איתי שטרןהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פתח את כנס השפעות סביבתיות של פעילות החיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים התיכון המתקיים היום (ה'), במרכז הכנסים וואהל סנטר ביוזמה משותפת של משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה.
השר ארדן "לקידוחי הגז והנפט פוטנציאל לאסון גדול ממפרץ מקסיקו" – צפו בוידאו
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פתח את כנס השפעות סביבתיות של פעילות החיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים התיכון המתקיים היום (ה'), במרכז הכנסים וואהל סנטר ביוזמה משותפת של משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה.
"אני קודם כל רוצה להודות בשם כולנו למדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, סיניה נתניהו, שעמלה הרבה על הכנת הכנס הזה. זה כנס שמסכם סדנא מקצועית מאד שהסתיימה אתמול. מאמץ של חודשים ארוכים של תיאומים והתאמות על התכנים.
הנושא של הכנס הוא בהחלט נושא חדש עבור מדינת ישראל והוא יעקוב אחרי ההשפעות הסביבתיות בעקבות הקידוחים הנוכחיים. עניין שלא התמודדנו איתו עד כה. בחופי הים התיכון יש אוצר כלכלי שעתיד לשפר את מצבה הכלכלי והבטחון האנרגטי של המדינה. היום, בעקבות הפגיעה מהגז במצרים, ברור לכולנו עד כמה חשוב לנו הגז המצוי בים. גם לשפר את המצב הסביבתי באופן דרמטי, מעבר הדרגתי לשימוש בגז על פני חומרים מזהמים יותר. במפרץ חיפה, ברגע שחוברו המפעלים (בז"ן) לגז הטבעי, הייתה ירידה של עשרות אחוזים בזיהום וזה עניין מאד משמעותי לבריאות הציבור.
בכדי שהמהפכה הזו תקרום עור וגידים חייבים להתקין מתקני הולכה. הגז הזה, לצערנו, לא ייפול עלינו מהשמים ולכן צריך לדאוג למערכת הולכה שתוביל אותו אלינו בצינורות מהים אל תוך היבשה. כדי שהמערכת הזו תהיה אמינה ובטוחה, יהיה צורך בנקודות קבלה בחוף. ברגע שמדינת ישראל היא זו שאחראית לרשת ההולכה הזו הרי שהיא מחוייבת לדאוג להקמת המתקנים האלו ועם כל הרצון הטוב וההקשבה לגורמים שלא רוצים את המתקנים הללו בתחומם הרי שהמתקנים הללו יקומו בשל האחריות של המדינה להצלחתו של המפעל הזה. נתמוך בהחלטה שתתקבל במועצה הארצית לתכנון ובנייה בהיבטים האלו.
לגבי כמות הגז שתיוותר במדינת ישראל. אנחנו סבורים וזו גם עמדה שביטאה מדענית המשרד: בגלל האינטרסים הסביבתיים הכל כך חשובים, אנחנו סבורים שהגז צריך להשאר בתחומי מדינת ישראל ככל שניתן. כסף זה בהחלט דבר מאד חשוב לכלכת המדינה אבל כאשר ועדת שישינסקי ישבה על המדוכה, הרי שאז ישבו חשבו איך מחלקים את התועלות ממאגרי הטבע גם לדורות הבאים. לתפיסתי, זו הפנסיה של מדינת ישראל כמדינה. כמו שאנחנו נהנים ממשאבי הטבע כיום, גם הדורות הבאים צריכים להנות מהם. אנחנו צריכים לוודא שניתן יהיה להנות מההשפעות החיוביות גם בעתיד ואי אפשר ללכת מהר ולקבל החלטות וכבר לבזבז אותו בצורה נמהרת ונחפזת.
אנחנו צריכים לאמת קודם כל את כמויות הגז שנמצאות בתחומינו. אני חושב שצריך להכין תוכנית כלכלית אסטרטגית שתבחן את היקף ייצוא הגז הרצוי. עוד לא השתכנעתי שהעבודה הזו בוצעה זה מכבר. כיום יש חוסר וודאות לאיפה יגיע הגז הטבעי ואיזה מהסקטורים יוכל להשתמש בו. תחבורה ציבורית היא דוגמא אחת. הרי בעולם של היום יש כבר אוטובוסים שעובדים על גז טבעי ומדובר במדינות גדולות בהרבה אז באופן טבעי, במדינה הרבה יותר קטנה שחיה ברובה במרחבים אורבניים, וסובלת מזיהום שהולך ועולה, השימוש בגז טבעי עבור תחבורה ציבורית הוא מתבקש מאד. בניגוד לאלו שחושבים שצריך להזדרז, אני חושב להפך, צריך להשהות את ההחלטה על הייצוא בשל חוסר הוודאות.
הדבר האחרון והמרכזי: צריכים לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בסביבה. כולנו מבינים שלקידוחי הגז והנפט עלולות להיות השפעות קריטיות ואקוטיות על הסביבה ואנחנו חייבים למזער ולמנוע את ההשפעות האלו. לא ארחיב על האסון במקסיקו אבל צריך לציין שמעבר לכל הנזקים הכספיים שנוצרו שם, אף אחד לא יודע עד כמה הנזק הסביבתי עצום. אם מתרגמים את זה אלינו, כשמדובר בקידוחי ים עמוק, אז ברור שעם כל הרצון ועם כל המקצועיות של חברות ענק, זה יכול להפוך לאסון גדול. אולי אפילו גדול יותר מזה שהיה במקסיקו. זה יכול לפגוע במדינות שכנות ואפילו ביחסים עם מדינות שכנות וזה עוד לפני שאני מדבר על התמוטטות כלכלית ועל פגיעה במתקני התפלה ושאר עניינים.
עד לרגע זה לא הושלמו מהלכי החקיקה הלאומית הלאומית שמסדירים את הסמכויות של המדינה במים הכלכליים ושם נמצאים לא מעט מהקידוחים. לצערי עד היום המדינה לא אישררה את הפרוטוקול של ועדת ברצלונה וגם לנושא הזה יש חשיבות ומי שלא מבין על מה אני מדבר אז אני מדבר על חוק אזורים ימיים שנוצר ב-2010. כרגע הוא נודד בין משרדי הממשלה ואני קורא למשרד המשפטים להעלות אותו להצבעה בדחיפות. יש עדיין מחלוקות לגבי זיהומי ים ושמן במים הכלכליים, אנחנו סבורים שאנחנו לא צריכים להיות תלויים במחפשי הגז והנפט בכדי לבצע עבודות ניטור ואנחנו חייבים לשמור על עצמאות. אני אסיים בכך שאגיד שגם אנחנו מבינים את חשיבות קידוחי הגז לסביבה ולכלכלה . יחד עם זה, אנחנו חייבים להיות מוכנים להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה גם במצבי שיגרה וגם במצבי חירום."