HSBC וברקליס יממנו את פיתוח מאגר "תמר" בהיקף 902 מליון דולר

מאת: איתי שטרן & חגי אנסון

חברות חיפוש הנפט של "אבנר" "דלק קידוחים" ו"אלון גז" יכולות לנשום לרווחה: היום פירסמו החברות דו"ח על כך שקיבלו אישור סופי מקונסרציום הבנקים של HSBC וברקליס בכדי להתניע את הסכם המימון הענק של פיתוח מאגר "תמר".  החברות ששריינו אשראי עבור פרויקט 'תמר' בסך של 902 מיליון דולר כבר לפני ארבעה חודשים, הודיעו הבוקר (ד') על קבלת כל האישורים המתלים למשיכת הכספים. 

ההלוואה הראשונה אותה ייקחו השותפות מהבנק בסכום של 205 מליון דולר צפויה להתבצע בימים הקרובים.  כספי המשיכה הראשונה ישמשו, בין היתר, לפרעון מלא של יתרת הלוואת הגישור מחודש יוני 2010 בסך של כ- 191.5 מיליון דולר (כולל ריבית שנצברה), שניתנה למימון חלקה של השותפות בתכנית הפיתוח של מאגר "תמר". את קונסרציום הבנקים הזרים ייצג בעסקת המימון משרד עו"ד יגאל ארנון ושות'.

הזרז שהביא לחתימת העסקה מול הבנקים הגיע בדמותו של ההסכם שנחתם לפני כשבועיים בין חברת החשמל לשותפי "תמר" ובו הוחלט כי חח"י תשתמש בגז טבעי בעלות של 15 מיליארד דולר על הסכם שייפרס על פני 15 שנה. ההסכם אושר לאחר מתווה שינויים שתבע הרגולטור (רשות החשמל ומשרד האנרגיה) ולאחריו נקבע כי ניתנה לחברת החשמל האופציה להגדיל את מכסות הגז שתבקש לעצמה בשני חלונות זמן שונים. כמו כן הודיעו בשותפות כי כמויות הגז שיישמרו לחח"י לא יימנעו בשום צורה את אופציית היצוא. 

עו"ד סיימון וינטרוב ממשרד עו"ד יגאל ארנון ושות' סיפר בראיון לפורטל תשתיות על רקימת העסקה. הדיונים נוהלו על ידי HSBC  וBARCLAYS  שייצגו את תריסר הבנקים בקבוצה, אבל שאלות רבות נשאלו על ידי בנקים ברקע שדרשו הסברים.

"עבדנו על העסקה הזו מחודש נובמבר עד אוגוסט, למרות שכבר באוקטובר נחתם זכרון הדברים הראשוני. אבל למרות שחשבנו שהעסקה הזו תרוץ מהר, אבל היא לקחה המון זמן. מצד שני לא צריך למהר בעסקאות כאלה."

את הסכם ההלוואה סיכמו הצדדים כבר באפריל, אך תנאי הרגולציה הקשו על הסיכומים. לדברי וינטרוב "זו הפעם הראשונה שחלק מהבנקים מהקונסורציום עובדים עם ישראל ובישראל." לדבריו הקשיים היו בעיקר תרבותיים. " זה היה דיל "אנגלי". הבנקים באו מלונדון, והעו"ד באו מלונדון (שרמן וסטרלינג) ואילו מצדנו היו ישראלים. אחד האתגרים הרגולטוריים והתרבותיים היו בנושא חוק קרן הפיצויים הדן בפיצויים במקרה של אסון מלחמה או מתקפת טרור. אבל עיקר הבלבול במקרה הזה נבע מחוסר הכרות עם חוק דומה, עם המצב בישראל ולכן גם עם הכלים והאמצעים של הממשלה והיזמים להגן על עסקיהם גם במקרה של אירועי קיצון שכאלה".