אל תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה המתפתחת, אלא מה היא יכולה לעשות בשבילך

פורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת: דיוני סדנת "מודלים ממשלתיים לעידוד פיתוח, התאמה וייצוא של טכנ’ סביבתיות"

משתתפי הסדנה – צילום: גונן גלין

אל תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה המתפתחת, אלא מה היא יכולה לעשות בשבילך

מאת: אירית בן-אבא, אלי בלוצרקובסקי, ד"ר עליזה בלמן-ענבל ומיכל מסטר-ברק

על אף העובדה שישראל נתפסת כמדינה חדשנית, פעילותן של חברות ישראליות בשווקים מתפתחים עדיין רחוקה ממיצוי הפוטנציאל. הסיבות לתופעה זו נסקרו ונבחנו בסדנה שהובילו הגב’ אירית בן אבא, סמנכ”לית כלכלה במשרד החוץ וד”ר עליזה בלמן ענבל מאוניברסיטת ת”א. מטרת הסדנה הייתה לגבש רשימה של המלצות לממשלת ישראל באשר לעידוד ותמיכה בחברות ישראליות בתחום טכנולוגיות ירוקות בבואן לפעול במדינות עולם שלישי. בסדנה לקחו חלק נציגי ממשלה, המגזר העסקי, האקדמיה, סוכנויות סיוע זרות ושגרירויות זרות.

על אף שדובר לכאורה בנושא ישראלי ניתן היה לזהות את העניין הרב בסוגיה זו בעצם העובדה שבמיוחד לסדנה זו הגיעו מספר לא מועט של אורחים מחו”ל אשר גם הם התלבטו באותם הנושאים. אלה שיתפו בניסיונם ותרמו רבות לגיבוש רשימת ההמלצות. במוקד הדיון עמדו 4 סוגיות מפתח אשר מייצרות קושי עבור חברות ישראליות בפעילותן מול שווקים מתעוררים.

בהתייחס לסוגיית המחסור במידע, הודגשה בעיית האמון בין הצדדים, מחד החששות של החברות אך מאידך הפחדים של המדינות מניאו – קולוניאליזם כלכלי. הודגש כי תקשורת טובה ושיתופי פעולה בין שגרירי המדינות יכולים לסייע בזיהוי המכשולים וגישור על פערי ידע ותרבות. כמו כן הועלה הצורך בהתייחסות דיפרנציאלית לשווקים שונים תוך התמקדות בצרכים ובמאפיינים הספציפיים של כל שוק, וזיהוי נישות ספציפיות להן יכולות לתת מענה טכנולוגיות ישראליות. ניתנה דוגמה של מדיניות אשר משלבת מספר אלמנטים: מיקוד במספר מוגבל של שווקים, קביעת מדיניות מוצהרת ותוכנית פעולה עם שותפים עסקיים; ייזום וזימון החברות למפגשים עם מומחים מקומיים.

בתחום המו”פ נדונו אתגרים כגון התמודדות עם העתקות וחיקויים, התאמת המוצרים לצרכי השוק ולטווחי המחירים המקובלים בו, וכן הפחתת רמת הסיכון בכניסה לשווקיםמתפתחים. בהקשר זה מעניינת התוכנית מהממשלתית המוצעת בדנמרק המעניקה סיוע וסבסוד לחברות שעומדות במספר קריטריונים ובהם מציאת שותף עסקי מקומי והצגת תוכנית עסקית בעלת ישימות כלכלית. על מנת להדגיש הצורך בהפחתת הסיכון, המדיניות הדנית תבעה את המושג: , (RD&D (research development & demonstration . כמו כן הודגש הצורך בגישה הוליסטית הכוללת מלבד העברת טכנולוגיה גם תמיכה פיננסית והדרכות של המפעילים מקומיים. בסוגיית המימון הודגש הצורך בגיבוש חבילות מימון שיכולות לבוא גם מארגונים בינלאומיים. בהקשר זה הועלה הצורך בחיבור טוב יותר של הממשלה לגופים אלה. כמו כן הוגש הצורך ביצירת מכשירים פיננסיים אשר יסייעו לחברות ישראליות להתחרות במקבילותיהן במדינות מערב, כגון בנקים לייצוא, מענקים ממשלתיים והלוואות ללא ריבית.

בהתייחס להיבט השיווקי, הועלה קונספט חדשני של city strategy , על פיו פילוח השוק יעשה ברמת העיר במקום ברמת המדינה. בנוסף נדונה החשיבות של מש”ב ככלי שיווקי והצורך בחיבור בין מדיניות הסיוע של מדינת ישראל ליעדים הכלכליים. מסמך ההמלצות יהווה תשומה חשובה להמשך עבודה וגיבוש תוכנית התערבות ממשלתית בנושא.

שם הסדנה: מודלים ממשלתיים לעידוד פיתוח, התאמה וייצוא של טכנ’ סביבתיות למדינות מתפתחות
מובילי תוכן: אירית בן אבא – סמנכ”לית אגף כלכלה, משרד החוץ
ד”ר עליזה בלמן ענבל – מנהלת התוכנית לפיתוח בינ”ל, ביה”ס לממשל ולמדיניות, אונ’ ת”א