ועידת ישראל לתחבורה שתתקיים ב-14 ביוני, נערכת בתקופה יוצאת דופן בענף תשתיות התחבורה בישראל. סכום חסר תקדים מושקע כיום על ידי המדינה, באמצעות משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים: יותר מ-100 מיליארד ₪ ל-10 שנים בפיתוח תשתיות ומיזמים תחבורתיים שונים
יו"ר ועידת ישראל לתחבורה "פער גדול בין התשתיות המתקדמות למיומנות כח האדם"
ועידת ישראל לתחבורה שתתקיים ב-14 ביוני, נערכת בתקופה יוצאת דופן בענף תשתיות התחבורה בישראל. סכום חסר תקדים מושקע כיום על ידי המדינה, באמצעות משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים: יותר מ-100 מיליארד ₪ ל-10 שנים בפיתוח תשתיות ומיזמים תחבורתיים שונים. ההשקעה מוגדרת על ידי המשרד כמהפכה במפת התחבורה של ישראל, שתצמצם משמעותית את זמני הנסיעה ותקרב את הצפון והדרום למרכז הארץ. בין פרויקטי התשתית ניתן למנות את: הארכת כביש חוצה ישראל, בניית מחלפים במקום רמזורים, סלילה והרחבה של כבישים, ובעיקר – דגש מיוחד על פיתוח רשת מסילות ארצית ורשתות הטרופוליניות, המבוססת על רכבות קלות קוווי רכבת חדשים בכל רחבי המדינה.
אריה חממי, יו"ר הוועידה ומנכ"ל "מורג יועצים", יוזמת ומארגנת הוועידה זו שנה רביעית ברציפות, מקדיש חלק נכבד מזמנו לנושאים של הכשרת כוח אדם מתאים אשר יוכל לנצל באופן מושכל ויעיל את התשתיות המתקדמות ואת הטכנולוגיות עתירות הידע המוטמעות כחלק מהמערך הכולל.
לדבריו, "נוצר פער משמעותי בין פוטנציאל רמת התשתיות והטכנולוגיות במערך התחבורה לבין היכולת של כוח האדם ומפעילי התחבורה הציבורית וציי רכב כיום לממש את הפוטנציאל הזה בשטח. יחד עם זאת, יש כבר הבנה במערכת התחבורה בישראל, שיש צורך בהשקעה מיידית בהון האנושי: בבניית תוכניות לימודים מתאימות, בתכנים מעודכנים, בסגל מרצים המתאים למטרה זו – כל מה שנדרש על מנת להיערך בצורה אופטימלית לעידן חדש במפת התחבורה בישראל."
מדוע לדעתך נוצר פער כזה?
זה עניין היסטורי בחלקו. פעם, מנהל בחברת תחבורה יכול היה בהחלט להיות נהג מנוסה שהתקדם או תפס יוזמה. היום זה כבר לא מספיק. הכול הופך למקצועי יותר, דורש השכלה מיוחדת ויכולות שלא היו נחוצות בעבר. אנחנו שומעים חדשות לבקרים על טכנולוגיות חדשות ומעניינות, מתחילות להיטמע בענף התחבורה, החל ממרכזי מידע מקוונים אצל כל מפעיל תחבורה ציבורית או אפילו חברת מוניות, הנמצאים בממשק עם מערכות גדולות יותר ברמה עירונית או ארצית, על טכנולוגיות מתקדמות לניהול ציי רכב הכוללות אספקטים של בטיחות, לוחות זמנים, והתראות שונות, על תוכנות שונות להקלת התנועה בפקקים, לעדכון הנוסעים בזמן אמיתי על תנועת התחבורה הציבורית, אפליקציות למיניהן המקלות על חיי המשתמשים והמפעילים, ומה לא.
אז איך אפשר לגשר על הפער ומה כבר נעשה?
ישנן יוזמות שונות בכיוון, ואני משוכנע כי נקודות האור האלה רק ילכו ויתעצמו, כיוון שפיתוח ההון האנושי עומד בבסיס כל קידמה, והמהלכים לא יהיו שלמים ולא יצלחו ללא כוח אדם מתאים המסוגל ויודע לנהל אותם. כבר במסגרת הוועידה השבוע יוכרז על שתי יוזמות אקדמיות שיצאו לפועל, על שתיהן הוחלט בוועידה הקודמת שנה שעברה: הקמת פורום אקדמי – גוף המורכב ממספר אנשי אקדמיה ומחקר שמטרתו להעצים את השפעת המימד האקדמי/מחקרי ולהציב את מערך התחבורה במעמד הראוי לו כתחום מתפתח ומתקדם. אנשי האקדמיה יקבלו תעודות מינוי במהלך הוועידה. בין חברי הפורום: ד"ר דוד שוורץ- אוניברסיטת בר אילן, ד"ר שמריהו הלל אונ' ירושלים, ד"ר יהושע מירון – המכון הוולקני בית דגן, וד"ר תומר גודביץ- מומחה בינלאומי לתחבורה ציבורית , וכן ד"ר דובי שפיגלר.
הפורום יתמקד במציאת דרכים לקידום ענף התחבורה והעוסקים בו לטובתם, ולטובת מקבלי השירות במגוון תחומים – המקצועי, הטכנולוגי והמשפטי: קידום מיזמי תחבורה שונים, הנעת תהליכי חקיקה, העלאת נושאים לסדר היום הציבורי. כמו כן, יהווה גוף בר-סמכא אקדמי המייצג את הענף בסקטור העסקי.
יוזמה נוספת עליה ידווח בוועידה היא: יוזמת מורג יועצים עם אוניברסיטת בר אילן ללימודי תעודה לבכירים בתחבורה. 18 מנהלים ראשונים מגופי תחבורה שונים כבר החלו את הלימודים ברמה של לימודי תעודה אקדמיים לתחבורה. השלב הבא – נבחן קבלת תואר אקדמי. במהלך הוועידה עצמה יתבצע רישום למחזור ב'.
התמקצעות למנהלים (דרג ביניים) בענף הרכבות: חברת בומברדייה, גם היא משתתפת בוועידה, מקימה בי"ס מיוחד ללימודי הרכבת בשיתוף עם ביה"ס להנדסאים בקריית הטכניון. גם זאת, על מנת לגשר על הפערים בין הרמה הנדרשת לבין כוח האדם הקיים. גם רכבת ישראל עומדת לפתוח בקרוב בתי ספר למקצועות הרכבת, וכן לשדרג את בית הספר הקיים.
עוד ניתן לציין תופעה מעניינת, של זליגה ממקצועות ההייטק לנושא התחבורה. אנשי הייטק לשעבר או מהנדסים בחברות טכנולוגיות, עוברים לענף התחבורה על מנת לשדרג את היכולות הטכנולוגיות של העובדים והמנהלים ולהתאים אותן לתשתיות המתקדמות.