חבל אשכול הגובל ברצועות עזה מוכר לרובנו מדיווחי נפילות הקסאמים בחדשות. מעטים יודעים ש-18% מתוצרת תפוחי האדמה, החיטה והשעורה בישראל מגיעים מחבל ארץ קסום זה.

השקת ספר הזהב לחקלאות ולהתיישבות "150 שנות חקלאות והתיישבות בישראל"

שרת החקלאות, צילום: ארנון מעוז

חבל אשכול הגובל ברצועות עזה מוכר לרובנו מדיווחי נפילות הקסאמים בחדשות. מעטים יודעים ש-18% מתוצרת תפוחי האדמה, החיטה והשעורה בישראל מגיעים מחבל ארץ קסום זה. לחבל אשכול היסטוריה ישראלית מרתקת. החל מפרויקט 11 הנקודות בנגב, הקמת והעתקת קיבוץ בארות יצחק, אך יותר מכל ממחיש החבל את התפיסה החלוצית של הישוב היהודי בארץ טרום הקמת מדינת ישראל בה יושמה האמירה "התלם האחרון יקבע את גבולות המדינה". חבל אשכול, בשנת ה-64 למדינת ישראל המקדשת את תעשיית ההי-טק, הצופה בסדרות ריאליטי, המחוברת לתרבות האמריקאית, מוזיקה לועזית ושילוב מונחים לועזיים בשפת היומיום, נותר זכר לאתוסים וערכים הציוניים היהודיים שהביאו עימם החלוצים בעליות השונות עד קום המדינה.

לכן לא מפתיע שדווקא בחבל ארץ זה, נערך ביום חמישי (03.05.2012), באולם התרבות של המועצה האיזורית אשכול טקס מרשים בו בחר משרד החקלאות בשיתוף קבוצת מעריב להציג לראווה, בפני אותם עובדי אדמה את גמר הפרויקט המסכם את פועלם, עמל הדורות הקודמים (ולעיתים בני משפחתם) ומביט באופטימיות לעתיד – ספר הזהב לחקלאות ולהתיישבות. את הפרויקט ריכזה עדנה זיו, מנהלת קבוצת עיתוני ההתיישבות בקבוצת מעריב "הדף הירוק" ו-"קו למושב" ונערך על ידי ד"ר חיים צבן. הנסיעה לאשכול לבאים מאזור המרכז נראה כמו מעבר לארץ זרה. שדות החיטה המצהיבה בדרך לאולם המועצה, שירי ארץ ישראל הישנה והטובה שהתנגנו ברקע קבלת הפנים, וחוסר הרשמיות של משתתפי האירוע הבהירו שזהו אירוע חגגי, אך הקודים החברתיים של תעשיית החקלאות שונים לגמרי מהקודים המקובלים בתעשיות אחרות.

"חקלאי ישראל הינם שילוב נדיר בין יזמים לאנשי חזון" היה אחד המוטיבים בערב הזה. אם מסתכלים על ההיסטוריה של החקלאות הישראלית, למעשה, מאז גירוש בבל ועד שנות השישים המאוחרות או השבעים המוקדמות של המאה ה-19 (החוקרים מתווכחים מתי הונח התלם היהודי הראשון בעידן המודרני, בישוב עלום שמיקומו ושמו אינם ידועים, חורשי אותו התלם הינם אלמונים וכל תיעוד של אותו תלם בתולי ראשון אבדו) לא התקיימה חקלאות יהודית בארץ. לדברי זיו "הספר הוא רעיון שחשבתי עליו שנים מתוקף תפקידי כמנהלת עיתוני ההתישבות ומפיקת אירועים בתחום. ביחד עם ד"ר צבן, הקמנו ועדת היגוי לספר ויצאנו לדרך. היו צוותי היסטוריונים ותחקירנים שישבו וכתבו שעבדו במשך שנה וחצי." לדברי צבן, מצב החקלאות בישראל יותר טוב מטוב. "אנחנו מייצאים ידע וטכנולוגיה לכל מקום בעולם. הפלא הגדול של החקלאות הישראלית הוא שלמרות המחסור במים, החקלאות היום מייצרת יותר. זאת בזכות מדענים ומחקר ופיתוח תמידי בתחום".

מעמד ההשקה נערך במעמד שרת החקלאות אורית נוקד שתיארה את תחילת שיתוף הפעולה של משרדה עם עדנה זיו ופרוייקט ספר הזהב "עדנה באה עם הרעיון אלי ואמרתי 'קדימה'." השרה נוקד המשיכה והודתה שהיא מאוד מתרגשת מהמעמד "מכך שיכולתי בקדנציה הכל כך קצרה שלי (שנה בתפקידה) להיות חלק במיזם כל כך חשוב. מבחינתי, השילוב המיוחד בין המחקר והפיתוח וההדרכה והחקלאי בשטח הוא שילוב מנצח. תנאי הארץ שלנו, האקלים, המחסור במים ובקרקע הם אלו שגרמו לנו לעשות מעשה ולפתח טכנולוגיות חדשות שהיום אנו ממש אור לגויים. זה כיף גדול לראות איך באים לפה (לישראל) מכל העולם וללמוד את השיטות שלנו", וזיו מוסיפה "זו חקלאות פורצת גבולות".

מנכ"ל קבוצת מעריב, טל רז, אמר בטקס רב המשתתפים: "התפיסה שלנו בקבוצת מעריב, שהיא חלק מקבוצת אי.די.בי, כי החברה שבה אנו חיים חשובה לא פחות מהחברה שאנו מנהלים. כיום החקלאות הישראלית נחשבת לאחת מהמפותחות בעולם". "כמו החקלאים", המשיך רז, "גם אנחנו במעריב עברנו תהפוכות, ואנחנו נחשבים לאחד ממותגי התוכן המשפיעים בשוק התקשורת הישראלית. וזו ההזדמנות להודות לעדנה זיו, יוזמת הפרויקט של הספר, המתעד 150 שנות חקלאות בישראל".

דודי גינצבורג, מנכ"ל קנט, ביטוח נזקי טבע וחקלאות אמר "באנו לחגוג את הוצאת הספר, ומי שיקרא אותו מאוד יהנה לראות איך החקלאות התפתחה בשנים האחרונות ואיך הפכה למשהו הייטקיסטי לגמרי." לדברי גינצבורג, הצורך במזון בעולם מאפשר עוד כר מלא של פעילות. אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הרגיש כמו "חתן השמחה". לדבריו, התרומה של ישראל לעולם החקלאות. "הדבר המדהים הוא שכבר שלושה או חמישה דורות של חיבור בין חקלאי יזמים, מחקר והדרכה – החיבור בין שלושת הגורמים הללו יצרו 'יש' חקלאי אדיר". לדבריו, שרי ממשלה רבים פונים אליו אחרי ביקוריהם בכל העולם ואומרים שעמיתיהם בחו"ל אומרים "תביא לנו חקלאים, ידע חקלאי ויזמים חקלאים. במשבר המזון העולמי, ישראל היא מגדלור של הצלחה כלכלית חקלאית. המקום היחיד שלא יודעים את זה באמת זה בישראל. אני מקווה שעם פרסום הספר, יותר אנשים יבינו איך זה גדל, מאיפה זה נולד ולמה זה מגיע".

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל אמר, "אני הכי מתגאה בזה שהחקלאות הישראלית היא יצירת המופת הגדולה ביותר של העם היהודי היושב בציון. אין לנו הישגים במדינה כמו ההישגים בחקלאות". צור מדגיש, שלמרות כל תפקידיו בתעשיית החקלאות הוא בראש ובראשונה חקלאי מהערבה. "האתגרים הם לספק תוצרת טובה ובריאה במחירים סבירים בכל עונות השנה. האתגר השני הוא ייצוא ולשמור על הקרקעות. אין דבר השומר על קרקעות כמו החקלאות. לא סתם נאמר 'התלם האחרון, שם ייקבע הגבול'. אנחנו רואים את זה היום יותר מהעבר היום".