פסטו היא חברה משפחתית בת ותיקה הממוקמת ליד שטוטגארט. התמחותה של החברה היא בתחום לחץ האוויר – מרכיב עיקרי של מכונות ייצור יחד עם חשמל. לחברה חברות בנות ב-59 מדינות כולל ישראל ומעסיקה 16,000 עובדים ומספקת שירות ל-300,000 לקוחות ברחבי העולם

יומן מסע התייעלות אנרגטית בגרמניה: קונספט חדשני לשימוש בלחץ אוויר

בוקר ראשון למסע ההתיעלות האנרגטית של לשכת מסחר ישראל גרמניה נפתח כמו כל בוקר בחיינו – במקלחת, אלא שהפעם במלון במרכז שטוטגארט. על המראה כתוב "אם אתה מעוניין להתחשב בסביבה ולוותר על החלפת המגבת, הנח אותה על המתלה". גימיק שיווקי או מתן אחריות לאורח המלון? אני חשבתי שזה גימיק, אבל אחרי מקלחת אחת – המגבת נתלתה במקומה. התחנה הראשונה היום – חברת פסטו (FESTO) חברה משפחתית גלובאלית המתמחה בלחץ אוויר.

פסטו: חברה משפחתית גלובאלית

פסטו היא חברה משפחתית בת ותיקה הממוקמת ליד שטוטגארט. התמחותה של החברה היא בתחום לחץ האוויר – מרכיב עיקרי של מכונות ייצור יחד עם חשמל. לחברה חברות בנות ב-59 מדינות כולל ישראל ומעסיקה 16,000 עובדים ומספקת שירות ל-300,000 לקוחות ברחבי העולם. בהרצאה שהקדימה את הסיור במפעל אמר ד"ר אקסל-אנדריאס גומרינגר "חדשנות נובעת מאנשים. אנשים הם המפתחים של מוצרים ויש להשקיע בהם, בשלב השני משקיעים בלקוחות." לא בכדי החברה מתגאה בתחלופת עובדים נמוכה. מאידך, פסטו משקיעה בממוצע שישה עד שמונה ימי עבודה בשנה בהכשרה מעשית של עובדיה ונציגיה. לפסטו תוכנית חינוך לקיימות בכל העולם, אך מותאמת לוקאלית לכל מדינה ולכל לקוח, ומשקיעה 1.5% ממחזור המכירות בהכשרות. כיום לחברה  מעל 42,000 בוגרים בעולם. 8.5% מושקעים במחקר ופיתוח. לחברה יש 12 מרכזי מחקר ופיתוח בעולם, מרכזי הנדסה. מתוך המרכזים האלה מפותחים מעל 100 מוצרים בשנה.

הביקור במתקן הפיתוח והייצור של פסטו בשטוטגארט מתחיל עם מפגש של שער חשמלי ייחודי לחברה. לא שער חשמלי גדול, לא זרוע עולה ויורדת, כי אם בלון מתנפח הנשאב בלחץ אוויר אל תוך כונס והחוצה ממנו. גומרינגר מודה שזהו גימיק אחד מיני רבים הנמצאים במתקן. על המדשאות ישנן מכסחות דשא הפועלות עצמאית כמו שואב אבק רומבה. אולם גומרינגר מתגאה במיוחד בציפור הביונית אותה פיתחה החברה. הציפור מסוגלת לעוף 20 דקות רק בזכות משק כנפיה המופעלות באמצעות מנוע חשמלי וסוללה של מכשיר סלולרי. להבדיל מהשער וממכסחת הדשא, את הציפור לא ראינו, לאכזבת המשלחת.

התייעלות אנרגטית מתחילה באדריכלות

בשנת 2006 הרחיבה פסטו את המתקן ונאלצה לשדרג את כלל התשתית שהונחה במתקן טלאי על טלאי מאז הקמת המתקן בשנות השישים. הכל מתחיל באדריכלות ותכנון מוקדם – בכניסה לבניין, ישנו פוייר שמש המכוסה ביריעה בעלת שלוש שכבות המווסתת את אור השמש הנכנס למבנה ומשמש כאור טבעי בחדר ההדרכות המשולב בפוייר. לדברי גומרינגר אמנם כשיורד גשם כבד "שלרוב יורד לכמה דקות בלבד" אמנם ישנם קשיים אקוסטיים, אך הפוייר מוקף במתחם המו"פ ומשמש כאור טבעי. את השכבות של יריעת התקרה ניתן לווסת ולכוונן בהתאם לתאורה ומוקפת קרוב לתקרה במתקני השתקפות. במזרח ישנם מפרשים הניתנים לפתיחה וסגירה המווסתים אף הם את אור היום. היום היה יום שמשי במיוחד, ועדיין היה קריר ונעים מצד אחד, אך בחדר הישיבות בו נערכה ההרצאה, היה קריר ונעים ולמעט המקרן – לא דלק אור אחד. השימוש בתאורת אור יום ולא בתאורה מלאכותית היא חלק מהאדריכלות של המבנה בו משולבים גם וילונות וונציאניים עם בקרת אור יום, תוך ניהול זווית הכניסה של האור – ניהול המבוסס על עילוי ואזימוט השמש ודיאגרמה שנתית של הצללה. כך שחודר מקסימום אור יום בלי לסנוור את הנוכחים. אך אחד הפיצ'רים המרתקים ביותר באדריכלות הבניין הוא מעל 180 עמודי בטון התומכים במבנה היושב מעל אקוויפר מים עילי.

אמצעי התייעלות נוסף היה התקנת מערכת סולאר תרמית לייצור מים חמים – בין הגדולות באירופה – על פני שטח של 1200 מ"ר. (באירופה, חימום מים באמצעות סולאר תרמי אינו נפוץ כמו בישראל, אלא השימוש במשאבות חום נפוץ הרבה יותר). התוצאה היתה הפחתה שנתית של 550 מגה וואט שהם שווה ערך לחיסכון באנרגיית חום שתספיק ל- 35 אלף בתים, הפחתה של 130 טון פליטות בשנה וחסכון של בין 8-9% מצריכת האנרגיה. אותה מערכת תרמית מזרימה בתוך העמודים התומכים מים חמים ומזרימה אותם חזרה אל האקוויפר בלי לפגוע בהם. המים המתחממים עוברים בצינורות המוטמעים בתוך עמודי הבטון ומשמשים הן לחימום והן לקירור, וכך נמנע לחלוטין הצורך בבזבוז אנרגיה לניהול אקלים, אולם לא נאמר איזו מערכת גיבוי קיימת למערכת התרמו סולארית. מימון הפרויקט נעשה במסגרת פרויקט סולארתרמי 2000+ של ממשלת גרמניה. אולם מעבר למערכת החימום הסולארית – לא ניתן מענק ממשלתי לתהליך ההתייעלות של המפעל.

ניצול אוויר דחוס מבוזבז כאמצעי אנרגטי

במתקן בשטוטגארט הוטמעו אלמנטים יעילים נוספים שהפחיתו משמעותית את בזבוז האנרגיה. כל הקומפרסורים מחוברים למערכת אגירת אוויר מבוזבז. מערכת חימום אגירת חום מבוזבז מרכזית ועברה אופטימיזציה הידראולית וישנו ניצול של 70% מהאנרגיה המיוצרת במדחסי האוויר תוך ניטור קבוע לאיתור ומניעת דליפות. התוצאה מרשימה בכל קנה מידה: צריכת אנרגית החום ירדה ב-43%, (5.55 מגה וואט שעה) בממוצע ב-4 שנים האחרונות שהם 280,000€ בשנה והפחתה של 1400 טון פליטות בשנה. ההחזר המלא של פרוייקט ההתיעלות הוא 10 שנים אך עם עליית מחירי האנרגיה – ההחזר צפוי להיות מהיר הרבה יותר.

גומרינגר סיכם את הסיור בכך שאמר "התייעלות אינה מהלך אחד, או ייעול של דבר אחד, אלא תהליך מתמשך בלתי נגמר."