מאז החל ייצור החשמל ממקורות מתחדשים מייחלים כל העוסקים בתחום ליום בו יצטלבו עליות הייצור עם עלויות הייצור הקונבנציונאלי. מדובר בקרב ענקים שאינו עוסק רק בייצור חשמל, שכן היכולת לייצר חשמל זול ממשאבי טבע מתחדשים ואין סופיים, עתידה לשנות את עולם האנרגיה

אתגר הגריד פאריטי – צעד ראשון בדרך לעצמאות אנרגטית

מאת: איתן פרנס

צילום: גונן גלין

מאז החל ייצור החשמל ממקורות מתחדשים מייחלים כל העוסקים בתחום ליום בו יצטלבו עליות הייצור עם עלויות הייצור הקונבנציונאלי. מדובר בקרב ענקים שאינו עוסק רק בייצור חשמל, שכן היכולת לייצר חשמל זול ממשאבי טבע מתחדשים ואין סופיים, עתידה לשנות את עולם האנרגיה בכלל ותחומים שלמים, של תחבורה ותעשייה, עתידים להמיר תהליכים תרמיים, מבוססי דלקים, לתהליכים מבוססי חשמל. עולם החשמל החדש צפוי לשנות את עולם האנרגיה, אך הדרך עוד ארוכה והיא רצופה בחסמים שעל האנושות יהיה להתגבר עליהם, חלקם טכנולוגיים וחלקם תולדה של עולם ישן של כללים ואינטרסים כלכליים אשר מושכים לאחור את הקדמה האנושית.

עד לפני 250 שנה סופקו צרכי האנרגיה של האנושות בשריפת פחם עץ, ששימש בעיקר לחימום ולבישול. השימוש המשמעותי בפחם מרבצי החל בסוף המאה ה-18 עם המהפכה התעשייתית באנגליה. במחצית המאה ה-19 נמצא לראשונה הנפט הגולמי והחלו השימושים המעשיים בו. תחנת הכוח הפחמית המסחרית הראשונה לייצור חשמל החלה לפעול בגרמניה בשנת 1878 והשימוש המסחרי בגז טבעי בתחנות כוח החל רק במחצית המאה הקודמת.

ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת מלווה את האנושות כבר מעל 100 שנים. המתקנים הראשונים היו הסכרים ההידרו-אלקטריים, אחריהם הגיעה הטכנולוגיה הגיאו-תרמית ולקראת סוף המאה הקודמת החל השימוש המעשי באנרגיית הרוח והשמש. חלק מן הטכנולוגיות מתקרבות והולכות לתחרות כלכלית מול הייצור הפוסילי, שמטבעו נע בתנודתיות תמחור, בהתאם למשברים כלכליים ולתהליכים גיאופוליטיים ומכאן גם הקושי המתמיד להשוואה בין התחומים.

בעשור הקרוב עומד עולם החשמל לעבור שינויים דומים לאלו שעברו עולמות התקשורת, המחשבים, התחבורה והחלל. למעבר לשימוש במקורות מתחדשים צפויות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית אשר מרכיב האנרגיה הוא אחד מיסודותיה.

חסמי טכנולוגיה, מבנה ותשתיות

אל מול פוטנציאל החשמל החדש עומדת שורת חסמים אותם יש לפצח. חסם ראשון להתפתחות תחום האנרגיה המתחדשת הנו הקושי להשוות בין עולמות החשמל הישן לחדש. הייצור הקונבנציונאלי מאופיין בתנודתיות תמחור ואילו הייצור ממקורות מתחדשים נהנה מניתוק מתנודות אלו. חסם זה מתחדד כאשר עוסקים בהשוואת עלויות הייצור על פני ציר הזמן ויש לזכור כי גם טכנולוגיות הייצור פוסילי משתפרות במקביל, הן ביעילות תהליכי הייצור והן בחדשנות, כך לדוגמא טכנולוגיות להפקת גז טבעי אשר מאפשרות הוזלה גלובלית בעלויות ייצור החשמל. אולם, ההבדל בין התחומים, כאשר הייצור ממקורות מתחדשים נהנה מחוסר עלות שולית והייצור הפוסילי תלוי בעלויות משתנות, מקשה על קובעי המדיניות, שכן הוא מחייב שינוי פרדיגמה בין כלכלת דלקים לכלכלת אנרגיה מתחדשת בלתי מתכלה.

לסוגיית התמחור זווית ייחודית במשק החשמל בישראל, בו כמעט ולא מתקיימת תחרות. חברת החשמל מתנהלת כחברה ממשלתית לקראת שינוי מבני, אשר אחראית על ייצור ומסירת החשמל ובה בעת על תכנון וניהול רשת החשמל העתידית של ישראל. החברה, אשר מוגבלת בפעילותה המסחרית, נושאת על גבה חוב אדיר של 64 מליארד ש"ח. תמחור החשמל בישראל לא לוקח בחשבון את החוב או את העובדה כי מדובר בשוק מונופוליסטי ותעריף החשמל הזול משקף סובסידיה של מרכיבים שבשוק מפותח לא הייתה מתקיימת. חסם עלויות החשמל הלא-ריאליות בישראל מעכב את פיתוח התחום ומקשה על ההשוואה הנכונה בין עלויות ייצור החשמל ממקורות מתחדשים והייצור הפוסילי והוא צפוי לעכב את פיתוחו של משק החשמל בישראל. דוגמא נוספת לעלויות שאינן מחושבות ועתידות להגיע, ביחד עם התפתחות משק הגז הטבעי, הינן עלויות פרישת רשת הולכת וחלוקת הגז הטבעי ועלויות ההגנה עליה.

מלבד תנודתיות התמחור מצויים החסמים הטכנולוגיים והפיסיים שמעכבים את פיתוח התחום. חסם שני להתפתחות התחום נמצא בזמינות אמצעי הייצור ממקורות מתחדשים. חסם זה צפוי להיפתר רק כאשר יימצא פתרון לאגירת חשמל בקנה מידה גדול. בחלק מן הטכנולוגיות כמו התרמו-סולארי והביו-מסה קיימים פתרונות אגירת אנרגיה, אולם לאגירת חשמל לא קיים עדיין פתרון מעשי בהיקפים גדולים. חסם זה מהווה אתגר ויותר ממחצית מן ההשקעות במו"פ בתחום מושקעות כיום במציאת פתרון אגירה. עד אשר יימצא פתרון לאגירה הופך ניהול רשת חשמל חכמה, אשר יודעת לחבר בין הייצור הקונבנצינאלי לייצור ממקורות מתחדשים, באלפי אתרי ייצור, לאתגר מרכזי למשק החשמל. אתגר ניהול הרשת מעסיק היום את כל המדינות אשר משלבות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים והוא צפוי לעורר התפתחות של טכנולוגיות חדשניות וכלים שיאפשרו לתחום לצמוח.

חסם שלישי להתפתחות התחום בישראל הנו היכולות הפיסית של רשת החשמל. רשת החשמל בישראל אינה מאפשרת שילוב חשמל ממקורות מתחדשים מעבר להיקפים של אחוזים בודדים. התוצאה היא כי גם אם נתגבר על חסמים אחרים, עדיין לא ניתן יהיה להגיע לייצור ממשי בישראל ובטח שלא ניתן יהיה לממש את יעדי הייצור השמרניים שאמצה הממשלה. לאתגר פיתוח רשת החשמל בראיה של שילוב ממשי של מקורות ייצור מתחדשים, עלות לא מבוטלת אשר מייקרת את התחום ומרחיקה את מועד הצטלבות העלויות. אולם, תכנון משק החשמל לשלשה עשורים, כפי שנעשה במדינות המפותחות ברחבי העולם מספק תשובה ניצחת לטובת האנרגיה המתחדשת. תשתיות לקליטת החשמל החדש הינן תשתיות לקליטת טכנולוגיות העתיד ואם הן לא יקומו אזי בעתיד תמנע השתלבות של אמצעי ייצור מודרניים. להיעדר פריסה של תשתית מתאימה מבעד מועד יהיה מחיר כבד ביותר לכלכלה של מדינה שתסרב לקדמה. מדינה אשר לא תתכנן את רשת החשמל בראיה של שילוב הולך וגובר של אנרגיה מתחדשת משולה למדינה אשר טומנת ראשה בחול.

קיימות, עצמאות אנרגטית וקידום הפריפריה

מעבר למבחן הכלכלי של עלויות, לייצור חשמל ממקורות מתחדשים תועלות אשר אינן מתקיימות בייצור הפוסילי וחלקן אף נגזר מהחלפתו באמצעי הייצור מתחדשים. תועלת ראשית אשר סוחפת את העולם המפותח הינה היכולת לייצר לייצר חשמל באופן שאינו פוגע בסביבה ובאדם. ייצור חשמל באופן בר-קיימא אינו סיסמא בלבד. קיימות הינה תופעה סוציולוגית של התחשבות האדם בדורות הבאים ובטבע. כלכלות המערב מאמצות יותר ויותר כלים אשר מממשים תפישה זו ואשר מגבירים את המחיר הכלכלי למתעלמים ממנה. כימות הנזק הסביבתי והבריאותי שגורם הייצור הפוסילי צפוי לספק מחיר שיתייקר ויעלה ככל שמתחדדים הנזקים הנגרמים לאדם ולטבע. לפיכך, רכיב התועלת בקיימות בייצור חשמל, בהגנה על החי והטבע והדורות הבאים, צפוי לקרב את מועד הצטלבות העלויות, בייחוד במדינות הנאורות.

תועלת שניה לתחום האנרגיה המתחדשת היא היכולת להשיג עצמאות אנרגיה בטווח הארוך. לישראל חובה לשאוף לעצמאות אנרגיה מן הסיבה הברורה של היותה מוקפת אויבים יותר מכל מדינה אחרת בעולם. אמירה זו מקבלת משנה תוקף ככל שארסנל התחמושת אוייבי ישראל גדל ומשתפר. עצמאות אנרגטית ניתן להשיג בטווח הארוך רק באמצעות הסתמכות על מקורות מתחדשים ובלתי מתכלים ובטווח הקצר על ידי שילוב של מקורות מתחדשים ב"סל הדלקים" הלאומי, לחלוקת הסיכון. הקמת תחנות כוח לייצור ממשי של חשמל ממקורות מתחדשים, אשר יחוברו לרשת ההולכה, ברשת ביטחונית-אסטרטגית, יכולה למנוע קריסה של רשת החשמל במקרה של פגיעה ביחידת ייצור. לתועלת זאת שווי כלכלי ממשי אותו יש לכמת כאשר משווים בין הייצור הפוסלי והייצור המתחדש.

תועלת שלישית, שאינה פחותה בחשיבותה, הנה יכולת התחום להביא להעצמת הפרט והחברה בפריפריה. ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עתיד ליצור סקטור חדש אשר צפוי להעסיק עשרות אלפי מועסקים חדשים בישראל, חלקם הגדול במקצועות חדשים ומבוקשים. התחום צפוי לפתח חדשנות מקומית וצמיחה כלכלית בפריפריה. תחנות סולאריות וחוות רוח שיפעלו כמיזמים אזורים, אשר מאגדים מספר אגודות, עתידים לספק הכנסה חדשה ועודפת למאות משפחות אשר יחברו למיזם קהילתי. הקמת גג סולארי או טורבינה קטנה בפריפריה פירושה עסק קטן חדש. נכסים שנמצאים בפריפריה עתידים להפוך לנכסים מניבים ולשנות את מצבם הסטטי מזה עשורים כנכסים עזובים כאבן שאין לה הופכין. היכולת לספק מקומות עבודה חדשים, לפתח עסקים קטנים ולספק הכנסה עודפת בפריפריה, אשר תיועד לצמיחה מקומית, הנם בעלי ערך אותו יש לשקלל כאשר משווים בין עלויות הייצור הפוסילי והמתחדש. אין סיבה שלא לראות בתחום יצר החשמל ממקורות מתחדשים כענף חקלאות חדש. גם "גידול אנרגיה", דרוש לקיום האנושי, בדומה לכל גידול מזון אחר. ייצור הקוט"שים שמאפשרים קירור ירקות ומוצרי חלב, לא צריך להיות שונה מגידול הירקות וייצור מוצרי החלב עצמם ויש נקודות רבות נוספות להשוואה בין התחומים. עולם החקלאות צריך לאמץ לתוך הגדרתו את החקלאות המתחדשת והתחום יכול לשמש מנוע צמיחה לפיתוח הכפר, בייחוד בישובי הפריפריה הקורסים.

תועלת רביעית לתחום קשורה ליכולות המקומיות של מצוינות בקדמה וטכנולוגיה. ההיסטוריה של התחום רצופה בדוגמאות למעורבות יזמות וחדשנות ישראלית וצפוי כי באם יתפתח בישראל שוק מקומי ממשי לטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, נמשיך לתרום לעולם פתרונות שיכולים לשנות את עתיד האנושות, כפי שעשה ההייטק הישראלי. האפשרות כי גם בתחום האנרגיה המתחדשת נגיע לפריצות דרך שישנו את העולם צריכה להילקח בחשבון, כאשר מחשבים את עלויות הייצור הקונבנציונאלי למתחדש.

השקעה בתשתיות ובאמצעים הפוסיליים בלבד, לא תאפשר קדמה טכנולוגית מקומית והיא תהיה הפניית עורף לעולם המערבי אשר סימן מזמן את האנרגיה המתחדשת כתחום העתיד. לחוסר ההשקעה בתשתיות אנושיות בתחום עלול להיות מחיר כבד ומאידך להשקעה בתחום צפויה תועלת. את שני אלו ראוי לקחת בחשבון כאשר משווים בין התחומים.

דרושים מנהיגים למשק החשמל של המחר

לסיכום, ישראל צועדת בימים אלו את צעדיה הראשונים לקראת עידן הצטלבות העלויות. בוועדה שקמה תחת משרד ראש הממשלה שוקלים בימים אלו בכובד ראש את השיקולים שאוזכרו ושיקולים רבים נוספים. ישראל יכולה להיות המדינה הראשונה שתפתח מתודולוגיה כוללת לגבי עתידה של האנרגיה המתחדשת ושילובה ברשת החשמל המקומית בעידן הצטלבות העלויות.

דווקא התכונות הייחודיות שמאפיינות את משק החשמל בישראל, של שינוי מבני במונופול ייצור חשמל, שמצוי בראשית הדרך, של היעדר רשת חשמל מפותחת ושל תעריפי חשמל משתנים ומציאות בטחונית ייחודית, יכולים לשמש כזרז למציאת פתרון שיקדים את העולם המערבי וישמש אור לגויים. אלו מהווים הזדמנות אשר הגורם היחידי שעלול לסכלה הם כללי עולם האנרגיה הישן וצרות מחשבה ואופקים. מעורבותם של מנהיגים פוליטיים עתידה להכריע את הכף וגם בעולם האנרגיה המתחדשת דרושים מנהיגות וחזון פורצי דרך אשר ידאגו להקים כבר היום את התשתיות והיסודות למשק החשמל של המחר.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, מוביל תוכן בסדנה "Grid Parity – כיצד יש להיערך לעידן המחיר הכלכלי של האנרגיה המתחדשת" שהתקיימה בפורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת.

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גליון מגזין 10 ינואר – פברואר 2012