פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, נאם היום במליאת פורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת והתייחס לממצאי הסדנאות וסיכום ההמלצות להמשך הדרך.
יוג'ין קנדל בפורום אילת אילות "ועדת הגריד פאריטי תייצב את השוק הסולארי מפני גחמות הרגולטור"
פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, נאם היום במליאת פורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת והתייחס לממצאי הסדנאות וסיכום ההמלצות להמשך הדרך. בפתח דבריו התייחס קנדל להשפעה הגדולה שיש לתחום האנרגיה על סדר יומו הכלכלי "לא חשבתי שאי פעם אגיע לכנסים של אנרגיה מתחדשת. אך נראה שנושא האנרגיה לוקח כעת בערך רבע מהזמן שלי".
"האוכלוסייה בעולם גדלה, יחד עם עיור מואץ ושינויים ברמת החיים של אנשים רבים. ישנה עלייה בהכנסה במדינות מתפתחות המייצרת דרישה גוברת למזון ומי שתייה. שינויים אלה מציבים אתגרים באספקת הדרישה בסביבה עירונית שהיא כברירת מחדל מרוחקת ממשאבים. כמובן ישנו נושא שינוי האקלים והידלדלות המשאבים – מה שמכריח אותנו לחשוב על פתרונות חדשים. כל אלה הופכים לאקוטיים בעולם, אך לישראל יש יתרון בנושא היות והיא מתמודדת עם אתגרים אלה כבר זמן רב – מעט אדמה, מעט מים ומעט משאבי אנרגיה.
את החדשנות שניצלנו בהתמודדות מול האתגרים שניצבו בפנינו ניתן עכשיו לנצל ברמה העולמית. אנחנו מעוניינים להפוך את ישראל כמרכז לפתרון עבור בעיות אלה להבדיל מהייצוג של ישראל כמרכז של בעיות. השוק הישראלי קטן, לכן כלכלת הפרויקטים לא גבוהה, יש לנו עלות מו"פ גבוהה באופן כללי, ובמגזרים מסויימים יש לנו מעט ניסיון ומעט משאבים כלכלים. אנחנו חייבים להיות זהירים במה אנחנו מתמקדים ועושים ומה לא. לא צריך להתפזר ואין לנו את היכולת לפתח את הניסיון והיכולות בתחומים רבים. אם זאת יש לממשלה תפקיד – למקד את התחומים בהם לישראל יש ניסיון, ניתן לסבסד את התחומים שיש לנו דרישה עבורם ויש להם אופק כלכלי – בעיקר במו"פ. הניסיון בשוק המקומי מאוד חשוב כדי להתחרות בשוק העולמי. לכן צריך זהירות כדי לא להקצין – שלא נציג רגולציה קשה, כך שלתעשייה לא תהיה ברירה אלא להיענות לתקנות המחמירות ואיכשהו להבין איך לעשות את זה ואז נייצא את הידע.
לצערנו לכל דבר יש יתרונות ועלויות. אמצעי זה (תקינה קשה) עשוי להיות בעייתי לכלכלה. אז אנחנו מנסים למצוא את התחומים שאותם ניתן למנף על מנת לדחוף אותם ואת הכלכלה קדימה, וזה אחד היתרונות של כלכלה קטנה. במונחים של אנרגיה – הרעיון הוא לספק לכלכלה הישראלית את האנרגיה הזולה ביותר שניתן להפיק מבחינת מחיר כלכלי וסביבתי. במידה מסויימת אנחנו רוצים לדחוף את הצמיחה אך להפחית את הפגיעה בסביבה.
ביחס של צריכת אנרגיה לתוצר ישראל נמצאת במקום לא רע ביחס למדינות ה-OECD בגלל מיעוט מפעלי תעשייה כבדה. אולם ברמת הפליטות ליחידה אנרגטית, ישראל נמצאת כמעט בתחתית הרשימה. מבחינה מספרית אנחנו יחסית במקום טוב באמצע. האתגר הוא הורדת כמות הפליטות בלי לצרוך יותר. בתחום הגז הטבעי הממשלה מנסה היום להבין מה המדיניות הנכונה לקראת פיתוח משאבי הגז – כך שהמחיר יהיה תחרותי והתעשייה והצרכנים יהנו ממחיר סביר וביטחון אספקה, וכיצד אנחנו מאפשרים לעצמנו ולחברות שמצאו את הגז למצוא את האיזון הזה.
דבר שני, הממשלה החליטה להגיע ליעד של 10% אנרגיות מתחדשות מייצור החשמל במשק. אנחנו מנסים להבין מה זה אומר גריד פאריטי – מה המחיר שנחסך מהכלכלה הישראלית, על ידי הצגת טכנולוגיה מתחדשת כזו או אחרת – כיום אין נוסחה לזה. בדיקה זו לא באה במקום יעד ה-10% אלא בנוסף. אם נדע כמה יחסך פר קוט"ש ניתן לקבוע שבתחילת הדרך סובסידיה ואז יהיה שחיקה על פי יעדים שיוצבו. המטרה היא לייצב את השוק ולא לגרום לו להתנהל לפי גחמות הרגולטור.
בתחום התחבורה כבר יש לנו מיסוי ירוק למכוניות ודלק, ואנחנו תומכים ברכבים חשמליים והיברידיים, וכן מתקדמת תוכנית שהושקה בכנס אילת אילות 2011 – הפחתת התלות בנפט בתחום התחבורה בראשות שגיא דגן. זו תוכנית שזוכה להכרה כלל עולמית וזו דוגמא טובה כיצד 9 משרדי ממשלה יכולים לשתף פעולה לפיתוח ישראל. הכלכלה המקומית מאוד יעילה בשימוש באנרגיה, אך אנחנו משתמשים באנרגיה יחסית מזהמת. זה נותן לנו תמריץ לחפש מקורות אנרגיה חדשים, ותחום זה קריטי לפיתוח אנרגיות ממקורות מתחדשים. יש לצמיחה ירוקה את הפוטנציאל להיות מנוע הצמיחה הבא של ישראל, והדיונים שהיו בפורום והמשכם, יאפשרו לנו להגיע לתוצאה זו."