עופר קרן, מנכ"ל נידן מערכות, נחשב לאחד מהדמויות הבולטות בתחום האנרגיה והתייעלות אנרגטית בישראל. קרן הרצה אתמול במפגש החירום של התאחדות התעשיינים, משרד האנרגיה, רשות החשמל וחברת החשמל שהתקיים אמש בבית התאחדות התעשיינים בנושא בצורת החשמל.

הרצאתו של עופר קרן בכנס החירום של התאחדות התעשיינים

עופר קרן, מנכ"ל נידן מערכות, נחשב לאחד מהדמויות הבולטות בתחום האנרגיה והתייעלות אנרגטית בישראל. קרן הרצה אתמול במפגש החירום של התאחדות התעשיינים, משרד האנרגיה, רשות החשמל וחברת החשמל שהתקיים אמש בבית התאחדות התעשיינים בנושא בצורת החשמל.

ארבע כשלים בתחום ההתייעלות האנרגטית

לדעת קרן, ישנם ארבע כשלים בתחום האנרגיה בישראל. לדברי קרן, המהפכה התעשייתית שינתה את צורת החישוב של עלויות ייצור "בני אדם נמדדים בשקלים ואילו מכונות באנרגיה", עופר מציעה לחזור לשיטת חישוב עבודה בכסף ולא באנרגיה. כדוגמא, קרן מביא את נושא מתקני התפלת מים וקובע, שראשי משק המים בארץ יכולים להחליט – על פי מחירי עלויות ייצור, כשגורם האנרגיה משוקלל, שעלות ההתפלה "יקרה" ולהודיע למתקן ההתפלה לא לפעול בשעות שיא הצריכה בקיץ – זמן צריכת החשמל היקר ביותר. "רבותי, אנחנו לא מכירים את כל חוקי המשחק".

קרן התייחס לפרדיגמה אותה מקדמים ראשי משק האנרגיה בארץ "תפעילו רק מה שצריך". כאן קרן חולק על תפיסה זו, וקובע שצריך קודם כל לאטום את  השטח אותו ממזגים, למזג שטח קטן ולהתאים את אמצעי ניהול מיזוג האוויר לשטח המנוהל. לדבריו החיסכון בעלויות בשנה הוא 90% בקרוב. קרן רואה את כל האלמנטים הקשורים למבנה כהתייעלות – בנייה, צריכה, אדריכלות וחינוך צרכנים. לדבריו, כשמדברים על מהפכה ירוקה, ישנה שורה של תנאים שצריך לעמוד בהם. הראשונה הוא ממונה אנרגיה "המכיר את כל חוקי המשחק" – כלומר, כיצד באמת על מפעל להתייעל באמצעות שדרוג כללי שיביא לייעול הצריכה ולא רק באמצעות החלפת ושדרוג צרכני החשמל בארגון. "צריך מהפכנים אמיתיים שיובילו את המהפכה", אבל בינתיים "אנחנו אלופי העולם בלאלתר, אבל ביום שישי צריך לשבת ולתכנן".

קרן אומר שבעלי מפעלים ותעשיינים וארגונים באופן כללי מעדיפים דברים שעובדים על פני דברים שצריך לחדש. לדבריו, העובדה שבוצע סקר אנרגטי בעבר, לא אומר שהוא מעודכן, אולם כך מתנהל המפעל. כשלים נוספים הם כשל במינוף הפיננסי – מישהי צריך לנהל את התהליך. "במפעל, מתוקף החוק ישנו ממונה אנרגיה. אם ממונה האנרגיה לא בעמדת ניהול, הוא לא יכול להניע תהליכים, הוא יכול לדווח למשרד האנרגיה את מה שהוא צריך להעביר, אבל ממונה אנרגיה שאיננו בעמדת ניהול לא יכול לעשות את תפקידו".

רק 2% מהפחם שנשרף מנוצל אנרגטית

המדינה קונה במיסים אותם היא גובה פחם לייצור חשמל. בהליך בערת הפחם, 62-65% מאנרגיית החום של הפחם נשארת בתחנת הכוח. לאורך הקו, עד מנורת הליבון, רק 2% מהפחם המקורי שנשרף בתחנת הכוח מנוצלים "ולכל אורך הדרך אנחנו מפסידים כסף" אומר קרן ומוסיף שצורך מייצר פתרון. קרן מזהיר מפני שאננות וציפיה לגז הטבעי "אנחנו צריכים לנצל את המשבר כרגע בשביל לייצר פתרונות כיוון שכשהגז הטבעי כשיגיע אנחנו נתמכר שוב לאנרגיה זולה".

עבור הקיץ הקרוב יש לקרן כמה הצעות לפתרון. ראשית, הוא ממליץ לתעשיינים קטנים להתחבר לרשת המתח הגבוה ולחסוך 10-12 אג' לקילו וואט ולהיפטר מתעו"ז המתח הנמוך, אולם הוא ממליץ לבחון את הנושא לעומק. בתחום התאורה ממליץ קרן לא רק להחליף את הנורות לנורות יעילות אנרגטית, אלא להטמיע אמצעים שיפעילו את התאורה רק כשצריך, ובמקום שצריך. באופן כללי, קרן ממליץ לבחון אפשרויות של תאורה טבעית במקום מלאכותית. הוא חוזר לתפיסה של "להפעיל מה שצריך היכן שצריך" ואומר שקודם צריך להתמודד עם אמצעים פאסיביים כמו לצבוע את גג המפעל/ מחסן/ מבנה בלבן ולהצליל חיצונית את המבנה ורק אז להתמודד באמת עם צרכני האנרגיה ולעשות שימוש מושכל באנרגיה הנצרכת. קרן מדבר על שימוש חוזר באנרגיה ונותן כדוגמא את נושא חימום המים אותם ניתן לחמם מהחום השיורי של המדחסים במקום באמצעים אחרים – גם אם הם יעילים אנרגטית או ממקורות מתחדשים. לשיטת קרן, רק לאחר הטמעת כל השלבים הללו, יש מקום לשקול הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים לצריכה עצמית.

חשבון חשמל מנופח הוא לא גזירה משמיים

לדברי קרן, מהשעות עשר בבוקר ועד חמש בצהריים החשמל, צריכת החשמל היא היקרה ביותר. אולם, חלק מקיבוע זמני העבודה בשעות האלה הן מסיבות היסטוריות. קרן ממליץ בחום להעביר את שעות הפעילות בעיקר לשעות המשמרת השנייה והשלישית. "כשהיה לנו דלק זול, הפעלנו תהליכים לא נכונים", לדבריו, בארה"ב, כמעט בכל עיר יש מגדל מים, לעומת ישראל בה הוחלט על שימוש בבוסטרים. ההבדל הוא שאת מגדל המים – היעיל אנרגטית, ניתן למלא ולהפעיל את התהליכים הקשורים בו בשעות השפל, לעומת בוסטרים הצורכים חשמל כל העת, ונפילה של בוסטר מונעת מים מצרכנים.

קרן ממליץ ללמוד את חשבון החשמל ומבקש מחברת החשמל לשלוח – לתעשיינים בעיקר, חשבונות חשמל עתידיים המבוססים על חישובי צריכת אנרגיה של שנים קודמות בתקופה דומה. "אם תעשיין היה מקבל את חשבון החשמל המוערך לפני מועד התשלום, הוא היה מכנס ישיבה על מנת ללמוד כיצד מתמודדים עימו". על פי קרן, עם כל חשבון עדכני, חח"י צריכה לשלוח שני חשבונות משוערכים עתידיים. לדבריו, אמנם ישנם מנכ"לים המודעים להוצאות האנרגיה שלהם, אולם ישנם הרבה יותר שאינם רואים את חשבון החשמל ומבחינתם הוצאות האנרגיה הן הוצאה קבועה שאין מה לעשות כדי לייעל אותה.

קרן מסכם את הרצאתו בכמה נקודות שלשיטתו, יביאו להתייעלות אנרגטית.

•יצירת מחויבות ההנהלה לניהול משאבי האנרגיה
•מינוי מנהל משאבי האנרגיה
•הכשרת מנהל המשאב
•תקשור הפרויקט ועידוד עבודת מטה בתחום
•שיפור מתמיד של תהליכים בארגון בהתאם לעלויות האנרגיה
•התמקדות התייעלות על בסיס הציוד הקיים
•מעורבות ספקים בתהליך השיפור, כשותפים להצלחה
•שימוש במדידה כמותיים למדידת תהליך השיפור
•הצגת התוצרים וקביעת יעדים חדשים