בכנס הרצליה השנתי התקיים פאנל מיוחד בו נערכה סימולציית "משחק מלחמה" בו ניתחו המשתתפים את ההשלכות האפשריות של הסנקציות על אירן וזינוק מחירי הנפט לרמה של 250 דולר לחבית.

סוף עידן הנפט: ראיון עם יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי

צילום: ארנון מעוז

בכנס הרצליה השנתי התקיים פאנל מיוחד בו נערכה סימולציית "משחק מלחמה" בו ניתחו המשתתפים את ההשלכות האפשריות של הסנקציות על אירן וזינוק מחירי הנפט לרמה של 250 דולר לחבית. משתתפי הפאנל דנו במוכנות מדינות העולם למשבר אנרגיה ברמות שונות והדרכים שעליהן לנקוט כדי להתמודד בהצלחה עם מציאות אנרגטית משתנה במהירות. בעקבות הפאנל ערכנו ראיון עם מנחה הפאנל, יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי.

מה תפקידו של המכון הישראלי לתכנון כלכלי בתחום תחליפי הנפט?

אנחנו עוסקים בנושאים כלכליים שונים במטרה לפתח מדינה יותר חופשית, תחרותית, טובה לאזרח ובין השאר אחד הנושאים העיקריים בהם אנחנו עוסקים זה נושא הנפט. ישראל וגם העולם תלויים מאוד בנפט, בעיקר בנושא של תחבורה, ומחירו המצטבר הוא עצום, ישראל משלמת הרבה כסף, יותר משמונה מיליארד דולר בשנה לקניית נפט. אספקת הנפט היא דבר רגיש מאוד, בסימולציה דימינו תרחיש של פעולת טרור בערב הסעודית, שבה נהרס או נפגע קשות מתקן הנפט הגדול בעולם בהיקף של שישה מיליון חביות, בתרחיש עסקנו בהתמודדות עם העלאת מחירים חדה, התדרדרות כלכלית וביטחונית ובעצם ניסינו לראות מה קורה ואיך מדינות מגיבות. היו פה נציגים מסין, ארצות הברית, אירופה, רוסיה, אנשים שייצגו במשחק את ערב הסעודית ואיראן, קיבלנו מנגנון שלם של תגובות, כמעט כל משתתף פה למד דברים חדשים וחושב איך לחזור הביתה ומה עושים עם זה.

מה המסקנות העיקריות אליהם הגעתם?

קודם כל כמובן שיותר טוב שהתרחיש הפסימי לא יקרה. המסקנה העיקרית שרצוי שכמה שיותר מהר יהיו תחליפים זמינים לנפט ולהתחיל לעבוד על זה במרץ כבר עכשיו. לא מדובר רק ברכב חשמלי. גז טבעי הוא כנראה אחד המפתחות העיקריים, זאת אומרת להפנות עד כמה שיותר גז טבעי לשימוש בשוק התחבורה ולפתוח את שוק התחבורה לתחרות של כל מיני מתחרים וכמה שיותר מהר, כדי שלא ניקלע למצב שכשחסר נפט אין לנו משהו אחר לשים באוטו. התרחישים שעלו בפאנל נשמעו די אפוקליפטיים..

התרחיש הקיצוני היחיד היה זה שפוצצנו את המתקן הסעודי והצלחנו להחזיר רק חלק ממנו לפעולה אחרי כמה חודשים, זה תרחיש שכמעט קרה לפני כמה שנים בניסיון חבלה של אל קעידה והיו כמה ניסיונות עד עכשיו לפוצץ את המתקן. אם זה יצליח, לדעתי התרחישים שלנו יהיו יחסית אופטימיים בכמה מהמקרים. אי אפשר לדעת. הזעזוע למערכת יהיה כל כך גדול ואני לא חושב שאף אחד יודע מה יקרה בהיקף זעזוע כזה. לכן עדיף לנו שזה לא יקרה ולנסות למנוע את המצב בכל מיני דרכים, על ידי פיתוח תחליפי נפט והתכוננות של המערכת הבינלאומית. אחת המסקנות העיקריות היא שהמערכת הבינלאומית לא מתואמת, כל אחד חושב לבד ועל תרחישים קטנים, לא על תרחישים גדולים, לכן כדאי שנתארגן לזה.

איך ישראל מתקדמת בנושא המחקר והפיתוח של תחליפי נפט?

הנושא של מחקר ופיתוח קשור לפיתוח טכנולוגיות והוזלת טכנולוגיות קיימות, אך זה לא היה הנושא שלנו עכשיו, כי מחקר ופיתוח זה תהליך של הרבה שנים ואנחנו מדברים על משבר בטווח הזמן המיידי. מה אתה עושה כשיש לך משבר ופתאום חסר, מה ישראל עושה? איך אנחנו מניעים את המכוניות? מאיפה אנחנו קונים נפט? מה זה יעשה לנו לכלכלה, מה זה יעשה לייצור שלנו, כי כלכלות אחרות יתמוטטו, זה משפיע הרבה על התהליך. ההתרכזות הייתה באירוע החד פעמי שמשנה את הכל.

מה בעצם היית מציע לישראל, האם הפתרון נמצא בגז הטבעי?

בין השאר בגז הטבעי, צריך לעבור למנגנון שבו אנחנו מנסים גם גז טבעי, גם מתנול המיוצר מגז טבעי, וגם אולי פתרונות אחרים, צריך לפתח גם את תחום הרכב חשמלי, להכניס כמה שיותר פתרונות זמינים לתוך המערכת, כמה שיותר מהר להוריד את הרגישות ואת התלות בנפט.

איך אתה צופה את תהליך הלמידה של השוק העולמי תחליפי נפט, כמה שנים זה ייקח והאם יש אינטרסים כלכליים גדולים שיעמדו מנגד?

זאת שאלה מאוד מעניינת, בעיקרון כמובן אנשים לא אוהבים לשנות ומפחדים לשנות, המחיר של הנפט כרגע הוא מאוד גבוה. לכן הוא יוצר כבר לחצים גדולים לשינויים. ברור שאם יהיה משבר גדול יחסית הוא ידחוף שוב את העולם לשינוי יותר מהיר. אני חושב שישראל צריכה להוביל את המהלך כי יש לנו גם אינטרס אסטרטגי להוריד את כוחו של הנפט. שאר מדינות העולם יתנהגו לפי האינטרסים המקומיים שלהם, לכל מדינה יש אינטרס אחר.

אתה חושב שהמהפכה יכולה להתרחש בקרוב או שמדובר בתהליך של שנים רבות?

אם מדינות העולם היו מחליטות שהם רוצות לרדת מהנפט, זה יכול להתממש תוך מספר שנים, הטכנולוגיות קיימות, הכול קיים, אפשר לעשות אותם יותר זולות וטובות. אם באמת היינו רוצים אפשר לעשות את המהפך תוך כחמש שנים.