הגז הטבעי צפוי להגיע לישראל בהספקים גדולים בסביבות ביוני 2013 (אם הכל יתנהל כשורה) ויוצר, כצפוי, התעניינות עסקית גדול מאוד, לא מעט חברות, ארגונים ויזמים – מקומיים ובינלאומיים רוצים להיות שותפים למה שכבר מסתמן כבועה הכלכלית הבאה בישראל.
בדרך לחוף מבטחים: ראיון עם יו"ר ועדת צמח למדיניות גז טבעי
הגז הטבעי צפוי להגיע לישראל בהספקים גדולים בסביבות ביוני 2013 (אם הכל יתנהל כשורה) ויוצר, כצפוי, התעניינות עסקית גדול מאוד, לא מעט חברות, ארגונים ויזמים – מקומיים ובינלאומיים רוצים להיות שותפים למה שכבר מסתמן כבועה הכלכלית הבאה בישראל. אחת היוזמות האחרונות לפיתוח קשרים בין חברות ויזמים בתחום הגז בארץ לחברות בעלות ניסיון בתחום מהולנד היה סמינר גז טבעי ישראלי הולנדי שהפגיש במלון קראון פלזה בתל אביב בתחילת חודש מאי יזמים וחברות ישראליות עם חברות הולנדיות עתירות ניסיון בתחום הגז הטבעי.
עיני תעשיית הגז בישראל, בעיקר החברות בעלות רשיונות החיפוש המחכות לתחילת הקידוח, נישאות אל עבר איש אחד – שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים העומד בראש ועדת צמח, הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. לפני חודשיים פורסמו במסיבת עיתונאים עיקרי דו"ח הביניים במעמד שר האנרגיה והמים ומנכ"ל משרדו, לאחר חודשיים כבר הוגשו מעל 20 הערות לדו"ח הביניים וממשלת ישראל קיבלה החלטה להאיץ את הליכי התכנון להקמת מתקני הקליטה היבשתיים ולקבוע לוח זמנים קשוח ליישום.
לדברי צמח "הוועדה קיבלה הרבה מאוד תגובות וזימנה לשימוע החברות, ארגונים, וגופים נוספים שבחרו להופיע בפני הוועדה. התקיימו מספר ימי שימועים, הרבה תגובות, חלקן תגובות שהן תגובות שנוגעות ישירות לעניין המקצועי שבו עוסקת הוועדה וחלק מהתגובות היו תגובות שנגעו לסביבה, לנושאים הנוספים שמשיקים לעבודת הוועדה, כל התגובות היו רציניות, הוועדה שוקלת אותם בכובד ראש ונשב על המדוכה בשבועות הקרובים, אין ספק שמדובר בנושא שמאוד מעניין את המשק הישראלי, זו הסיבה שאנחנו רואים התעניינות כזו, נתייחס ברצינות גדולה מאוד להתייחסויות ונביא אותם בחשבון במסקנות הסופיות של הוועדה."
לומדים מההולנדים
במסיבת העיתונאים בה פורסם דו"ח הביניים, חלק הארי של הדיון נסוב סביב הניסיונות שמובילה הועדה באמצעות כלים רגולטוריים למנוע מראש ריכוזיות במשק הגז המתפתח. חלק מהכלים היו קידום שתי נקודות קבלה של כניסת הגז לישראל וכן הפרדה בין חברות אספקה והולכה, לדברי צמח "מהתגובות שקיבלנו, כל הציבור חושב שראוי וטוב שיהיו מספר כניסות ושיהיו מספר רב של מתחרים. חלק מהשחקנים מודאגים מההשפעה שתהייה להחלטות האלה לפעילות שכבר נעשית במשק הזה, כמובן שצריך לנקוט בכל הפעולות עם פגיעה מינימלית או אי פגיעה ככל שניתן, בשחקנים הקיימים. מדובר בשחקנים רציניים שפועלים בענף שהוא ענף קשה ועתיר סיכונים, ואנחנו צריכים לעשות ככל שאנחנו יכולים, על מנת לשפר את היציבות ואת הוודאות שיש במשק הזה."
להולנד ניסיון של קרוב לחצי מאה בכל מה שקשור לגז טבעי, מאז נתגלו עתודות הגז העצומות במדינה בשנות ה 60 של המאה הקודמת. מכאן שעולה השאלה, מה ישראל יכולה ללמוד מהולנד עתירת ניסיון בתחום הגז הטבעי? צמח מסביר "ההולנדים אכן עתירי ניסיון של למעלה מחמישים שנה. למעשה, משק הגז הישראלי פעל רבות לאמץ את הניסיון והסטנדרט ההולנדי – והקוד ההולנדי הוא הקוד שאומץ במדינת ישראל לתקינה של מערכות גז טבעי. צריך לזכור גם שבהולנד פועלות חברות גז רב לאומיות אשר להולנדים יש השפעה גדולה על פעולותיהם והם
משפיעים רבות על המשק ההולנדי. אנחנו צריכים ללמוד מההולנדים בעיקר איך משק קטן, שיש בו משאב בהיקפים גדולים, עושה שימוש יעיל, נכון, טוב ורב שנים לטובת המשק במשאב זה ולא מבזבז אותו בצורה לא יעילה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו מקבלים את הדו"ח בנושא מדיניות הגז הטבעי, מידי מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח בלשכת רה"מ בתל אביב. צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
חייבים לחשוב לטווח ארוך
על פי התחזיות, ביולי 2013 אמור להתחיל לזרום לחופי ישראל גז טבעי מתמר ולוויתן. משק האנרגיה הישראלי מתלבט האם זו תהיה נקודת המפנה ותחילת הפתרון של את משבר האנרגיה, בהתחשב בכך שעל אף שתחילת זרימת הגז וייצור אנרגיה מגז טבעי יפחתו בצורה דרסטית את עלויות ייצור האנרגיה, בפועל עדיין לא תהיה עלייה משמעותית בכושר ייצור האנרגיה של המשק הישראלי. "כניסה של גז מתמר חיונית למשק הישראלי, הן למשק החשמל והן למשק התעשייתי." אומר צמח. "צריך לזכור שלא מדובר רק במקור האנרגיה שהוא כשלעצמו חשוב מאוד, אלא גם לסביבת המחירים לכושר התחרות של המשק, ליכולת של אזרחי המדינה ליהנות ממחירי אנרגיה זולים ויציבים לאורך זמן. יש חשיבות גדולה מאוד ואפילו קריטית לחיבור של תמר בשנת 2013 , אני חושב שזה ייתן ציבות טובה למשק החשמל ולמשק האנרגיה הישראלי בכלל. אין ספק שיש אחר כך הרבה מאוד עבודה לעשות הן בתוספת של תשתיות, כניסות נוספות למשק הישראלי, ספקים נוספים שיפעלו במשק הישראלי, פריסת רשתות ההולכה והחלוקה כדי להגיע לכמה שיותר צרכנים, כך שנגיע בטווח זמן של עשור במצב שבו המשק הישראלי הוא משק עתיר גז. אם תרצה בדומה למשק ההולנדי."
אחת מנקודות הזכות הגדולות העומדות לזכות ועדת צמח, היא הראייה ארוכת הטווח ל 25- שנה קדימה. על אף ביקורת שלרוב נמתחת על תכניות לטווח רחוק היכולות לכוון למטרה שייתכן ולא תהיה ראויה בעד שתגיע לפרקה – תכנית משק הגז כפי שמתארת אותה ועדת צמח, היא בעצם התכנית הראשונה שמביטה כמה דורות קדימה ולא שנים בודדות בלבד.
צמח קובע "משק אנרגיה מתכננים בדרך כלל לטווחי זמן ארוכים. הסיבה לכך היא שמדינות מחפשות את האלמנט שנקרא ביטחון אספקה ובטחון אנרגטי. האלמנט הזה הוא מרכיב חשוב מאוד ליציבות, בחוזק של עם, של מדינה. כשאנחנו מדברים על תרומה של הגז הטבעי למשק הזה, אין ספק שהתרומה בתחום הזה היא מכרעת. אנחנו צריכים לראות שאנחנו מצליחים למקסם את התרומה של המשאב הזה שקיבלנו עכשיו לאורך זמן, לא לנצל אותו מצד אחד באופן לא יעיל, מצד שני כן לנצל אותו באופן שיביא בחשבון פיתוח צמיחה ואיכות חיים לכל תושבי מדינת ישראל – זו הסיבה שמסתכלים קדימה. צריך גם לזכור שחיזוי טכנולוגי לתקופה של חמישים שנה קדימה הוא אתגר לא פשוט, צריך לעשות אותו עם סימני השאלה ואולי גם סימני הקריאה הראויים, אבל ראוי להסתכל לתקופות האלה ולגזור את המשמעויות נכון להיום.
על אף הציפייה לגז הטבעי שיזרום, צמח מזכיר ש"הגז הראשון במערכת היה בשנת 2005 המאגר שהיה לישראל היה 30 בי.סי.אם. בשנת 2010 שזה חמש שנים אחר כך, מדינת ישראל ייצרה ארבעים אחוז מהחשמל שלה בגז טבעי. כלומר, היכולת של המשק הישראלי להתאים את עצמו לגז הטבעי היא מאוד גבוהה, ככל שהזמינות תהייה יותר גבוהה אני מאמין שתהייה האצה של כניסת הגז הטבעי, אני מניח שבטווח של עשור אנחנו נראה משק אנרגיה ישראלי שונה". צמח צופה לא רק עידוד להסבה לגז אלא שילוב של עידוד להסבה לגז תוך כדי התייעלות "יהיה עידוד באופן כללי להתייעלות אנרגטית ויהיה עידוד לשימוש בגז טבעי בכל מקום שבו הוא יכול להחליף דלק פוסילי אחר. זה נכון גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות של איכות סביבה, וזו המדיניות".