ניטור אוויר הוא כלי ראשוני ומרכזי בהבנת מצב איכות האוויר ובשיפורו. הניטור הפך לנוהל שגור: ישנן תחנות ניטור אוויר שמפעילים המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות, ישנן תחנות ניטור של גורמי זיהום, ביניהן חברת החשמל ועוד

ניטור אוויר בישראל – בין טכנולוגיה מתקדמת למדיניות שמרנית

מאת: רונית פיסו

ניטור אוויר הוא כלי ראשוני ומרכזי בהבנת מצב איכות האוויר ובשיפורו. הניטור הפך לנוהל שגור: ישנן תחנות ניטור אוויר שמפעילים המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות, ישנן תחנות ניטור של גורמי זיהום, ביניהן חברת החשמל ועוד. כיום ישנן שלל טכניקות לבדיקת מצב האוויר, החל בדיגום חד פעמי וכלה בחיישנים שניתן להציבם על אדן החלון בבית, וקיימות אין ספור חברות המציעות שירותי ניטור לכל דורש ולכל כיס. נראה שהתקדמנו רבות, הן מבחינת המודעות לצורך לנטר את האוויר והן מבחינת הטכנולוגיות הקיימות.

לעומת החדשנות הקיימת בשוק, בחינה של החומרים הנמדדים מראה תמונת מצב שמרנית מאוד. בבדיקה שעשינו, בקואליציה לבריאות הציבור, לאור שנה ליישום חוק אוויר נקי, גילינו שהרשויות (המשרד להגנת הסביבה, יחידות סביבתיות) מנטרות רק חלק מהחומרים: רוב התחנות מנטרות גפרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן, חלק מהתחנות מנטרות גם חלקיקים (PM10, PM2.5), אוזון ופחמן חד-חמצני. אמנם מזהמים אלה הוגדרו ע"י הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) כ"מזהמי קריטריון" המהווים את הסמנים המרכזיים לזיהום אוויר, אך מדיניות הניטור כיום מזניחה את אחת המשפחות של החומרים המזהמים ביותר והחמורים ביותר – התרכובות האורגניות הנדיפות (Volatile Organic Compounds – VOC). תרכובות אלה מנוטרות בצמצום רב במספר קטן של תחנות. ראוי להזכיר שריכוזי הגפרית הדו-חמצנית והפחמן החד-חמצני ירדו מאוד, ועדיין מזהמים אלה מנוטרים בהרחבה.

התרכובות האורגניות הנדיפות הן משפחה של תרכובות קלות, המתנדפות לאוויר (קחו בקבוק אציטון ותשאירו אותו פתוח – הנוזל יתנדף), הכוללות בנזן ופורמלדהיד, מסרטנים ודאיים לאדם, הנפלטות מתעשייה (ייצור דלקים, אחסון והזרמת דלקים) ומתחבורה (מרכבים המונעים בבנזין). תרכובות אלה, קלות ונדיפות, נפלטות בקלות ממקורות פליטה כארובות, אך גם ממקורות בלתי מוקדיים – מצנרת, מסדקים בצנרת, ממיכלים שאינם אטומים ועוד. תרכובות אלה חודרות לגוף האדם באמצעות הנשימה, ומחוללות מחלות שונות, ביניהם סוגי סרטן שונים. כמו כן, תרכובות אלה מגיבות עם מזהמים נוספים באוויר ועם קרינת השמש ויוצרות אוזון, גם הוא מזהם בעל השפעות בריאותיות שליליות.

במדיניות הניטור הנוכחית אין איזון ראוי בין החומרים המנוטרים לבין החומרים הנוספים שיש לנטר אותם, בראשם התרכובות האורגניות הנדיפות, לאור ההשלכות הבריאותיות המסוכנות של חומרים אלה. כיום, עם הפחתה משמעותית באוויר של הגפרית הדו-חמצנית והפחמן החד-חמצני, בהחלט ניתן להסב חלק ממערך הניטור לניטור תרכובות אורגניות נדיפות. כידוע, מה שלא מודדים – לא יודעים וגם לא מטפלים, וכך נמנע מתושבי ישראל צעד חשוב בקידום איכות האוויר.

במרץ 2011 הגישה וועדת מומחים בנושא מצב איכות האוויר, בראשותו של פרופ' מנחם לוריא, את מסקנותיה למשרד להגנת הסביבה, במסגרת התכנית הלאומית לצמצום פליטות לאוויר. הוועדה המליצה הן לעבות את מערך פריסת תחנות הניטור ולהוסיף תחנות ניטור (בעיקר בפריפריה ובאזורי תעשייה כגון אשדוד ורמת חובב), והן לגוון את סוג ותדירות כלל החומרים המזהמים באוויר, בעיקר תרכובות אורגניות נדיפות. אחת ההמלצות היא פשוט להסב תחנה קיימת לנטר חומרים רלוונטיים יותר למצב האוויר העכשווי. המלצה נוספת היא שמדיניות הניטור תהלום ותשקף את אופי האזור בו עורכים ניטור: באזור עירוני ינוטרו יותר מזהמים האופייניים לתחבורה, ואילו באזור תעשייתי, מזהמים המאופיינים לתעשייה.

לאור המלצות הוועדה, על המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות לשנות את מדיניות הניטור שלהם, כך שהן תשקף את החומרים המסוכנים ביותר לבריאות הציבור המצויים באוויר, והן תאפשר פעולות חקיקה ואכיפה שיביאו להפחתה של מזהמים אלה באוויר. הטכנולוגיה כבר כאן, הגיע הזמן למדיניות.

הכותבת היא מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור, עמותה החותרת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גליון מגזין 10 ינואר – פברואר 2012