על מנת לייצר תחרות אמיתית במשק הגז הטבעי ולמנוע התהוות מונופול בתחום, פועלת רשות הגז על פי עיקרון הגישה הפתוחה (Open Access), כלומר, קיימת חובה על בעלי רישיונות לספק שירותיהם לכל צרכן ולכל מי שמבקש להיות צרכן בהתאם לתנאי הרישיון ללא הפליה. כמו כן חל איסור על התניית שירותים.

בועידת "תעשיית העתיד" להתייעלות אנרגטית, גז טבעי ואנרגיה חכמה הרצה עו"ד גלעד מעוז, שותף במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) עורכי דין  בנושא "גז טבעי בישראל – Downstream Market, רגולציה וחסמי שוק"

העקרונות המנחים

חובת חיבור צרכנים ואיסור הפליה

על מנת לייצר תחרות אמיתית במשק הגז הטבעי ולמנוע התהוות מונופול בתחום, פועלת רשות הגז על פי עיקרון הגישה הפתוחה (Open Access), כלומר, קיימת חובה על בעלי רישיונות לספק שירותיהם לכל צרכן ולכל מי שמבקש להיות צרכן בהתאם לתנאי הרישיון ללא הפליה. כמו כן חל איסור על התניית שירותים.

תעריפים קבועים

מאחר ולבעל רישיון התשתית ישנה בלעדיות וצרכן יכול לרכוש שירותי תשתית רק מגורם יחיד, תעריפי התשתית (הולכה וחלוקה) הינם ידועים מראש, מפוקחים ובלתי מפלים. לעומת התשתית, מחיר הגז ועמלת השיווק, הינם עניין מסחרי ואינם קבועים או מפוקחים בידי הרגולטור. באופן זה יכול כל צרכן לבחור לו משווק עמו הוא מעוניין להתקשר או אף להתקשר ישירות עם ספק הגז ועם בעל רישיון התשתית.

השחקנים המרכזיים במשק הגז הטבעי

• ספקי הגז הטבעי – גופים פרטיים (כגון ים תטיס) בעלי ההיתרים והרישיונות לביצוע הקידוח וההפקה. לרוב הספקים מקימים בעצמם תשתית צנרת ומתקני טיפול עד לכניסה למערכת ההולכה.
• בעל רישיון הולכה – מתחנת הקבלה זורם הגז בלחץ גבוה אל צמתים מרכזיים לאורך הארץ.
• בעל רישיון חלוקה – בצמתים אלו ישנם מתקנים המפחיתים את לחץ זרימת הגז ללחץ נמוך (PRMS).
• משווק גז
• צרכנים
• חברות הנדסה

מערכת ההולכה הארצית

חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (נתג"ז, בבעלות המדינה) הינה בעלת רישיון מ-2004 לבניה ותפעול של מערכות ההולכה. נתג"ז מוליכה גז טבעי ל: צרכני לחץ גבוה (מעל BAR 16) וצרכנים הצורכים מעל 2,000 מ"ק לשעה ולפחות 12 מיליון מ"ק בשנה, בנוסף לאספקת הגז עבור רשת החלוקה. החברה אינה רשאית לעסוק במכירת גז טבעי (למעט לצרכי תפעול) ופועלת בהתאם לתוכנית מתאר ארצית לגז טבעי (תמ"א 37).

מערכת החלוקה

תוקם בהתאם להיתר בניה שניתן מכח תוכנית עבודה לרשת החלוקה (רשות הרישוי המחוזית לגז טבעי). רשת החלוקה מתוכננת, מוקמת ומופעלת על ידי בעל רישיון החלוקה, בבעלותו ובאחריותו. קיימים שישה אזורי חלוקה נפרדים – בכל אזור, בעל רישיון חלקה אחד ולו הבלעדיות בהקמה, הפעלתה ותחזוקתה של רשת החלוקה ובחיבור צרכנים לרשת החלוקה.

המצב כיום:

רישיון חלוקה באזור הנגב – חברת "נגב גז טבעי".
רישיון חלוקה באזור המרכז – חברת "סופר אנ ג'י".
רישיון חלוקה באזור הדרום – חברת "גז טבעי דרום".
אזור הצפון – פורסמו שני מכרזים (מועד אחרון להגשת ההצעות: 15/8/2012).

שיווק

אין בלעדיות. כל ספק יכול לשווק בכל אזורי הארץ (אין הגבלה על מספר משווקים בכל אזור). בעל רישיון חלוקה אינו יכול להיות משווק (תאגיד נפרד, בעל הרישיון אינו יכול להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד המשווק). כיום לא חלה חובת קבלת רישיון לצורך שיווק (עשוי להשתנות).
מערך ההתקשרויות

• הסכם חיבור (ספק הגז – בעל רישיון ההולכה)
• הסכם חיבור להקמת מתקני ה – PRMS (בעל רישיון הולכה – בעל רישיון חלוקה)
• הסכם ההולכה (בעל רישיון ההולכה – משווק/צרכן)
• הסכם חיבור ושימוש ברשת החלוקה (בעל רישיון חלוקה – צרכן/משווק)
• הסכם מכירת גז (ספק הגז – משווק/צרכן)
• הסכם שיווק (משווק – צרכן)
• הסכמים נוספים – מול חברות הנדסה, גופים מממנים וכו'.

גופי רגולציה והסדרת הפעילות

• רשות הגז הטבעי. הוקמה מכח חוק משק הגז הטבעי ובאחריותה, בין היתר, יישום מדיניות הממשלה בתחום משק הגז הטבעי, הכנת רישיונות ופיקוח על בעלי רישיון, פרסום מכרזים, אישור מפרטים, נהלי הפעלה ותכניות לשעת חירום של מתקני גז טבעי, קביעת אמות מידה לשירות צרכנים וכיו"ב.
• מועצת רשות הגז הטבעי. הרשות פועלת באמצעות מועצת רשות הגז הטבעי, הכוללת יו"ר, נציג משרד האוצר, נציג משרד התשתיות ושני נציגי ציבור. המועצה מתקינה את אמות המידה, קובעת תעריפים ומייעצת לשר.
• הממונה על הבטיחות במשק הגז הטבעי.

חובת רישוי לביצוע הפעולות הבאות:

• הקמה והפעלה של מערכת ההולכה
• הקמה והפעלה של מערכת החלוקה
• הקמה והפעלה של מתקן גט"ן
• הקמה והפעלה של מתקן אחסון
• עיסוק בעבודות גז (התקנה, בדיקה, הובלה, השחה וכיו"ב)
• שיווק (בבחינה)

תפקידי הרגולציה הם בין היתר: בטיחות; תכנון אסטרטגי; הענקת רישיונות ופיקוח על בעלי הרישיונות; קביעת תעריפים ואמות מידה למתן שרות.

חסמים ומגבלות של בעלי רישיונות החלוקה

• איסור להחזיק ביותר משני רישיונות חלוקה
• אין ערבות מדינה לרכישת הגז
• שינוי אפשרי בתעריפים (כל חמש שנים)
• טיפול והתמודדות בהפקעת קרקעות
• סיכוני כוח עליון בתקופת ההקמה.

חסמים וסיכונים בתחום השיווק

אי וודאות באשר למועד תחילת אספקת הגז בפועל. מועד חתימת הסכם השיווק לפני תכנון מפורט וביצוע סקרים (אש, בטיחות וכיו"ב); אי ודאות ברגולציה.
פתרון אפשרי: קביעת מנגנונים לקבלת החלטות בזמן אמת תוך כדי עבודה. קביעת אפשרויות ביטול במקרה של חריגה מהותית בזמן או בעלויות (בכפוף לתשלום הוצאות התכנון והסקרים).

• Market Practice – עדיין בהתהוות.
• אחריות המשווק במקרה של השבתה (גיבוי בסולר ומזוט ופיצוי בגין ההפרש בעלויות).
• אפשרות ביטול ההסכם על ידי הצרכן מטעמי נוחות.
• חלוקת אחריות, בטיחות וביטוח.
• אחריות בגין ציוד קצה.
• מנגנוני Back to Back והגבלת אחריות מול הצרכן (ToP, CF, SWING וכו')
• בטחונות וסיכוני חדלות פירעון של הצרכן.
• אפשרויות מימון.
• רישוי ותכנון ובניה.

רישוי ותכנון ובניה

על הליך הסבת מפעל לגז טבעי, יחולו מרבית כללי התכנון והבניה הקיימים להקמת מתקן גז.
ההליך התכנוני תלוי בלחץ הגז המקסימאלי במתקן (גבוה/נמוך/נמוך מאד).

הליך אישור תכנית:

• לחץ גבוה (עולה על 16 Bar) – בקשה לאישור תוכנית לפי תמ"א 37 תוגש למועצה הארצית לתכנון ובניה.
• לחץ נמוך (לחץ של 16 Bar או פחות) – תוכנית עבודה לרשת החלוקה תוגש לרשות הרישוי המחוזית לגז טבעי.
• לחץ נמוך מאד (לחץ של 4 Bar או פחות) – אין צורך באישור תוכנית.

הליך קבלת היתר בניה:

לחץ גבוה ולחץ נמוך – הגשת בקשה להיתר מרשות הרישוי המחוזית לגז טבעי.
לחץ נמוך מאד – הגשת בקשה להיתר מרשות הרישוי המקומית לגז טבעי.