הנגיד פתח את דבריו תוך ציון החשיבות שבהצטרפות ישראל ל-OECD ביכולת המדינה לקיים מדיניות סביבתית. לטענת הנגיד, הצטרפות ישראל לארגון אפשרה למדינה לבחון ולמדוד את מצבה בהקשר זה, גם לאור הדו"ח שכלכלני ה-OECD  כתבו על ישראל

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בועידה לצמיחה ירוקה: על ישראל לחזור ולהוביל את תחום הקלינטק

בועידה הלאומית לצמיחה ירוקה המתקיימת היום בתל אביב הרצה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אשר פתח את דבריו בציון החשיבות שבהצטרפות ישראל ל-OECD ביכולת המדינה לקיים מדיניות סביבתית. לטענת הנגיד, הצטרפות ישראל לארגון אפשרה למדינה לבחון ולמדוד את מצבה בהקשר זה, גם לאור הדו"ח שכלכלני ה-OECD כתבו על ישראל. "למדנו שמצבנו בהשוואה בינ"ל לא בהכרח רע בכל המדדים, אבל אין להסיק מכך שאין צורך לנסות להשתפר." סיכם.

דרוש מדד חדש לצמיחה סביבתית

פישר תיאר כיצד כלכלנים וממשלות משתמשים בעיקר בתמ"ג כמדד הבסיסי לרווחה כלכלית. אולם לטענתו "כבר לפני עשרות שנים פרסם הכלכלן המפורסם גיימס טובין מדד בשם NEW  – Net Economic Welfare. הייתה זו עבודה חדשנית ואיכותית מאוד, שלא זכתה לתפוצה שהייתה ראויה לה." כיום,  ישנו מדד חדש יותר הנקרא GPI  – Genuine Progress Indicator, המפחית את ההיבטים השלילים שבייצור, כגון עלויות זיהום, הוצאות בטחוניות, עלות המחלות וכו'. אומדן זה על פי רוב נמוך מאשר התמ"ג הנמדד. לדברי פישר, הכלכלן חגי קוט בדק מדד GPI עבור ישראל, ועבודתו מראה שמאז תחילת שנות ה-90 קצב צמיחת ה-GPI בישראל דומה לקצב צמיחת התמ"ג, "מה שמראה שאיכות הסביבה לא בהכרח פוחתת בקצב שאנו נוטים אולי לחשוב." אמר פישר.

ישראל במקום טוב באמצע

מדדים אחרים מתבססים על סקרים, בהם בודקים, למשל, את שביעות הרצון של האזרחים מאיכות החיים. פישר אמר כי ביחס למדדים הללו, "ישראל, באופן שאולי יפתיע חלק מאיתנו, מדורגת במקום גבוה למדי במדדים אלו.  איכות החיים הנמדדת מורכבת ממספר מרכיבים. במדדי הבריאות, למשל, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, מה שמצביע גם על מצב מערכת הבריאות אבל גם על הרגלי האכילה, איכות המזון ועוד. מבחינת ההכנסה התוצר לנפש בישראל הנו ברמה של כשני שלישים מזה שבארה"ב, וגם שיעור האבטלה ארוכת הטווח נמוך יחסית. שיעור בעלי ההשכלה האקדמית הנו מהגבוהים בעולם, אולם שכרם של המורים הוא דווקא נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD.

סקר שבדק את תחושת הביטחון האישי מראה שאחוז המדווחים כי נשדדו או הותקפו בשנה האחרונה הוא מהנמוכים בעולם, וזה איננו מיתוס: העובדה שאני, למשל, מרגיש בטוח בתל אביב לא פחות מאשר בניו יורק, איננה מובנת מאליה, בייחוד בהינתן הסביבה הגיאופוליטית בה אנו חיים. מבחינת אמון הציבור בממשלה אנו מדורגים במקום לא גבוה, מעט מתחת לממוצע ה-OECD. אני מקווה ומאמין שנוכל להשתפר במדד זה. מבחינת איכות הסביבה,  סקר שבדק את שביעות הרצון מאיכות האוויר מראה על שביעות רצון נמוכה מאוד, אשר סותרת את רמת איכות האוויר הטובה יחסית בישראל. למשל, בעשור האחרון -היחס בין הגידול בפליטת פחמן דו חמצני לבין צמיחת התוצר השתפר ביחס לעשור שלפניו." תיאר פישר.

הנגיד הביא את סין כדוגמא והזכיר כי לסין יש תכנית חומש שקבעה יעדים כמותיים להיקף היצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים. "הממשלה מפעילה תמריצים לאנרגיות נקיות, וכיום סין היא המדינה בה ההשקעה באנרגיה נקייה היא הגבוהה בעולם." הנגיד ציין כי דו"ח ה- OECD הציג המלצות לישראל. "המלצות אלו הן חשובות וטובות."

לנצל את יתרון ישראל בתחום ההייטק לטובת הקלינטק

בנוגע לפוטנציאל של ישראל בתחום הקלינטק, אמר הנגיד "קלין טק הנו תחום עתיר מו"פ, חדשנות, יזמות והון אנושי, ובכל אחד מתחומים אלו יש לישראל יתרון יחסי. אנו מנוסים במימון של הון סיכון, וחלק מהיישומים הקיימים בתעשיות ההיי-טק יכולים לסייע גם בפיתוחי קלינטק. צברנו נסיון בתחומים אלו עוד לפני שהחלה להתפתח התנועה העולמית של הצמיחה הירוקה, ויש לי רושם שאיבדנו את ההובלה בתחומים אלו. עלינו לנסות לחזור  ולהוביל את התעשייה הזו, שיכולה להוות מנוע צמיחה למשק ולגוון את תחומי היצוא. וכמובן, שעלינו להשקיע מאמצים גם בשיפור איכות הסביבה בישראל – עשינו זאת בהצלחה בעבר, למשל בהקשר של חינוך הציבור למניעת קטיף פרחי בר, ונוכל לעשות זאת גם בעתיד. והעתיד מתחיל היום. " סיכם הנגיד את דבריו.