אתמול, במקביל לתערוכת קלינטק, נערך אחר הצהריים כנס על אתגרי המחר בתחום הסולארי בישראל. בכנס, שנערך בשיתוף עם איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, הרצה פרופסור סטוארט וונהאם, המנהל הטכנולוגי של חברת סאנטק, חוני קבלו מרשות החשמל ודויד אלמקייס, מנהל תחום תכנון ופיתוח בחברת החשמל.

כנס אתגרי המחר בתחום הסולארי "בעתיד הקרוב לא יהיה צורך בתעריף"

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל-  צילום: חגי אנסון

אתמול, במקביל לתערוכת קלינטק, נערך אחר הצהריים כנס על אתגרי המחר בתחום הסולארי בישראל. בכנס שנערך ע"י איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל בראשות עו"ד איתן פרנס, הרצו פרופסור סטוארט וונהאם, המנהל הטכנולוגי של חברת סאנטק, חוני קבלו מרשות החשמל ודויד אלמקייס, מנהל תחום תכנון ופיתוח בחברת החשמל.

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי – ועדת קנדל.

על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב – עד תקופה של עד קצת יותר משנה – לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו.

מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" – כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק ממקורות מתחדשים צפויה מגבלה כלשהי. רשת ההולכה אינה בנויה להתמודד עם שינויי התדרים שנוצרים בעקבות שילוב של מתחדשות ברשת.

מתודולוגיה שניה אותה הציג קבלו היא מתודולוגיית מוני הנטו. זוהי מתודולוגיה אלטרנטיבית הרואה את ייצור החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת בראי של הפחתת צריכה, כלומר התייעלות אנרגטית. הצרכן המייצר לשימוש עצמי מזוכה בחשבון החשמל שלו מול תעריף החשמל. עבור ייצור עודף הוא מזוכה באשראי מול הרשת ומתקזז איתה בהמשך מול צריכה עודפת.

דויד אלמקייס מנהל תחום תכנון ופיתוח חברת החשמל, השלים את הרצאתו של קבלו על מקום המתחדשות ברשת ומבנה רשת החשמל. לדברי אלמקייס, עקרונות התכנון של משק החשמל כוללת שלושה חלקים: זמינות – תמהיל הדלקים ואבטחת האספקה לאורך זמן. נגישות – מחיר חשמל כך שגם מועטי היכולת יוכלו להנות מחשמל. קבילות – מתייחס לגורמים סביבתיים.

אלמקייס הסביר שמערכת ההולכה בצפון הארץ, בדרום ובאילת בנויה לכמה מושבים וקיבוצים ואינה מסוגלת להזרים את כמויות האנרגיה המתחדשת שכרגע מתוכננת בחבל אילת אילות. גם בגליל אין תשתית המסוגלת להכיל מעבר ל1000 מגה וואט כשמתקני האגירה השאובה עוד 800 מגה הצורכת עומס כפול – חלקו לייצר את האנרגיה השאובה, ואת ההזרמה חזרה באמצעות האגירה השאובה. לדברי אלמקייס, "אנרגיה ירוקה צריכה להיות מבוזרת על גגות ולא לרכז במקומות מסויימים שיאלצו בניית קווי הולכה. חשוב לזכור שמערכת ההולכה מתוכננת למגה וואט ולא לקוט"ש, העברת הספק ולא אנרגיה."