב בבדיקות שיזהו דליפות אפשריות במערכת במטרה למנוע זיהום סביבתי.

מי מעכב טכנולוגיה חדשנית לגילוי דליפות גז?

סקר פליטות מזהמים במפעלי תעשייה נעשה ע"פ חוק מחייב בישראל. בשל כך, כל מפעל תעשייתי המשתמש בחומרים מסוכנים מחויב בבדיקות שיזהו דליפות אפשריות במערכת במטרה למנוע זיהום סביבתי. המערכת המאושרת כיום על ידי המשרד להגנת הסביבה הישראלי היא מערכת ה-TVA שעובדת בשיטת הסנייפרס (רחרחן). 

בארה"ב ישנה הפחתה משמעותית ביישום טכנולוגיית הסנייפרס לטובת טכנולוגיה חדישה יותר הנקראת OGI שאושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) הנעזרת במצלמות תרמיות המזהות את מיקום הדליפות באופן מדויק יותר. טכנולוגיה זו מיושמת בישראל על ידי שתי חברות (גבי שואף בע"מ ואסיו ויז'ן בע"מ). 

חברת א.ש. שרותי מחקר ערכה פיילוט לבדיקת הטכנולוגיה בבתי הזיקוק במפרץ חיפה (כאו"ל) וקבעה כי טכנולוגיית ה-OGI בטוחה, יעילה ומהירה יותר מהטכנולוגיה הישנה. הדו"ח נפתח בתקציר מנהלים הקובע כי משך בדיקת ה-OGI וקצב זיהוי הדליפות היה כרבע ממשך בדיקת טכנולוגיית ה-TVA. כמו כן, צילום הדליפה מאפשר זיהוי מדויק של נקודת הדליפה, להבדיל מטכנולוגיית ה-TVA ה"מריחה" ריכוז חומר הנפלט ממקור כלשהו המהווה סיכוי נמוך לאיתור מדויק של הדליפה. לסיכום נכתב בדו"ח כי "אנו ממליצים להרחיב את השימוש במצלמות תרמיות שכן שינוי גישה זה יביא לזיהוי מהיר ומדויק של הדליפות ויגרום להפחתת הפליטות בצורה יעילה ומהירה תוך השקעת משאבים כספיים וזמן בדליפות המשמעותיות יותר". 

הדו"ח התבסס על ממצאי הפיילוט שנערך ביוני 2011 עפ"י בקשת בתי הזיקוק ובאישור המשרד להגנת הסביבה. לטענת החברות המייבאות את טכנולוגיית ה-OGI הדו"ח הגיע לאנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לפני כשנה וכי הם ביקשו מהמשרד מספר פעמים לפרסם את הדו"ח בהתבסס על חוק חופש המידע אך נענו רק לאחר בקשה בכתב מעו"ד. 

לדברי גיא לסט, רכז איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה "בארה"ב השימוש במצלמות התרמיות לא צמצם את שיטת הסנייפרים שעדיין נחשבת למרכזית בתחום. מפעלים יכולים לבחור במצלמות תרמיות אבל גם כשיעשו זאת, הן יפעלו תחת מגבלות. בין השאר, מפעל שיבחר להשתמש בטכנולוגיה כזו יאלץ לעבור בדיקה חד שנתית בטכנולוגיית ה-TVA הרגילה. באשר לדו"ח של בז"ן יש לציין 2 עובדות. הראשונה היא כי הפיילוט בוצע ביוזמת המפעלים. עובדה שנייה היא כי היו לנו לא מעט השגות על מסקנות הדו"ח ופרשנות הנתונים שלו. לדעת המשרד נרשמו בדו"ח כשלים שהצטברו, דבר שגרם להצגת מסקנות שלא מקובלות עלינו. כמו כן, המשרד קיבל את הדו"ח מבז"ן ולכן לא ראה לנכון לפרסם אותו מכיוון שאינו עומד מאחורי המסקנות המדווחים בו. אין זה מסמכותינו לפרסם דו"ח כזה שבוצע על ידי חברה פרטית".

 רונית פיסו, מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור, מציגה זווית שונה במחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה לחברות המייבאות את הטכנולוגיה. לדבריה, מבדיקה בה השתתף הארגון עולה כי השיטה החדשה בה נעשה שימוש במצלמות אינה מזהה את כל הדליפות שמגלה שיטת הסנייפרס הישנה, אך לשיטת המצלמות יתרונות אותם ניתן לשלב יחד עם שיטת הסנייפרס. כיום מפעלים עושים שימוש בשיטת הסנייפרס לגילוי דליפות כבדיקה תקופתית בכל 4 חודשים. לכן ניתן לעשות שימוש במצלמות הזולות יותר כדי לערוך בדיקות במהלך התקופה שבין בדיקות הסנייפרס. "הבדיקה שלנו מראה שיש צדק רב עם המשרד להגנת הסביבה, ושדווקא המצלמות מאתרות פחות דליפות מאשר השיטה הקיימת. ראוי לציין שהמצלמות זולות יותר מהשיטה הקודמת, ולמפעלים יהיה אינטרס רב לעבוד עימן, ואילו בריאות הציבור – תפגע".