מערכת תשתיותחברת ניישן-אי (Nation-E) השיקה הבוקר מערכת אגירת אנרגיה בביתו הפרטי של דניאל יאמר בהרצליה פיתוח. ניישן אי מפתחת זה קרוב לשש שנים מערכת אגירת אנרגיה הנחשבת לאתגר הגדול של עולם האנרגיה המתחדשת והקונבנציונאלית.
ניישן אי השיקה מערכת אגירת אנרגיה מסחרית
גל לופט, עידן אודי אדרי, דניאל יאמר ואנדריאס שטאמטיאו – צילום: חגי אנסון
חברת ניישן-אי (Nation-E) השיקה הבוקר מערכת אגירת אנרגיה בביתו הפרטי של דניאל יאמר בהרצליה פיתוח. ניישן אי מפתחת זה קרוב לשש שנים מערכת אגירת אנרגיה הנחשבת לאתגר הגדול של עולם האנרגיה המתחדשת והקונבנציונאלית. לדברי אנדריאס שטאמטיאו, מנהל הכספים של ניישן אי "לשם השוואה, על מנת לייצר 400 מגה וואט באמצעות מתקן טורבינות גז, עלות הקמת המתקן היא קרוב ל-1.6 מיליארד דולר אמריקאי. לעומת זאת, להקים מערכת סולארית עם מערכת אגירת אנרגיה של ניישן אי עולה רק 1.2 מיליארד." אולם החיסכון הגדול איננו רק בעלויות ההקמה אלא בעלויות התפעול. "עלות הפעלת טורבינת גז עולה קרוב ל-11 מיליון דולר אמריקאי, עלות הפעלת מתקן של ניישן אי אינו עולה כמעט דבר" אומר מטאו וזאת לפני חישוב עלות הפליטות של מתקני ייצור האנרגיה (2200 מטר טון פליטות).
"המוצר של ניישן אי בא להתמודד עם בעיה כלל עולמית" אומר יאמר. "בכל העולם, במדינות המתפתחות כמו המפותחות מתמודדים עם מחסור באנרגיה". הוא הציג בפני הנוכחים סוללה ואמר "זו טכנולוגיה בת 100 שנה בקירוב. אנחנו הפכנו אותה למשהו מודרני יותר, משהו שמתקשר, הפכנו את הסוללה כמו הפלאפון, או הטלוויזיה או הבית. ממוצר שקיים וכולנו רגילים אליו למוצר חדש – כמו סמארטפון, כמו בית חכם, כמו רשת חכמה – סוללה חכמה." יאמר החל את פעילותו בתחום המתחדשות כבר לפני 20 שנה בגרמניה עם תחילת פרוייקט ה-1000 גגות ובהמשך עם מודל ה-FIT. "אני מאוד אוהב אנרגיות מתחדשות. אבל אם לא נאגור את האנרגיה הזו, כל ההשקעה מתכזכזת."
דר. גל לופט, מנכ"ל המכון לניתוח ביטחון גלובאלי (IAGS), אותו הכיר יאמר לפני מעל 4 שנים אחרי הרצאה שנתן בתחום האנרגיה בלאס ווגאס אמר "יש היום בעיה של נצילות החשמל המיוצר. עד היום לא ניתן היה לאגור חשמל. היום אנחנו רואים שככל שמתקדמים בתחום המתחדשות אנו רואים יותר ויותר אובדן של אנרגיה – כיום יש של אבדן של מעל 50% כיוון שיש אי התאמה בין הביקוש וההיצע. צריך לגלח את הפיקים הללו כדי להגיע לנצילות גבוהה של המערכת." אך לא מחסור באנרגיה מאיים על תשתיות העולם. לדברי לופט "כיום, ישנם איומי סייבר בעיקר על מערכות האנרגיה. איומי הסייבר כוללים מליוני התקפות על מתקנים קריטיים, בעיקר מתקני אנרגיה. התקפות באות לא רק ממדינות אלא גם גורמים אידיאולוגיים" . לדבריו, מערכות תשתיות החשמל (הן תשתיות ההולכה והן תשתיות החלוקה) נבנו לפני הרבה שנים ומורכבת היום טלאי על טלאי ועלויות המיגון הולכות וגדלות. "עלות הפרעות חשמל – שמקורה לא משנה, הולכת וגדלה הן בכסף והן בחיי אדם."
לופט ציין שלושה אמצעים באמצעותם ממשלות מתמודדות עם מחסורי האנרגיה. האמצעי הראשון הוא לייצר יותר חשמל, האמצעי השני הוא חסכון באנרגיה והאמצעי השלישי הוא לייצר אנרגיה באמצעות גנרטורים ואמצעים אחרים אותם לופט מגדיר כ"גלגלי הצלה". "בישראל, הממשלה הופכת לחשובה יותר כיוון שהיא שולטת במשק האנרגיה. במדינות אחרות בהם מעוניינים לייצר תמריצים ולהטמיע אמצעי אגירה ובטחון אנרגטי. אני בטח שהממשלה הישראלית תפעל בדומה לממשלות גרמניה וארה"ב ואני בטח שהממשלה תבין את הצורך, והיתרונות של המערכת" סיכם יאמר את מסיבת ההשקה.
לפילוטים ופרסום עיתונאי הטכנולוגיה הזו מאוד מרתקת אבל שימוש גורף לא יהיה עם טכנולוגית אגירה מקומית מבוססת סוללות.
פתרון האגירה הוא הפתרון הנכון אבל לא ברמת האתר אלא ברמה לאומית. כלומר, המדינה צריכה בנק אנרגיה שבו יפקידו התושבים אנרגיה וממנו יוכלו לשאוב אנרגיה.
הבנק ישמור את האנרגיה הנצברת כאנרגיה הידרו אלקטרית בהפרשי גובה וישתמש בה בהתאם לצורך.
אגב, לא קראתי בכתבה על הסיכונים של זיהום הסביבה במתכות כבדות ועוד צרות אחרות בעת שימוש בסוללות
שאיבת מים מהכינרת לבריכות ברמת גולן באמצעות אנרגיות השמש, הרוח וביו-גז עשויות להוות פיתרון לאיחסון אנרגיה.