מערכת תשתיותפרשת ש. כהן מתקרבת לקיצה, בשני הליכים מקבילים. ההליך הראשון הוא הצעת מחליטים של משרד התמ"ת שתוגש בזמן הקרוב להחלטת ממשלה לאחר שהוגשה למזכירות הממשלה ב-07.06.2012.
פרשת ש. כהן: הצעת מחליטים ודיון בבג"צ בעוד שבוע
מפעל ש. כהן – צילום: ארנון מעוז
פרשת מפעל הבידוד לבנייה ירוקה ש. כהן מתקרבת לקיצה, בשני הליכים מקבילים. ההליך הראשון הוא הצעת מחליטים של משרד התמ"ת שתוגש בזמן הקרוב להחלטת ממשלה לאחר שהוגשה למזכירות הממשלה ב-07.06.12. תחילת הפרשה בנובמבר 2010, עת הוגשה לממונה על היטלי סחר בקשה לקיים בירור לפי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה בעניין נקיטה באמצעי הגנה כנגד יבוא צמר זכוכית וצמר סלעים. המבקשת, חברת ש. כהן, שטענה כי גידול ביבוא של צמר זכוכית וצמר סלעים ותנאי יבואם גורמים לנזק חמור לענף היצרני המקומי.
הממונה על ההיטלים ערך בירור מעמיק שכלל ביקור במפעל ש. כהן לצמר סלעים וצמר זכוכית בקרית גת, והתייחסויות מהצדדים להליך ביניהם – התעשייה המקומית, היבואנים, מפעלים בחו"ל, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, הנספח הטורקי והנספח של האיחוד האירופי וכן קיים מספר פגישות עם שני הצדדים ובאי כוחם. אחרי כמעט שנה של עבודה, הגיש הממונה את ממצאיו למשרד התמ"ת, לאחר קבלת הממצאים החליט שר התמ"ת לקבל את עמדתם הצדדים הנוגעים בדבר בכתב, ואף ערך שימועים בעל פה. בין היתר הגיעו להשמיע עמדתם – מבקשת ההיטל והיבואנים העשויים להיפגע ממנו, נציגי ממשלת טורקיה, נציג האיחוד האירופי, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי התאחדות הקבלנים והבונים בישראל. בהתבסס גם על כל אלה, החליט שר התמ"ת להטיל היטל הגנה של 51% ממחיר CIF לק"ג על יבוא צמר זכוכית ובשיעור של 29% ממחיר CIF לק"ג על יבוא צמר סלעים, למשך שנה. אלא שמשרד האוצר התנגד התנגדות גורפת להיטל כיוון שהיטלי הגנה מנוגדים למדיניותו הכלכלית, וכן המשרד הגנת הסביבה הטוען שמוצרי ש. כהן מזהמים יותר מהמוצרים המיובאים.
לאור המחלוקת הקשה בין משרד התמ"ת למשרד האוצר, פנו המשרדים להכרעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט, אשר מסר עמדתו ביום 5.4.2012 ולפיה נימוקי שר האוצר אינם יכולים לעמוד בביקורת שיפוטית בשל היותם לא מבוססים וכן בשל כי אין חלק מהנימוקים יכולים לבסס את שר האוצר בהחלטתו.
במהלך חודש פברואר 2012 המשיכו המשרדים להחליף ביניהם מכתבים וניירות עמדה כשכל צד מתבצר בעמדתו. באותו חודש מדובר, הגישה ש. כהן עתירה בפרקליטות ירושלים. טענתה העיקרית של העותרת נגד שר האוצר הינה כי סירובו של שר האוצר לאשר את החלטת שר התמ"ת הינו "סירוב שרירותי, בלתי מבוסס ומחוסר סמכות.. שהוכתב על ידי גישתו הקשיחה של אגף תקציבים במשרד האוצר ששולל היטלים.. שר האוצר הודיע על סירובו להטלת ההיטל.. בהחלטה חפוזה ובלתי מבוססת שהתקבלה בעת שהייתו בחו"ל או זמן קצר לאחר חזרתו ארצה, והוכתבה ע"י גישה קבועה, קשיחה ושרירותית של אגף התקציבים במשרד האוצר ששוללת היטלים ע"פ החוק. נימוקי הסירוב של שר האוצר מהווים חריגה מסמכות ו/או נימוקים שרירותיים ו/או נימוקים בלתי מבוססים ו/או נימוקים בלתי סבירים".
כך נוצרו שני מסלולים מקבילים שבשבוע הבא יביאו את הפרשה לסיום דרכה. הצעת המחליטים קובעת: "מחליטים להורות לשר האוצר לאשר את החלטת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לנקוט, בהתאם לסעיף 3יג(א) לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991, באמצעי הגנה נגד יבוא צמר זכוכית וצמר סלעים הכלולים בפרטי המכס 70.19.3919 ו – 68.06.1000, בהתאמה, בשיעור של 51% ממחיר CIF לק"ג על יבוא צמר זכוכית ובשיעור של 29% ממחיר CIF לק"ג על יבוא צמר סלעים, למשך שנה, למעט המוצרים הבאים:
משרד התמ"ת שפוט של התעשיינים המקומבנים בהתאחדות. איפה הייתם כשהורידו את המכס על טונה איפה? כנראה שש. כהן יותר חשוב מאזרחים סוג ב' שעושים טונה.
וגם כן המשרד שפוט של פרי הגליל