בוועידה השנתית לכלכלה ירוקה 2012 העוסקת בהתפתחות הכלכלה הירוקה בישראל בשנה החולפת התקיים פאנל בנושא בנייה ירוקה אותו הנחה עופר פטרסבורג, כתב לענייני נדל"ן, ידיעות אחרונות.

ועידת כלכלה ירוקה: "תחום הבנייה הירוקה מתקדם לאט מהצפוי"

בוועידה השנתית לכלכלה ירוקה 2012 שנערכה היום ברמת גן בהפקת מידע כנסים, התקיים פאנל בנושא בנייה ירוקה אותו הנחה עופר פטרסבורג, כתב לענייני נדל"ן, ידיעות אחרונות. בפאנל השתתפו: הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. עפרה רהב, סמנכ"ל קיימות, שיכון ובינוי. ד"ר מייק אדל, הקואליציה למיחזור מים אפורים. ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה מתכננת ערים.

הילה בינייש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

לפני שנה הורחב וחודש התקן הישראלי לבנייה ירוקה, הטמעת התקן איטית כיוון שהתקן מורכב מאוד – כולל אנרגיה, מים, קרקע, ניהול אתר סביבה וכו'. התקן דורש שינוי תפיסה רחב. התקן דורש מהממשלה להניע את השוק, מנגנון של יצירת ידע ודיוורו והפצתו.

כיום קיימים בישראל 17 מבנים שהוסמכו, ועוד 17 שהוסמכו על ידי תקן ה-LEED. בשנתיים הקרובות מדובר על 170 מבנים. פורום ה-15 מתחיל להטמיע את התקן. עירייות כמו רעננה, הרצליה מקדמות את הנושא ויש תהליך הדרגתי. ברמת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה בונה תכנית אב לבנייה ירוקה, מדובר תהליך איטי, אבל מתקדם. ביניש הביאה כמודל את שוק שדרוג המבנים האנגלי, והראתה כאשר יש עידוד ממשלתי, הנושא תופס תאוצה.

לדברי ביניש ישראל איננה שונה מהעולם, על פי המבנה והתקן (ציבור או מגורים, תקן נמוך או גבוה) אך מדובר על עלות נוספת של בין 0.5% עד 6.5%. בעמידה בתקן של הישראלי המחמיר, על פי המועצה, עלויות הבנייה עולות (בלפחות) 5%. לפי מחקרים אחרים בנייה ירוקה בישראל בישראל מביאה לעלייה במחיר של 5-15% תלוי בסעיפי התקן בו עומד המבנה. ביניש המליצה להתחיל להחיל את התקן על מבני ציבור. "על פי הנתונים של בניין אקו טאוור, הנתונים בארץ אינן שונים מהנתונים הקיימים בעולם".

עפרה רהב, סמנכ"ל קיימות, שיכון ובינוי

חברת שיכון ובינוי משקיעה בפיתוח ובחינת טכנולוגיות והטמעה בבניינים אותם בונה החברה "אנחנו פועלים כדי לשכנע לקוחות בכדאיות ההשקעה בהקמה הראשונית על מנת לקצור את הפירות ע"י הפחתתה בעלויות השוטפות ועלייה באיכות החיים. בנייה ירוקה הינה בנייה מתקדמת המבטיחה איכות ומושכת קהל לקוחות חוזר. פרויקטים ירוקים הם פרויקטים שחייבים להיות רווחיים, ולכן המדינה צריכה לתת תמריצים לקוני דירות ירוקות. תמריצים לקיצור תהליך סטטוטורי לפרויקטים ירוקים".

ד"ר מייק אדל, הקואליציה למיחזור מים אפורים

נושא המים האפורים כבר מוכר יותר היום, ובמגזר של בתים צמודי קרקע יש חדירה לא מעטה של מערכות לטיהור מים אפורים (במגדלים המצב אחר בגלל האתגר הרגולטורי של משרד הבריאות). אין אפשר למחזר מים אפורים אם אין הפרדת צנרת – המים מהמקלחת והשירותים מופרדים, וזה אולי החסם הגדול ביותר, המייעד את שוק המים האפורים לבנייה החדשה בלבד. לדברי אדל "אנשים רוצים ומעוניינים במוצר, אבל אחרי בירורים נתקלים בסוגיית הפרדת הצנרת".

לטענה שמיחזור מים אפורים בהיקף רחב יקטין את כמות המים המגיעה למתקני טיהור השפכים ומשם לחקלאות ענה אדל כי לא יקרה מצב שבו פתאום יש מחזור מים אפורים מאסיבי. בתרחיש האופטימי ביותר אפשר למתן את קצב גידול הצריכה במגזר העירוני. כיום ממחזרים 75% מהמים, אבל על מנת למחזר במגזר החקלאי צריך לשנע את המים. לא נפגע ביכולת של ישראל למחזר למגזר החקלאי. הטענה הבאה היא "מהו האימפקט מבחינה תברואתית – מה הסיכון?" רוב האנשים הממחזרים מים אפורים הם כמעט עבריינים כיוון שמשרד הבריאות מתנגד להעברת חוק מחזור המים, למרות שבקפריסין, דרום אירופה וגרמניה, מחזור מים אפורים מוטמע ובגרמניה יש לכך סיבות כלכליות. רף שיחרור המים עולה כל פעם מחדש, ונהיה כלכלי למחזר את המים ולא לשחרר אותם למכון טיהור שפכים.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים

מובילים היום חמש רשויות להפחתת גזי החממה. ב-2008 ה-OECD וישראל החליטו להפחית 20% מגזי החממה עד 2020. בפועל בשטח, המעשיות והמעשים לחוד. היום יש תכניות, מגישים לרשויות ומחר הם צריכים לטפל, אבל יש בעייה מימונית וחייבים מימון ממשלתי, מי שתיכנן את התוכניות במקור, לא ידע או הבין מה גודל העלויות. אם בשנת 2000 היה X טון של גזי חממה, למרות עלייה בילודה וצריכת האנרגיה, עדיין חייבים לעמוד ביעד של X-20% – יעד שכמעט בלתי אפשרי היום, ולכן פונים לבנייה חדשה – קל להחיל שם תקנות. כמעט 40% מרוכשי הדירות שמעו על בנייה ירוקה, לא תמיד יש הבנה, אבל יש עלייה גדולה מאוד במודעות בכלל שכבות האוכלוסייה.