פסח ברנט, מנכ"ל מפעל שניב תעשיות נייר הממוקם באופקים, החליט כי מצב החירום הכלכלי אינו מותיר לו ברירה והגיע הזמן לעשות מעשה, לדרוש רק את המגיע לו על פי אמות המידה של המדינה ולא לתת לתעשייה באופקים ובאיזור הדרום והפריפריה לספוג עוד מכות שיביאו לעוד סגירות של מפעלים.

גם במשק הגז הטבעי – הפריפריה בתחתית סולם העדיפויות

פסח ברנט, מנכ"ל מפעל שניב תעשיות נייר הממוקם באופקים, החליט כי מצב החירום הכלכלי אינו מותיר לו ברירה והגיע הזמן לעשות מעשה, לדרוש רק את המגיע לו על פי אמות המידה של המדינה ולא לתת לתעשייה באופקים ובאיזור הדרום והפריפריה לספוג עוד מכות שיביאו לעוד סגירות של מפעלים.

מדובר בחלוקת הגז למפעלים וחברות תעשייה קטנות ובינוניות בנגב. ברנט אומר בראיון לתשתיות "אין פה עניין לדרוש משהו שלא מגיע לנו. אנחנו כבר שנים בנחיתות לעומת מתחרים שלנו במרכז, כיוון שאלינו לא הגיע צינור הולכת גז עד עכשיו – נושא שעומד להגיע לידי פתרון (ישנן כעת עבודות תשתית המניחות את תשתיות הולכת הגז למחוז "נגב" – ח.א.). אבל נמאס לנו". לשם השוואה, בגלל מחירי האנרגיה, מפעל נייר חדרה פיטר לאחרונה קרוב ל-120 עובדים וברנט מודה שהוא לא מעוניין לעשות מהלך דומה.

במכתב לממשלה אותו שלח ברנט באמצעות משרד עורכי הדין פרופ' יובל לוי ושות' אומר ברנט לנמעניו – ראש הממשלה, שר האוצר, שר האנרגיה והמים, יו"ר ועדת הכספים, היועמ"ש, הממונה על התקציבים באוצר, הממונה על ההגבלים העסקיים, יו"ר רשות החשמל ומנהל רשות הגז הטבעי. לדבריו בפנייתו לשותפות "תמר" במטרה להפןך ללקוח שלה, התברר לו ש"שותפות "תמר" אינה מתקשרת, ככלל, עם צרכני גז קטנים ובינוניים", ונאלצה להתקשר עם משווק שישמש כמתווך בינה ובין שותפות "תמר" – מה שייקר את תשומות הגז והאנרגיה.

אולם קצפו של ברנט לא יוצא על מצב משק האנרגיה אלא על התערבות, לכאורה, של משרד האוצר בתנאי ההתקשרות של שותפות "תמר" לספק גז טבעי בכך שהשותפות תתחייב "בהתחייבות קשיחה" לספק גז טבעי ליצרניות פרטיות מסויימות לייצור חשמל. במכתבו אומר ברנט "הופתעה והתאכזבה שניב ללמוד שאכן קיימת התערבות מצד המשרד (האוצר – ח.א.) וגורמים מטעמו, אלא שזאת בכיוון ההפוך לראוי ולמצופה: במקום לעמוד על המשמר כנגד הפלייתם לרעה של גורמים כדוגמתא של שניב התערבותה היא "להבטיח" שהפלייה שכזו אכן תתקיים…!!"

בסעיף האחרון במכתבו, כותבים עורכי דינו של ברנט "נוסיף ונציין כי באם התנאי האמור לא יוסר (הבטחת אספקת הגז ליצרניות פרטיות – ח.א.) ובאם באמת תיאלץ שותפות תמר להתחייב בפני אותן יצרניות פרטיות להעדפתן הלכה למעשה על גורמים כדוגמת מרשי, לא תוותר למרשי כל ברירה אלא לפנות לקבלת סעדיה בערכאות המשפטיות המוסמכות."

בתוך כך, טענותיו של ברנט קיבלו חיזוק מאמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים במכתב אותו הפנה לגל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים באוצר הקובל על מצב איזור החלוקה "נגב" זאת על אף שלטענת חייק "ישנם מפעלים שחתמו כבר על הסכמים עם משווקים ועם חברתה החלוקה, והם מתקדמים בתהליכי ההסבה" ולטענתו אף יהיו ערוכים לקלוט גז עד תום השנה הנוכחית. אולם לדברי חייק "יחד עם זאת, נכון להיום, קיים חשש ממשי באשר ליכולת של מפעלי התעשייה הקטנים והבינוניים שיתחברו למערכת החלוקה, ליהנות בטווח הזמן הקרוב ממלוא הפוטנציאל הגלוםב מעבר לגז." קרי: עקב מגבלות קיבולת של תשתיות ההולכה אל מתקן הקליטה, אף שיגיע גז מתמר, צרכנים באיזור החלוקה "נגב" לא יהנו ממנה. על פי חייק, הצריכה של של תעשייה זו כמעט וזניחה, ובשנתיים הקרובות היא מוערכת בכ-0.3 BCM לשנה בשנים 2013-14.

אולם ייתכן והסעיף העגום ביותר במכתבו של חייק להרשקוביץ הוא דווקא הסעיף השלישי במכתבו "ראשית, הרשה לי להצטער על כך שלמרות הסיכומים בינינו, לא ביקשתם לשמוע את עמדתנו בנושא (זמינות הגז הטבעי לתעשייה)."

מכתב דומה נשלח על ידי חייק גם לשוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי, ובסיכומו אומר חייק "אנו מבינים שבימים אלה מתקיימים דיונים בהשתתפות משרדי הממשלה, במסגרתם נדונה גם סוגיה זו. לפיכך, אני פונה אליך בבקשה שבמסגרת דיונים אלה, או בכל אמצעי אחר העומד לרשותך, כרגולטור של משק הגז הטבעי, תובטח זמינות אספקת גז למפעלים הקטנים והבינוניים שיחוברו למערכות החלוקה. זאת, באמצעות הקצאת שיעור מסוים מתוך קיבולת הצינור לטובת אוכלוסיה זו."