בועידת "תעשיית העתיד" להתייעלות אנרגטית, גז טבעי ואנרגיה חכמה, פתח ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה את המושב הטכנולוגי כלכלי בנושא התייעלות אנרגטית "מחפשים את מהנדסי העתיד – הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"

ועידת תעשיית העתיד: הרצאת ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"

בועידת "תעשיית העתיד" להתייעלות אנרגטית, גז טבעי ואנרגיה חכמה, פתח ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה את המושב הטכנולוגי כלכלי בנושא התייעלות אנרגטית "מחפשים את מהנדסי העתיד – הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"

תשובה עלה ראשון אל הבמה בכדי לדבר על הצורך במהנדסי אנרגיה. הוא פתח ונתן דוגמא קוקנקרטית לכך שחלק מיושבי האולם בכנס התלוננו על צינה עזה בעוד אחרים דרשו להגביר את עוצמת המיזוג. או אז הוסיף כי השאלה האם המקום סובל מקירור יתר היא שאלה רבת פנים. למשל "מאיפה מודדים את הקור של החדר? יכול להיות שהמבנה שבו אנו נמצאים סובל מתכנון על או תכנון יתר. לכן אנחנו מקבלים מצב של קור. גם אם נשים סנסורים ונבחן את הטמפרטורה, צריך לבדוק ששמנו את הסנסורים במקום הנכון. נקודה שניה היא התאורה. החדר הזה תוכנן באופן שכזה שתמיד יהיה צורך בתאורה חיצונית. אף אחד לא חשב על שימוש בתאורה הטבעית – חיצונית. אין דרך להפעיל את התאורה הפנימית. יכול להיות שאם המתכננים היו עושים עבודה יותר טובה, לא תמיד היינו צריכים להדליק אוטומטית את התאורה והמיזוג".

בהמשך הסביר תשובה כי גם במפעלים גדולים, חלק גדול מצריכת החשמל הולך למיזוג אויר ותאורה (נושאים בהם יש למהנדסי האנרגיה חשיבות רבה) אבל יש גם אספקטים נוספים. משבר האנרגיה העולמית הגיע לפתחנו. צריכת האנרגיה הולכת וגדלה והמשאבים הולכים ומתדלדלים למרות גילויי מאגרי האנרגיה החדשים. "אנחנו גם צריכים לבחון מה אנחנו מורישים לדורות הבאים. אצלנו בישראל באופן ספציפי יש שני צדדים למטבע. מצד אחד, התנופה היזמית והגז הטבעי ויצרני האנרגיה הנוספים והחדשים. זה דורש מאיתנו לנהל נכון את המערכת ולשם כך יש להכשיר מהנדסים מיומנים. הבעיה הגדולה היא שאם מסתכלים על תהליך ייצור פשוט של 100 יחידות אנרגיה, בסופו של דבר אנחנו משתמשים רק בשני אחוז כדי להדליק נורה בודדת. עלות החשמל אמורה לעלות ובעלייה של תעריפי החשמל יש גם פוטנציאל. זו עלולה להיות מוטיבציה למפעלים להתייעלות אנרגטית. אני קצת פסימי כי כאשר הגז הטבעי יגיע המוטיבציה הזו תרד שוב. אם לא ננצל את השלב הזה – בשל התייקרות החשמל, בעוד שנתיים המחיר שוב ירד ושוב תרד המוטיבציה להתייעלות אנרגטית".

בהמשך תהה תשובה האם נדע להעביר את שעות העבודה משעות צריכת שיא לשעות של צריכת שפל ובכך להפחית את צריכת החשמל. לדבריו כי כל עוד תהליך ההתייעלות מחזיר את נקודת ההשקעה לאחר למעלה משנתיים הרי שאז הסיכוי לכך קטן מכיוון שתקופת כהונתם של מנכ"לים לא עולה לרוב על שנתיים ולכן התהליך ייתפס כלא משתלם. כמו כן ציין כי ריבוי צנרת מיותרת, מבני זכוכית ומיזוג אוויר פזרני, כולם מהווים אפשרות לצריכת אנרגיה מוגזמת. לסיום הוסיף כי תפקידו של מהנדס האנרגיה אינו אמור להסתכם בידע טכנולוגי בלבד ועליו להיות אחראי על מערכות ההפקה, מערך הייצור, הובלה, צריכה וכן כל נושאי הכלכלה והרגולציה של צריכת האנרגיה בארגון.