כעיתונאי, כל תערוכה וכנס הן הזדמנות לפגוש ולראיין אנשים שלא ניתן היה לקבל מהם ראיון במקום אחר. בין אם קיומם אינו נמצא באור הזרקורים, בעיות לו"ז ולוגיסטיקה, ובאופן כללי, תערוכה משרה אווירה של פתיחות והורדת מסכים. הפעם, בתערוכת סולאר אקספו פגשתי את צ'סרה פארה – מזכ"ל אנסת (ANEST) – ארגון הלאומי לסולאר תרמו דינמי, איטליה, בדיוק כדי לשמוע על הסדרה חדשה של 200 מגה וואט לתעשיה התרמו סולארית בתעריף של 32 יורו סנט לקילו

ממשלת איטליה לקראת אישור מכסה של 200 מגה וואט תרמו סולארי בתעריף 0.32€/KW

צ'סרה פארה – מנכ"ל אנסת (ANEST) – ארגון הלאומי לסולאר תרמו דינמי, איטליה, צילום: ארנון מעוז

כעיתונאי, כל תערוכה וכנס הן הזדמנות לפגוש ולראיין אנשים שלא ניתן היה לקבל מהם ראיון במקום אחר. בין אם קיומם אינו נמצא באור הזרקורים, בעיות לו"ז ולוגיסטיקה, ובאופן כללי, תערוכה משרה אווירה של פתיחות והורדת מסכים. הפעם, בתערוכת סולאר אקספו פגשתי את צ'סרה פארה – מנכ"ל אנסת (ANEST) – ארגון הלאומי לסולאר תרמו דינמי, איטליה. בדיוק כדי לשמוע על הסדרה חדשה של 200 מגה וואט לתעשיה התרמו סולארית בתעריף של 32 יורו סנט לקילו וואט שאושרה שבוע שעבר.

באיגוד חברות 25 חברות המתמחות בתחום ה-CSP. "אנחנו לא ראשונים, ישראל עשתה הרבה מחקר, בספרד התקינו מספר גדול של מגה וואטים, אבל אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להיות אחת משלוש או ארבעה מדינות שיכולות לפתח את הטכנולוגיה ולייצא אותה לעולם." לדברי פארה, היישום הראשון של טכנולוגיה תרמו סולארית נעשה על ידי ארכימדס לפני 2000 כשריכז את קרני השמש על פני מגינים ושרף את הספינות הרומיות לחופי סיראקיוז "וב-2000 שנה האחרונות התקדמנו מאוד". אולם הוא גם שמע על התעשייה בישראל ועל החזון התרמו סולארי של דוד בן גוריון. האיגוד התחיל עם תריסר חברות, ובשנתיים האחרונות הוא הכפיל את כוחו. האיגוד עובד בצמוד עם איגוד אסטלה – האיגוד האירופאי לאנרגית CSP, ומרכזי מחקר שונים. "יש קושי במציאת איזורים מתאימים לטכנולוגיה. ישנן רק שלוש מדינות שהאקלים בהן מתאים, ביניהן ספרד, איטליה ויוון. קשה לייצר בבבריטניה או או אירלנד." לדבריו השוק העיקרי הוא צפון אפריקה, סין, ארה"ב ודרום אמריקה.

פארה קובע נחרצות בראיון עימו "יש שוק ל-CSP. הוא פחות משמעות היום ממה שחשבנו -אולי בגלל המשבר הכלכלי, אולי בגלל שתחום ה-PV מתפתח במהירות. לפני כמה שנים היו הערכות שנתקין 12 גיגה וואט, אבל היום מותקנים ברחבי העולם רק 6 גיגה וואט בלבד." אבל לטענת פארה זהו עניין של טיימינג. לשיטתו, CSP היא טכנולוגיה חדשה וצריך להמתין שמחירי הקומפוננטים ירדו על מנת לבחון את התחרותיות האמיתית של הטכנולוגיה. לדבריו "היתרון הגדול של CSP הוא בכך שניתן בעזרתה לשמר אנרגיה, ולכן זו טכנולוגיה מעניינת. עם כל הכבוד למתחדשות אחרות, יקר מאוד לשמר את האנרגיה שהן מייצרות. אולם בעזרת CSP באמצעות טנק אחד גדול ניתן בקלות לשמר אנרגיה ולצרוך אותה מתי שצריך. זה יכול להיות אחד הכלים לעמידה ביעדים של מדינות רבות – 100% אנרגיה נקייה בשנת 2050 או 2060."

בתחרות על הגריד פאריטי פארה אומר שלטכנולוגיית ה-PV יש יתרון של חמש או שש שנים על פני ה-CSP. "התחרות האמיתית, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוא מול יצרני האנרגיה הפוסילית. כך שיש מקום לכל סוגי המקורות המתחדשים. ברור של-PV יש יתרון על גגות ובשטחים קטנים אבל בשביל מתקנים גדול, היכן שיש צורך בשימור ואחסון אנרגיה, ודרושה השקעה כלכלית גדולה, אני מאמין של-CSP יהיה תפקיד רציני. בטווח הארוך יש ל-CSP הזדמנות גדולה להפיק חלק גדול מהאנרגיה שהעולם צורך."

פארה מגיב לביקורת על הרגולציה האיטלקית בתחום הסולארי בכך שהוא מזכיר שלתעשיית ה-PV הייתה מעין בועה בשלוש שנים האחרונות, ונמצאת במקום השני בהתקנות ה-PV (אחרי גרמניה), וכעת מותקנים 13-14,000 מגה וואט אולם רק 5 מגה וואט של CSP. אך יש עתיד מזהיר לתעשיית ה-CSP עכשיו באיטליה, לדבריו ישנם פרוייקטים בקיבולת של 300 מגה וואט בהליכים ומכסה חדשה."כעת ישנה רגולציה של 200 מגה וואט CSP, עם טכנולוגיות איטלקיות וגיבוי בנקאי. למרות שבשנתיים האחרונות לא היה עניין גדול בתעשייה התרמו סולארית, המכסה החדשה מעידה על האמון של ממשלת איטליה בטכנולוגיה, ובכוחה של תעשיית ה-CSP, לא רק בהתקנות, אלא גם בייצוא קומפוננטים, ידע ויזמות. הודות לכך הוסרו כמה חסמים שעמדו בדרך ואושרה מכסה של 200 מגה וואט אך בתעריף מצויין של 32 יורו סנט לקילו וואט. זה יאפשר לחברות לקבל ניסיון, לשפר את הטכנולוגיה שלהן, ולהיות מוכנות לייצא את הטכנולוגיה בעוד שלוש שנים". אבל הטכנולוגיה התרמו סולארית אינה באה להחליף את טכנולוגית ה-PV "אם התוכניות מדברות על 12,000 מגה וואט ל-PV, מדובר על 500 עד 1000 מגה CSP בלבד. כך שעד 2020 השוק עדיין יהיה בעיקר של ה-PV, אבל אחרי 2020 השוק יוכל בהחלט לצמוח." אולם התעריף הגבוה הוא לתקופה קצרה ואז מתחילה שחיקה יזומה מהירה החל מ-2014. על המכסה להיות מותקנת בתוך ארבע שנים, ואז הממשלה תבחן את הטכנולוגיה. ב-2015 יהיה דיון על התעריף שיהיה נמוך בהרבה מהתעריף הנוכחי "בין הגבוהים בעולם. הממשלה מעודדת אותנו לרוץ כעת ולהצטרף למירוץ המתחדשות ולהפוך לתחרותית לפני ההגעה ליעד הגריד פאריטי.

פארה אומר שבאיגוד ישנן אמנם 25 חברות אבל רק חמישה או שישה טכנולוגיות שונות. יש חברות עם מתקנים קטנים המייצרים קילו וואט אחד או שניים, ויש כמה התקנות בצינור. תלוי איפה, כיוון שיש תקנות סביבה, אך הוא לא שמע על קשיים או חסמים מיוחדים אחרים. ישנה טכנולוגיה למגה וואט אחד עד חמש עם טכנולוגית פראנל, ויש מתקנים לאנרגיה תרמית הממירה מ-100° ל-200°, ומתקני שוקת פראבולית. ישנם נוזלים שונים בתהליך כגון שמנים, מים, אוויר ועוד. "קשה עדיין לדעת איזו טכנולוגיה תתאים למתקנים גדולים ואיזו למתקנים קטנים. אנחנו רק בהתחלה. כיום 95% מהמתקנים הם בטכנולוגית שוקת פראבולית אבל אני לא בטוח שזה ישאר כך לאורך זמן." פארה מביא כדוגמא את התפתחות אנרגיית הרוח "בעבר היו שני להבים ועד ארבע להבים. עם הזמן הטכנולוגיה התקבעה למה שאנחנו מכירים היום. ככה שיש עדיין זמן לבחון את הטכנולוגיה התרמו סולארית." לדבריו איש אינו יכול להעריך בוודאות, אך להערכתו יקח לטכנולוגיה שמונה עד עשר שנים להגיע לגריד פאריטי, ובאותה נשימה אומר "איש לא חזה את הירידה הגדולה ב-PV אז באמת, אי אפשר להעריך".