אלכסנדר וורשבסקי, הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים הרצה היום (ה') בכנס לאומי ראשון מסוגו בנושא השפעות סביבתיות של פעילות החיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים התיכון. את הרצאתו פתח וורשבסקי בסקירת הרישיונות ואתרי הקידוח של גז טבעי ונפט בישראל.

הממונה על ענייני הנפט "משק הגז הטבעי מתקדם מהר יותר מהרגולטור" 

צילום: אביחי ברוך

אלכסנדר וורשבסקי, הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים הרצה היום (ה') בכנס לאומי ראשון מסוגו בנושא השפעות סביבתיות של פעילות החיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים התיכון. את הרצאתו פתח וורשבסקי בסקירת הרישיונות ואתרי הקידוח של גז טבעי ונפט בישראל. 

"ב-2009 התגלה שדה תמר. התגלית הזו היא גדולה לא רק במונחים של ישראל או של הים התיכון. למעשה, נכון לאותו זמן היא הייתה הגדולה בעולם ושנה לאחר מכן הגיע מאגר לוויתן שהיה אפילו גדול יותר. בהמשך, נמצאו תנין ודולפין. בדולפין נמצא בערך עשירית ממה שציפו למצוא. זה רק מוכיח שיש בתהליך הזה סיכון מאד גבוה. נמצא שדה גז אפרודיטה שהגודל שלו הוא בערך בגודלו של שדה תמר. חלק ממנו נמצא באזור המים הכלכליים של מדינת ישראל. נכון לעכשיו יש 32 רישיונות שנמצאים בשטחי המים של ישראל. כרגע אין כוונה להעניק רישיונות חדשים לקידוחים נוספים.

בתקופה האחרונה היו שני אירועים שהשפיעו על הפקת גז בישראל. בכל השנים האחרונות קיבלנו את הגז ממרים דרך צינור ואספקת גז משדה מרי בי. האספקה ממצרים הופסקה בעקבות פעילות טרור וגם מרי בי הידלדל והתפוקה ממנו פחתה ב-2012. נוצר פער בין הביקוש וההיצע. בעקבות המצב עברנו להשתמש בעיקר במאגרים של נועה וים תטיס. אנחנו מקוים שהקידוח של תמר יסתיים בקרוב וההפקה מתמר אמורה להזרים את הגז כבר באפריל 2013. כרגע קודחים בשמשון ומירה ואנחנו מצפים שלפחות אחד הקידוחים יסתיימו עד סוף השנה הבאה.

בשנה האחרונה מדינת ישראל נמצאת במו"מ עם קפריסין בכל הקשור לשיתוף פעולה על שדות גז משותפים. ההסכם הזה הוא בשלבים סופיים של ניסוח ואנחנו מקווים שבקרוב נוכל לסיים אותו והוא יהיה בסיס משותף לפיתוח של האזור.

כל התגליות האלו בשנים האחרונות ישפיעו על כל האזור מבחינה גאולוגית. האזור הזה עומד על 3.5 טריליון מטר מעוקב. מחולק בין 3 מדינות: ישראל, קפריסין ולבנון. לישראל יש משהו כמו 45 אחוז. תמר לוויתן ואפרודיטה- עומק המים מעל קילומטר וחצי. מרחק משמעותי מהחוף- עד 160 ק"מ. זה תהליך מסובך מבחינה טכנולוגית.

אחת מהמטרות של תמ"א 37 היא הבאה של הגז הטבעי מהים אל היבשה בארץ. חוק הנפט ותקנות הנפט לא כוללים התייחסות לאישורי קידוחים ולכן האישורים ניתנים לשנה בלבד כל פעם. רישיון ניתן בהתחלה לשלוש שנים עם אפשרות להרחבה. כרגע בים יש ארבע חזקות וביבשה יש עוד שניים. יש הרבה הבדלים בין חוק שמתייחס לגז ולנפט. בהתאם לחוק הנפט, שר האנרגיה יכול לשנות תקנות בכל נושא כולל תקנות בנושא הסביבה. בימים האחרונים למדנו שהחוק בארה"ב לא השתנה משנות השבעים אבל השינויים שכן התווספו הגיעו כתקנות ולא נכנסו ללשון החוק עצמו.

התחלנו להכניס לרישיונות בשנה האחרונה הנחיות סביבתיות ודרישות בנושאי סביבה. התקנות נוסחו יחד עם המשרד להגנת הסביבה וכעת יש טיוטה שנמצאת בשלבים סופיים של ניסוח. לפי ההנחיות האלו, בעל הרישיון צריך להגיש מסמך סביבתי מקיף, תוכנית מתודרכת ותוכנית חירום לעניין זיהום הים. בשלב החזקה, התנאים יותר מחמירים וכוללים מעקב שוטף אחרי הקידוחים. ההנחיות האלו מתחילות להיות מיושמות. כולל על הרשיונות הקיימים בשטח. באשקלון דרשנו תוכנית ניטור ויש עוד שני תוכניות ניטור לקראת השנה הבאה. 

ראש הממשלה ושר האנרגיה מינו את ועדת צמח, עיקרי המסקנות פורסמו באפריל והדו"ח הסופי יתפרסם בקרוב. אנחנו מבינים שההתפתחות המאוד מהירה בשלוש ארבע השנים האחרונות של שוק הגז הטבעי, מול הקצב של התפתחות הרגולציה הלא כל כך מהירה יוצרת פער מסוים. המטרה של הכנס שנערך היום הוא ללמוד ממקומות אחרים ובהם ארה"ב שהיא דוגמא יוצאת מהכלל של משק גז שקיים עשרות שנים. אני רוצה מאד להודות לנציגים האמריקניים על העזרה שניתנה לנו. אני חושב שהם ועצותיהם יעזרו לנו מאד להתמודד עם המצב הנוכחי."