ללא הבטחת תשואה למשקיע כבר בשלב ההדגמה, לא סביר כי המדינה תצליח להפיג את החשדנות של המשקיעים כלפי טכנולוגיות צעירות ופורצות דרך

פורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת: דיוני סדנת "כיצד לקדם יצירת חדשנות בתחום האנרגיה המתחדשת"

משתתפי הסדנה: צילום: גונן גלין

קלינטק: מחקר, יישום – ומה שביניהם

החלטת הממשלה להקצות 50 מגה וואט לייצור חשמל באמצעות מתקני חלוץ של טכנולוגיות חדשניות בשנים 2012-2015 היא צעד חשוב מאוד, אך ללא הבטחת תשואה למשקיע כבר בשלב ההדגמה, לא סביר כי המדינה תצליח להפיג את החשדנות של המשקיעים כלפי טכנולוגיות צעירות ופורצות דרך

מאת: אופירה איילון, דקלה בנינסון, צביקה וייס ותמר שלוש

אורי יושב במעבדה, רוקח תמיסות או מהנדס גנטית חלבון על מנת להגיע לממצאים חדשים. הוא מצליח, כותב מאמר, המאמר מתפרסם.
אביב יושב מול המחשב ומפתח אלגוריתם להגנה על רשתות אלחוט, הוא לא יודע שהאלגוריתם הזה יכול לשמש כהגנה על הרשת החכמה.

נראה שאורי ואביב צריכים עזרה ב”חיבור הנקודות” ובהבנת הפוטנציאל הרחב יותר שבתוכו נתונות התגליות החכמות שלהם. תחום הקלינטק, כמו תחומים רבים אחרים, דורש חיבור אמיתי בין התיאוריה והפרקטיקה, בין החדשנות לבין היישום – בין האקדמיה לתעשייה. אחת ההמלצות המהותיות להידוק הרלוונטיות בין המחקר והתעשייה נוגעת לשילוב “ביקושים” מן התעשייה בשלבי הפיתוח המוקדמים. במהלך הדיון עלתה התובנה שהשוק המסחרי יכול וצריך להשפיע על המחקר האקדמי כבר בשלביו הראשונים של תהליך המעבר ממחקר ליישום. זאת בניגוד למצב כיום, בו השוק והטכנולוגיה מתממשקים עם המחקר בשלב מאוחר יחסית בתהליך. עידוד המחקר בשלב מוקדם יכול לנבוע מרגולציה שמחייבת למשל Smart Grid או חיוב בשיעור מסוים של ביו-דלקים בתמהיל. כך ניתן לייצר דרישה בשוק שתשפיע ותקדם את תחום המחקר.

שינוי מסוג זה יכול להשפיע על חוקרים כמו אורי ואביב בכך שיוכלו לקדם את המחקר שלהם לשלב היישומי ולא להסתפק בפרסום במגזין אקדמי יוקרתי ובסופו של דבר הם ייהנו מפיתוח פתרונות הניתנים למסחור ומניבים תועלת – להם ולחברה.

מחסור בפתרונות מציבים אילוצים המעודדים וממריצים מחקר ופיתוח. הסכנה היא שלאחר שמוצאים פתרונות משביעי רצון תחושת הבהילות יורדת משמעותית והמוטיבציה לחדש ולשפר נבלמת. בשנת 1977 בעקבות תגליות הגז בהולנד, נכנס המשק ההולנדי לסטגנציה של המחקר והפיתוח בתחום האנרגיה לאור העובדה שמשאב האנרגיה כבר לא היה במחסור. ישראל צריכה ללמוד מהסינדרום ההולנדי ולהימנע מהאטה בתחום המחקר של אנרגיות מתחדשות, חרף גילוי הגז מול חופי ישראל, תוך שהיא מקפידה לשמור על חיבור הדוק בין צורכי התעשייה ופריצות הדרך המחקריות.

שם הסדנה: כיצד לקדם יצירת חדשנות ובפרט מחקר יישומי ומסחורו בתחום האנרגיה המתחדשת
מובילי תוכן: פרופ’ אופירה איילון – ראש תחום איכות הסביבה, מוסד שמואל נאמן, טכניון
צביקה וייס – מנהל כספים Capital Nature