מגמת המחקרים הממומנים בעולם האנרגיה הולכת וצוברת תאוצה בארה"ב. רק לאחרונה נחשפו מספר חוקרים אינטרסנטיים שקיבלו מליוני דולרים עבור תוצאות ה"מחקרים" שלהם בתחום הפרקציות

חברות גז טבעי ונפט בארה"ב מסתבכות בקניית מחקרים והטייה פוליטית 

יחסי הון ואקדמיה הן עניין ותיק. דבר ידוע הוא כי תעשיית התרופות רגילה במימון "מחקרים" מוטים עבור האוניברסיטאות וכך גם לגבי תחומים אחרים. כעת מתברר כי גם תעשיית האנרגיה שולחת זרועות ארוכות אל האקדמיה בארה"ב, עד כדי השפעה ישירה על תוצאות מחקרים המשפיעים באופן ישיר על דעת הקהל והדרג הבכיר בפוליטיקה האמריקאית. לפני כשבוע פורסם בסוכנויות הידיעות בארה"ב סיפור מטריד אודות אוניברסיטת טקסס שנאלצה לחקור מחדש תוצאות דו"ח של פרופסור בכיר. הדו"ח המדובר קבע כי קידוח פרקציה במים עמוקים אינה מסוכנת לסביבה הימית אלא שאז התברר כי הפרופסור המדובר קיבל מאות אלפי דולרים מחברת קידוחי גז ונפט שככל הנראה השפיעה על תוצאות הדו"ח.

פרקציה הינה טכנולוגיה לחיפוש גז טבעי ונפט שפותחה ב-1947. עיקרי הטכנולוגיה כוללים הפעלת לחצים (הידראוליים או אחרים) הגורמים לשינוי במבנה הלחץ הגיאולוגי ומביאים ליצירת עורקים או סוללות גיאולוגיות המאפשרת לאסוף את המשאב המשתחרר. שיטת הפרקציה מעוררת התנגדויות ברחבי העולם, כולל בארה"ב החלוקה ביחסה לטכנולוגיה.  בוורמונט, ניו ג'רזי וכן בצרפת, בולגריה ודרום אפריקה הוציאו את טכנולוגית הפרקציה אל מחוץ לחוק.

גם תושבי אוהיו קיבלו הצצה בכל הקשור ליחסים המעוותים שבין האקדמיה לתעשיית האנרגיה. קמפיין רחב היקף בעלות של מליוני דולרים בחסות לשכת המסחר של ארצות הברית קרא לתושבים להתגייס לטובת תעשיית הקידוחים "שיכולה להוציא אותנו מהמיתון הכלכלי". הקמפיין נסמך על שלושה מחקרים שבוצעו על ידי אוניברסיטאות מוכרות שממומנו גם הם על ידי ראשי תעשיות הגז והנפט שתכננו להרוויח מיליארדים רבים על גבם של אנשי האקדמיה שסיפקו להם כר בטוח להתקדמות בשטח.

אחד מהכותבים של אותו הדו"ח, רוברט צ'ייס, נחשב לדמות כה בולטת בעולם הגז והאנרגיה עד שועדת האתיקה של אוניברסיטת אוהיו קבעה כי מדובר במקרה של ניגוד אינטרסים מובהק. במדינות אוהיו וטקסס שנחשבות לאטרקטיביות במיוחד בכל הקשור לקידוחי גז ונפט יסבלו ככל הנראה יותר ויותר ממה שנקרא כבר היום "מחקר ממומן ונטול אובייקטיביות בתחומי הפרקציה". צ'ייס מצידו, לא התרגש יתר על המידה מהגילוי הבעייתי על ניגוד האינטרסים ובראיון שהעניק לתקשורת המקומית העיד כי "העובדה שיש לי ידע משלל השדות השונים הופכת אותי לאדם המתאים ביותר בכדי לנסח את המחקרים מהסוג הזה. אם אתה לוקח מישהו שהוא נטול נסיון אז כל הסיפור הזה הופך לחסר טעם".

אלא שהבעיה הגדולה יותר בכל הקשור למחקרים ממומנים לא מסתיימת בדעת הקהל שהולכת שולל אלא בכל שגם זרועות השלטון מקבלות החלטות מוטעות על סמך מחקרים מסוג זה. כך קרה לדוגמא כאשר מחקר שפורסם באוניברסיטת וויומינג על ידי גיאולוג ראשי שלה שקבע כי הרגולציה הנוכחית שניתנה על ידי הממשל הפכה את תהליכי הקידוח לבטוחים. משם ועד תהליכי קבלת ההחלטות- הדרך קצרה. מה שלא דווח, באופן צפוי, היא העובדה שאותו גיאולוג מוסמך קיבל למחלקה שלו תרומת בת 6 מליון דולר מתאגיד הנפט והגז.

הנושא המטריד ימשיך ככל הנראה להעסיק אי אלו ועדות אתיקה בשלל אוניברסיטאות בארץ ובעולם. מי שמיהר לעשות תחקיר ולכתוב על כך ספר הוא תומס מק'גרית'י. הספר שנקרא "כיפוף המדע: כיצד אינטרסים זרים משחיתים מחקרים על בריאות הציבור". בסיכומו של דבר אומר מק'גרית'י כי "קשה לי להאמין שיתאפשר מחקר נטול פניות כאשר מעורב בו הון תעשייתי שכזה. התעשייה מנסה לקנות את היוקרה של האוניברסיטאות והאוניברסיטאות שמחות למכור את היוקרה שלהן בתמורה".