לאחר מאבק ממושך אישרה לפני שבועיים מכסה נוספת של שלושים מגה וואט המיועדת למערכת ביתיות ועסקיות. אלא שבעוד חלק מהתעשייה הסולארית חגג הישג ראשון אי פעם על גופים רגולטוריים, אחרי שוך השמחה, מסתבר שהתעשייה הסולארית הישראלית נמצאת עדיין מול שוקת שבורה ורשויות שנראה כי קיום תעשייה סולארית בישראל אינה בראש מעיינן
מנכ"ל אנרפוינט "ההסדרה הסולארית החדשה היא לעג לרש"
לאחר מאבק ממושך של התעשייה הסולארית וארגוני הסביבה אישרה הממשלה לפני שבועיים מכסה נוספת של שלושים מגה וואט המיועדת למערכת עסקיות כמענה לבצורת החשמל. אלא שבעוד חלק מהיזמים חגגו את ההישג הזמני, מסתבר שהתעשייה הסולארית הישראלית נמצאת עדיין מול שוקת שבורה.
דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל, מציין כמשל לניהול משבר אקוטי פתאומי דווקא את יפן. יפן שנפגעה קשה אשתקד מצונאמי שהוביל לאסון פוקושימה וכיבוי חלק גדול מהכורים הגרעיניים במדינה. "כתגובה, פתחה יפן מכסות גבוהות לאנרגיה סולארית ונתנו לתעשייה לעבוד" אומר דנן. לדבריו בישראל המצב שונה באופן קיצוני "המדינה מתנהגת בחוסר הגיון ובצביעות. התנאים שמציעה רשות החשמל הם לעג לרש, הרשות משלמת מס שפתיים לממשלה בפרסום המכסה במתכונתה הנוכחית – והכוונה איננה לתעריף".
דנן מכוון בכך שהחסמים העומדים בפני יזמים בתחום הסולארי נותרו כשהיו "חח"י לא שחררה אגרת תשלום, נושא הטופס 4 ועמידה בלוח הזמנים המטורף שנקבע מהווים חסמים קיימים וחסמים חדשים. יש משבר אנרגיה ובמקום זאת, המדינה מערימה מכשולים בגלל עבודה לא רצינית, מדובר בזריעת חול בעיניים" ובאופן כללי לדבריו יש ניהול כושל של הגופים הרגולטוריים הגדולים.
"ציפיתי בתור אזרח שיפתחו מכסה ויאפשרו להתקין בתוך חודשיים וחצי" אולם לדברי דנן, המדינה מעדיפה להשתמש בדלקים מזהמים "כי זה משמש אינטרסים של גופים אחרים". לדבריו כושר הייצור בשעות השיא על פי מתווה התעו"ז בתקופות האלה הוא במחיר של גריד פאריטי. "בגריד פאריטי יש לפתוח מכסות ולאפשר לחברות הסולאריות לסייע לענות על החוסר. השמש היא מקור בלתי נדלה, אך ישראל לא ממנפת את האטרקטיביות. אם רוצים לחסל את התחום – שהמדינה תגיד ונתמודד. אבל כרגע זו התנהגות של עולם שלישי ולא התנהגות של חברה נאורה. חברות פיתוח עוזבות את ישראל וזה נהיה מטריד. אנחנו לא חייבים להיות תלויים בגז, או דלקים פוסיליים אחרים. השאלה היא – האם אנחנו רוצים או לא רוצים להיות כאלה."
כיום בישראל מותקנים 200 מגה וואט סולאריים המחוברים לגריד, ומתוכננים עוד 300 מגה וואט של מערכות קרקעיות. " במחיר של היום אנחנו בגריד פאריטי. תוספת של מערכות סולארית. 200 מגה מחוברים + 300 וזה כלום לפתוח עד 1.5 גיגה, אני באופן אישי כועס ומרגיש מרומה" מתרעם דנן. דנן מוסיף ומדגים כיצד התייחסות המדינה לתעשייה הסולארית איננה התעשייה היחידה בה המדינה מראה חוסר רצינות ומציין שמתחילה נהירה החוצה של חברות גדולות אל עבר מדינות אחרות במקום לפתח בישראל. "הקהילה העסקית הבינלאומית לא מתייחסת בכבוד בגלל הזיזג של המדינה. יש תחושה שלא מעוניינים פה להקים ולשמר מקומות עבודה".
עיקרי ההסדרה כוללים את המרכיבים הבאים: מקים המערכת הסולארית ירשם באתר האינטרנט של חברת החשמל לטובת ניהול תור הבקשות, חברת החשמל תזמן את היזם לרישום המתקן במשרדיו לא יאוחר מ-5 ימי עבודה מיום הרישום באתר. היזם יקבל אישור לחיבור לרשת לאחר שתיבדק עמידתו בתנאי סף וקיומה של כמות פנויה, באופן המפורט באמת המידה הרלוונטיות.
חברת החשמל תציין באישור החיבור את התעריף במידה והמערכת תסיים את החיבור לרשת עד 1.8.2012 והתעריף במידה והמתקן לא יעמוד בתאריך זה. למתקן שיחובר לרשת החשמל עד ליום 01.08.12, ייקבע תעריף לצרכן עבור החשמל שיוצר במתקן בגובה 69 אגורות לקילו-וואט שעה. התעריף נקבע לפי תשואה של 7% להון העצמי. למתקן שיחובר לאחר ה- 01.08.12, ייקבע תעריף בגובה רכיב ייצור בתוספת תעריף להפחתת מזהמים בלבד. דנן מסכם בעצב "ישראל בהתנהגותה, לא רוצה חשמל סולארי. כנראה שאין כוונה אמיתית לפתוח מכסות ולתת לשוק לעבוד."
תגובה הולמת, תרתי משמע