על פי הפיננשל טיימס דויטשלנד (FTD), החלטת הפרלאמנט הגרמני לשחוק את תעריפי ההזנה בתחילת אפריל 2012 הובילה (כנראה) לתנופה נוספת בהתקנות מתקנים סולאריים ברבעון הראשון של 2012

1.9 גיגה וואט חשמל סולארי הותקנו בגרמניה ברבעון הראשון של 2012

על פי הפיננשל טיימס דויטשלנד (FTD), נראה כי החלטת הפרלמנט הגרמני לשחוק את תעריפי החשמל הסולארי בתחילת אפריל 2012 הובילה לתנופה נוספת בהתקנות מתקנים סולאריים ברבעון הראשון של 2012. על פי הדו"ח, בין ינואר למרץ הותקנו קרוב ל-1.9 גיגה וואט לעומת 513 מגה וואט שהותקנו אשתקד. הדו"ח לא ציין את מקורותיו, ומידע רשמי של הרגולטור – סוכנות  הרשת הפדראלית (BNetzA) עוד לא פורסם.

על פי הנתונים שעליהם מסתמך הדו"ח, מסתמן שלקוחות רבים קידמו את החלטתם להתקין מערכות סולארית מתוך חשיבה על השחיקה הצפויה שהחלה בראשון לאפריל השנה. בין ינואר לפברואר (כשהחלו הדיונים על השחיקה הצפויה) הותקנו קרוב ל-700 מגה וואט ובחודש מרץ נרשם שיא גידול עם התקנות בהספק של 1,100 מגה וואט – הקבינט הפדראלי אישר את השחיקה בראשון למרץ).

התיקון האחרון לחוק מקורות האנרגיה המתחדשת הגרמני (EEG), שאושר בשלהי מרץ קובע שחיקה תעריפית חד פעמית שגובהו תלוי בסוג המערכת, בנוסף לכמה סעיפים גורפים. במאי 2012 חלה שחיקה נוספת שתוכננה כבר בתיקון לחוק מיולי 2011, ותיתכן אף שחיקה נוספת בנובמבר אם המכסה תסתיים. על פי הדו"ח, הבונדסטראט, הגוף המחוקק שמייצג את 16 המדינות הפדראלית יחליט כפי הנראה על תיקון ה-EEG ב-11 למאי 2012 (אף שלו"ז רשמי טרם פורסם). כזכור, התיקון לחוק ה-EEG יצר סערה פוליטית כשהבונדסטראט אותת שהנוסח שהוצע על ידי הבונדסטאג לא יתקבל, כשסלע המחלוקת העיקרית הם הסעיפים הגורפים, אולם תיקונים שנערכו לאחר משא ומתן אינטנסיבי הביא לנוסח מוסכם שזכה לתמיכת נציגי מפלגות הקואליציה השמרנית גם בבית העליון – הבונדסטראט. זאת למרות שבכמה מדינות המיוצגת על ידי נציגי הקואליציה הינן ביתן של כמה חברות סולארית – כמו סכסוניה. על אף שאין לקואליציה רוב בבית העליון, אולם בגלל מודל החקיקה הגרמני, גם אם התיקון לחוק לא יזכה לרוב בבונדסטראט, הבונדסטאג עשוי לאשר אותו "כחוק התנגדות" ולא כ"חוק הסכמה".

על פי ה-FTD, צפי השלכות הפעילות הענפה של הרבעון הראשון הוא ירידה במכירות ובהתקנות במהלך יתר השנה. ה-FTD גם מדגיש שחברות רבות דיווחו על הפסדים לאחרונה בגלל לחצי השוק כשכפי שדווח בתשתיות, חברות כמו Q-cells וסולון מודעיות על חדלות פרעון (על אף שסולון עדיין במגעים עם מיקרוסול מהאמירויות).

איגוד התעשיות האנרגיה הסולארית בגרמניה (BSW) אמר בתגובה לפרסום שהתעשייה מאופיינת בקיבולת יתר גלובאלית ודרש תמיכה גדולה יותר לתעשייה. ה-BSW הודיע שהוא מקווה לתיקונים נוספים בועדה המגשרת בין שני בתי הפרלמנט. האיגוד דיווח על נתוני הייצור ברבעון הראשון  של 2012 – עליה של 40% בתפוקה הסולארית – 3.9 מיליארד קילו וואט אנרגיה סולארית, שענו על דרישה של קרוב ל-4 מיליון בתי אב. בשלוש שנים האחרונות, עלה שיעור התרומה של האנרגיה הסולארית לתמהיל האנרגיה של גרמניה מ-1% ל-4%.

נתונים אלו לשם השוואה, יעדי ממשלת ישראל הם 10% אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2020, ו-5% ב-2014, מכושר ייצור של קרוב ל1.3 גיגה וואט (קרי 650 מגה וואט) – יעדים שהתעשייה מעמידה בספק שיושגו. גם אם לוקחים בחשבון שלגרמניה אוכלוסיה הגדולה פי עשר מהאוכלוסיה בישראל, מדוע לא ניתן להתקין 190 מגה וואט ברבעון (שהם 10% ממה שהותקן ברבעון הראשון בגרמניה)? מדוע לא ניתן לפחות לאמץ את מודל שחיקה מידית של תעריפים או הארכה אוטומטית של המכסה? אימוץ מודל שחיקה תאריכית ולא שחיקה על פי מכסה שאינה תואמת את החל הרוח הציבורי, ואת הדרישת השוק וצרכי המשק האנרגיה הישראלי?