נעם אילן ודורית בנט הם המייסדים של המינהלת ומארגני הכנס המתקיים זו השנה החמישית, ההתחלה לא הייתה פשוטה או קלה, את הכנס הראשון הפיקו לבד וגם יצאו לתלות בעצמם את השלטים, 350 משתתפי הכנס הגיעו לארץ חדשה בו נפגשה לראשונה תעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל.

יוצרים מציאות מתחדשת: ראיון עם מייסדי כנס ופורום אילת אילות

מאת: נתי גרנץ, חגי אנסון

כנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת המתקיים מדי שנה בחודש פברואר בעיר אילת, ידוע ככנס המוביל לאנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית ותחליפי דלקים בו נפגשים מיטב אנשי האקדמיה, נציגי הממשלה ויזמים מישראל ורחבי העולם לשלושה ימים של כנס ותערוכה מקצועית. השנה הודיעה מינהלת אילת אילות לאנרגיה מתחדשת על פיצול של הכנס, "פורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת" יתקיים היום ומחר ( 22-23 לפברואר) ואילו "כנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת יתקיים בתחילת נובמבר 2012.

פורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת יכנס קובעי מדיניות ומומחים מובילים בתחומם. לפורום הוזמנו כ- 300 משתתפים והוא יתנהל במסגרת סדנאות עומק בנושאי אנרגיה מתחדשת, תחליפי דלקים לתחבורה, התייעלות אנרגטית, רשת חכמה וקידום חדשנות. בעקבות הפורום יגובשו ניירות עבודה ויונע תהליך שמטרתו סיוע בהשגת יעדי מדיניות מדינת ישראל בתחום האנרגיה. תוצאות התהליך יוצגו לציבור בכנס אילת אילות בנובמבר 2012.

הסיבה לפיצול בין הפורום והכנס הגדול היא כי הכנס צבר מוניטין והפך לכנס המרכזי בארץ בנושא אנרגיה מתחדשת ואחד המובילים בעולם, משרד התמ"ת מעוניין להגביר את התמיכה שלו בכנס באמצעות מערך הנספחים המסחריים. כלומר הבאת יותר משלחות מחו"ל לכנס, והתקשה בכך בגלל כנס וואטק, שהוא כנס המים המרכזי בישראל. לכן נציגי משרד התמ"ת ביקשו ממארגני הכנס לקיים אותו לסירוגין כל שנה עם וואטק ולאחר היסוסים רבים נענו במינהלת לבקשה.

נעם אילן ודורית בנט הם המייסדים של המינהלת ומארגני הכנס המתקיים זו השנה החמישית, ההתחלה לא הייתה פשוטה או קלה, את הכנס הראשון הפיקו לבד וגם יצאו לתלות בעצמם את השלטים, 350 משתתפי הכנס הגיעו לארץ חדשה בו נפגשה לראשונה תעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל. נעם אילן "המטרה המרכזית של אילת-אילות היא לקדם מדיניות ארוכת טווח בישראל בתחום האנרגיה המתחדשת. המטרה השניה היא להפוך את אילת-אילות לגורם מוביל בתחום האנרגיות המתחדשות בארץ. מחקר ופיתוח, הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת באילת-אילות. להפוך את חבל אילת-אילות ל- 'עמק הסיליקון' של האנרגיות המתחדשות."

איך גורמים לפורום אילת-אילות להפוך לגורם משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות? דורית בנט "אנו מזמינים את האנשים הכי חשובים מבחינת הידע והתפיסה שיכולים יחד לחשוב ולפתוח חסמים ולייצר אופק חדש ולהעביר את הרעיונות האלה לגופים ממשלתיים. לגופים אלו נוח לקבל מסמכי עמדה, המלצות ורעיונות חדשים ועם הכוח שלהם כגורמי שלטון לקדם אותם, זה הרעיון."

השוק הסולארי לאן?

ענף האנרגיות המתחדשות נמצא בתקופת מעבר לא פשוטה בין מודלים כלכליים העומדים בבסיס פעילותו סביב עלות ייצור האנרגיה המתחדשת. ישראל כמו מדינות רבות בעולם קיבלה החלטה לסבסד את עלות ייצור האנרגיה המתחדשת כדי להניע את ההתפתחות הטכנולוגית ולהוזיל את עלויות הייצור. סבסוד זה נעשה באמצעות מכסות ייצור ותעריפים מיוחדים, אבל לסבסוד זה השלכות ארוכות טווח על משק החשמל ברחבי העולם. מדינות העולם ובראשן גרמניה השקיעו סכומי עתק בקידום מתקני אנרגיה מתחדשת ויצרו תעשיית ענק שאי אפשר להתעלם ממנה. אך המשבר הכלכלי העולמי מקשה יותר ויותר על סבסוד החשמל הנקי, בישראל ניכרת השפעת מחאת יוקר המחיה כאשר הרגולטר מתרץ את ההשקעה המצטמקת באנרגיה מתחדשת ברצון למנוע עלייה משמעותית במחירי החשמל.

מנגד טוענים כלכלנים העוסקים בניתוח ענף האנרגיות המתחדשות, כי לאור ההשקעה הסביבתית והבריאותית הגדולה של מתקני אנרגיה מזהמים, עלות ייצור החשמל הנקי קרובה כבר היום לעלות חשמל מזהם. יזמי האנרגיה המתחדשת מצידם מחכים לעידן שכולם מדברים עליו – "הגריד פאריטי" כאשר בעזרת התקדמות טכנולוגית של יעילות מתקני האנרגיות המתחדשות ובעזרת רשת חשמל חכמה, כאשר מנגד תיתכן התייקרות משמעותית של עלות ייצור החשמל הקונבנציונאלי, אנרגיה מתחדשת תהפוך לתחרותית ותוכל להתבסס בכוחות עצמה ללא תלות מסיבית ברגולטור ובמדיניות משתנה של מקבלי ההחלטות.

אילן מספר כי שאלה מעניינת שתעסיק בהקשר זה את משתתפי אחת הסדנאות שתהיה בפורום, היא האם חדשנות תביא אותנו לגריד פאריטי תוך התמקדות בנושא הברכה והקללה הכרוכים זה בזה. "היום יש מוצר מוכר שהוא פאנל סולארי סיליקוני פשוט שהפך לנפוץ ביותר מסיבות שונות, בין אם בגלל סובסידיות של הממשלה הסינית בשוק ובין אם בשל גודל השוק." אכן הפאנל הסיליקוני הוא מוצר טוב ואמין ששולט בשוק, אולם עדיין מתקיימת המון פעילות בארץ ובעולם בתחום החדשנות של טכנולוגיות סולאריות מתחרות, כמו התחום התרמו סולארי או המערכות הסולאריות המרכזות. "שאלת הסדנא היא האם המדינה צריכה להשקיע בחדשנות בטכנולוגיה סולארית שהיא לא המוצר המנצח. אנחנו מקווים להביא כל מיני פרמטרים וסוגיות לדיון בשאלה האם יש מקום לכל החדשנות האחרת, שמאוד מפותחת בארץ, והאם היא יכולה לתפוס נישה משמעותית בעולם הסולארי, או שבסופו של דבר יהיה מוצר אחד מנצח, הפאנל הפוטו וולטאי."

בפורום ידונו כמה שאלות בנוגע לשוק הישראלי, החל מנושא המכסות מול קביעת מחיר שיהווה את המדד לגריד פאריטי ולפיו כולם יתיישרו. בנט ואילן צופים כי "אז תהיה הפריצה הגדולה בארץ, בהנחה שיתר החסמים כמו חסמי הקרקע יפתרו. אנחנו חושבים שזה השלב הבא אחרי שימצו את המכסות הקיימות בהיקף 300 המגה וואט של המערכות הבינוניות ואת 400 המגה וואט של המערכות הגדולות, נושא שמתקדם יפה. אנחנו לא מאמינים שיהיו עוד מכסות וסובסידיות במחירים גבוהים."

ישראל כמעבדת מחקר ופיתוח בינלאומית

בראש סדר היום של הפורום עומד נושא החדשנות. המשתתפים ידינו בדרכים להפוך את החדשנות למנוף כלכלי של מדינת ישראל. "בתחום האנרגיות המתחדשות ותחליפי הדלקים, ישראל לעולם לא תהיה גורם תעשייתי או ייצור מסיבי, אבל אנחנו צריכים להיות מעבדת המחקר והפיתוח של העולם כולו." טוענים אילן ובנט, כדי להפוך למרכז מו"פ משמעותי בתחום הזה, "אנחנו צריכים לייצר אפיקים בממשלה, אפיקים של הטבות ותוכניות פיתוח, וללמוד איך המו"פ בתחום זה הופך לדומה למו"פ בתחום ההיי טק. איך מחברים את ההייטק והקלינטק ומוכרים רעיונות וטכנולוגיות לעולם, הופכים את ישראל לשדה ניסויים בינלאומי."

נעם אילן מכיר מקרוב את הצד הטכנולוגי של האנרגיות המתחדשות. כמי שכיהן כמנהל טכנולוגיה ופיתוח עסקי ויישום במינהלת אילת אילות לאנרגיה מתחדשת, עוסק כעת באיתור ובחינת טכנולוגיות בקרן קפיטל נייצ'ר שם הוא מכהן כסמנכ"ל פיתוח עיסקי ומייסד שותף. הקרן מאגדת קונסורציום של חברות אשר זכו במכרז להקמת מרכז מחקר ופיתוח לאנרגיות מתחדשות שהתקיים בעקבות החלטת הממשלה. הקרן פועלת בשיתוף משקיעים מהמגזר העסקי, הציבורי והאקדמי, ובהם אורמת, אלביט, רפאל, קרן פרוסיד, אוניברסיטת בן גוריון ומועצת אילת-אילות.

"לקרן יש שתי מטרות – להביא תשואה למשקיעים ולפתח את איזור אילת-אילות." אומר אילן ומוסיף כי "זה לא פשוט להביא חברות טובות שיש להן סיכויי הצלחה לערבה, אך זה מתקדם לא רע. לאחרונה הגיעו שיכון ובינוי ואנחנו במגעים עם עוד מספר חברות המעוניינות לעשות ניסויים בערבה. זאת בנוסף לכמה חברות הזנק שהזמנו לבוא ולשבת אצלנו. הנושא מתקדם בקצב סביר ולא מאוד מהיר."

בניגוד לדימוי הנפוץ של ישראל כמובילת מו"פ בתחום האנרגיה המתחדשת טוען אילן כי ישראל דורכת במקום נוכח התחרות הגוברת של רבות במדינות העולם המשקיעות סכומי עתק במחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות "אני חושב שאין מספיק חדשנות בארץ בתחום האנרגיות המתחדשות. יש חדשנות, אבל היא לא מספיקה, לא בשלב ההתחלה ולא ברמה של ניסויים מסחריים. יש מספר מוגבל של גופים שמוכנים כבר לשלב הניסוי ולחצייה של "עמק המוות", יחסית למספר החברות המוגבל יש המון פעילות אצלנו, אבל הפעילות אינה שופעת מספיק ביסודה." הגורם לכך לדעתו אינו בממשלה אלא דווקא באקדמיה "אין פוקוס על לימודי האנרגיה המתחדשת. אנחנו חושבים שלאקדמיה יש עוד דרך ארוכה לעשות."

דורית מוסיפה כי שאלה רגולטורית יותר תהיה נושא הסדרת החדשנות. "ישנה הסדרה מאוד חשובה של תעריפים למתקנים עם טכנולוגיה חדשנית, ההסדרה למתקני חלוץ – מתקנים בעלי טכנולוגיה חדשנית. הסדרה זו הותקנה לפני קרוב לשנה ועוד לא יצאה אל הפועל. מדובר בהסדרה מורכבת היות והממשלה תומכת במתקני חלוץ ותיתן להם תעריף מיוחד לאורך כמה שנים." בפורום תתקיים סדנה שבה חברות ויזמים בתחום יציגו את עמדתם. מהי טכנולוגיה ברת מימון, כמה שנים צריך לבחון טכנולוגיה חדשה ועוד. "המטרה היא להתאים את הסדרת מתקני החלוץ לשוק וחשוב שנפגיש מקבלי החלטות מרשות החשמל ונציגי משרד האנרגיה והמים עם יזמים טכנולוגיים שבעצם תקועים. בנוסף נדבר על ההסדרה של הקרקע שגם מאוד חשובה לנושא הזה."

ההייטק של הקלינטק

מלבד הצורך לייעל יותר את כושר הייצור של מתקני האנרגיה המתחדשת, בראשם את תחום האנרגיה הסולארית הנפוץ יותר בישראל, הבעיה הגדולה היום היא בתחום אגירת האנרגיה המתחדשת והרשת החכמה בשל חוסר היציבות הטבעי של היקף ייצור האנרגיה, היות ואנרגיה סולארית כמו אנרגיית רוח תלויות במזג האוויר ועונות השנה. אילן ובנט טוענים כי "אין ספק שכיום אגירה הוא הנושא החם, בתחום האנרגיה המתחדשת ותחום הרכבים החשמליים. תחום חם נוסף הוא תחליפי הדלקים, ואנחנו מקווים שהמדינה תבחר להשקיע בו."

התפתחות הרשת החכמה שאחד מתפקידה הוא ניווט יעל של האנרגיה המיוצרת אל צרכני החשמל, נחשב ל"הייטק של הקלינטק" בשל העיסוק בתוכנה המפעילה את הרשת. האם יש לישראל יתרון משמעותי בתחום הסמארט גריד בשל התמחותה בתחום ההייטק? אחת הסדנאות בפורום תעסוק בדיוק בשאלה הזו. בנט אומרת כי "בארץ יש המון ידע בתחום התקשורת, ההייטק, ניהול ידע ואבטחה. צריך לזכור שאבטחת מידע היא מהות כל תחום הרשת החכמה ובלעדיה אין לתחום זכות קיום. חברת החשמל חוששת מאוד מהעובדה שעל אותה רשת יהיו הרבה שותפים, הם מפחדים לתת כניסה למערכת כי הם מפחדים שלרשת החשמל היחידה בישראל המנוהלת על ידי גוף אחד יקרה משהו. אנחנו חושבים שלהגנת הסייבר יש פה תפקיד משמעותי והידע קיים בישראל."

אילן מזהה כאן הזדמנויות עסקיות מעניינות לחברות אבטחת מידע ישראליות מובילות בעולם. "אין ספק שיש בישראל חברות אבטחת מידע כמו צ'ק פויינט ואחרות שעד כמה שידוע לנו לא ממש מעורבות בתחום הסמארט גריד למרות שיש פה פוטנציאל אדיר. לשם כך אנחנו מקיימים סדנא בפורום שתנסה לענות על השאלה כיצד ניתן לרתום את תעשיית ההייטק הישראלית לתחום הקלינטק. זה עוד לא קורה ואנחנו צריכים להבין למה. לשיטתנו נושא הסמארט גריד זה הייטק קלאסי. שאלת הנושא בסדנה היא מה על הממשלה לעשות כדי לעודד כניסה של ההייטק לתחום הקלינטק וכיצד ניתן להניע את השוק הפרטי לתחום. אנחנו מזהים חוסר ודאות ואנחנו רוצים לדעת מאיפה הוא מגיע."

האדם שמאחורי ההתייעלות האנרגטית

ככל שרשת החשמל תהיה חכמה וטכנולוגיות חדשניות יקדמו את תחום ההתייעלות האנרגטית, נדרשים אנשים חכמים כדי להבין וליישם את הפתרונות הטכנולוגיים, כמו גם חיסכון פשוט כמו כיבוי אורות ומכשירי חשמל המגיע בזכות המודעות לצורך בחיסכון.

בנט "נושא ההתייעלות יתמקד באדם שמאחורי הסמארט גריד. יש כיום הרבה מאוד רעיונות מאוד יפים ומתוחכמים טכנולוגית, אבל הצרכן הפשוט לא יודע איך הפתרונות הללו נכנסים אליו הביתה. יש פה צורך בשינוי דפוסי חשיבה. מדובר לא רק במגזר הפרטי אלא גם במגזר התעשייתי והציבורי. כל מגזר צריך ללמוד כיצד הוא מטמיע באורח חייו את הטכנולוגיות הללו. לכן אחד הנושאים של הפורום הוא מהם מרכיבי הסמארט גריד כמו המרכיב הטכנולוגי, המדיניות של התעשייה, מדיניות ראשי ערים ואחרים. כיצד שלל המרכיבים הללו הופכים לתכניות אופרטיביות. בלי המרכיב האנושי, עם כל הכבוד – שום דבר לא יכול להתבצע. בניגוד למוצרי הייטק שבסופו של דבר הצרכן מקבל מחשב אותו הוא מתפעל כאן נכנסים לחיי היומיום של הצרכן, מתי הוא יכול לצרוך חשמל וכמה. לכן אנחנו מתמקדים בתחום ההתייעלות האנרגטית בהתמודדות של המרכיב האנושי עם הטכנולוגיה."

הקיקיון שיתדלק את הערבה

תחום תחליפי הדלקים, מלבד חשיבותו האקולוגית, מסתמן כצורך אסטרטגי של העולם הכבול בתלות הגדולה בתוצרי נפט. בחבל אילות מתקיים פיילוט מעניין בתחום הדלק הצמחי שהתחיל על שטח קטן של כמאה דונם. הפרויקט עשה שימוש בצמח הקיקיון שמהזרעים שלו ניתן להפיק שמן לתחבורה מלבד שימושיו ברפואה ובתעשיות שונות. הפיילוט הצליח מאוד והסתבר שאפשר להצמיח שלושה מחזורי גידול על קרקע גרועה תוך שימוש במעט מאוד מים. השלב הבא של הפיילוט הוא הרחבת שטחי הגידול להיקף של 600 מאות דונם מהם ניתן להפיק קרוב ל-800 קילו של זרעים שמהם יופק שמן. הרעיון הוא שלכל קיבוץ יהיה שטח גידול לדלקים ירוקים בדומה לשטח עבור שדה סולארי, בו יגדלו את הקיקיון ויוקם מתקן להפקת זרעים ומיצוי שמן. בנוסף לפיילוט הקיקיון בוחנים בערבה רעיונות של חברות אחרות בתחום תחליפי הדלקים.

בנט טוענת כי בתחום הביו דלקים, אחת הבעיות בארץ היא שאין תעשייה בשלה בכל הנושא של ביולוגיה ודלקים וגם החיבור לענף החקלאות לא מובן מאליו. "לא ברור עדיין מה הדרישות של השוק בתחום הזה, ואין מספיק אנשים שיש להם חיבור בין התעשייה והאקדמיה. בנושא הזה מתימו"פ ינהלו סדנא שמטרתה ללמד כיצד להקים מנגנון שידור מידע על התפתחויות בעולם. יש ידע בתחום בארץ אך הוא מנותק מאוד מהמגמות העולמיות. במפתיע, על אף המחקר הרב שנעשה פה בתחום החקלאות, מכוני המחקר הללו כמעט לא מתעסקים בנושא, ולדעתנו זהו תחום שהם צריכים להיפתח אליו. יש צורך להעביר את המסר שהעולם רוצה וזקוק לטכנולוגיות הללו. יש המון ידע חקלאי בארץ וצריך לעשות את החיבור ואת ההתאמה."