הצעות החוק הממשלתית והפרטית שנועדו להסדיר את הטיפול בפסולת אלקטרונית בישראל, יובאו בתחילת השבוע הבא להצבעות בממשלה ובכנסת. הצעת החוק הממשלתית של המשרד להגנת הסביבה

הצעות חוק פסולת אלקטרונית יידונו בממשלה ובכנסת

הצעות החוק הממשלתית והפרטית שנועדו להסדיר את הטיפול בפסולת אלקטרונית בישראל, יובאו בתחילת השבוע הבא להצבעות בממשלה ובכנסת. הצעת החוק הממשלתית של המשרד להגנת הסביבה והצעת החוק הפרטית של ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ – פרי יוזמה של 'אדם טבע ודין', הן מהצעות החוק הסביבתיות החשובות ביותר שהובאו לאישורה של הכנסת במושב הנוכחי.

על פי נתוני 'אדם טבע ודין', הישראלי הממוצע מייצר 14 ק"ג פסולת אלקטרונית בשנה והיקף המתכות, הפלסטיק והכימיקלים המושלכים למטמנות יכול להגיע לכ- 100 אלף טונות. הצעות חוק חדשות שיובאו בשבוע הבא לאישור הממשלה והכנסת קובעות כי יצרנים ויבואנים של פסולת אלקטרונית יאספו וימחזרו את הפסולת לפי יעדים שנתיים והרשויות המקומיות יחויבו להעמיד לרשות הציבור נקודות לאיסוף פסולת אלקטרונית.

מטרת הצעות החוק היא להסדיר את הטיפול בפסולת שמקורה במוצרים אלקטרוניים, אלה הנפוצים בכל בית בישראל (החל מטלפון סלולרי וכלה במקרר). הפסולת האלקטרונית מכילה מרכיבים מסוכנים, הטומנים בחובם סיכון לסביבה ולבריאות הציבור (ראו טבלה מצ"ב), ולמרות זאת היא מטופלת ומוטמנת כיום יחד עם הפסולת הביתית הרגילה. יתרה מכך, הפסולת האלקטרונית כוללת רכיבים יקרי ערך אשר כיום מוטמנים באדמה, דבר המהווה בזבוז משאבים משווע.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך את השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ואת חה"כ ניצן הורוביץ, על קידום הצעות החוק ואיחודן והסביר כי הצעת החוק הפרטית מטילה על היבואנים והיצרנים יעד מיחזור של כ80% כנהוג בדירקטיבה האירופאית. "מדובר בהצעות חוק דרמטיות המהוות חלק ממהפכת המיחזור שמקדם השר ארדן אשר יהפכו את המטרד הסביבתי של ערמות הפסולת האלקטרונית למשאב כלכלי ואף יעודדו את תעשיית המיחזור ויספקו מקומות תעסוקה", כך לדברי עו"ד ברכה.

ראש תחום פסולת ומחזור בארגון אדם טבע ודין, גלעד אוסטרובסקי, הסביר כי בישראל, הפסולת האלקטרונית אינה מטופלת באופן מיוחד ומגיעה יחד עם שאר הפסולת לאתרי הטמנה רגילים. היא מזהמת את הקרקע ואת מקורות המים בחומרים מסוכנים ורעילים. מחקר שנערך בארה"ב מראה שמשקל הפסולת האלקטרונית הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אולם היא מהווה את רוב תכולתה הרעילה.

עוד הסביר אוסטרובסקי כי במצב הנוכחי, הפסולת האלקטרונית המכילה מרכיבים מסוכנים נאספת עם הפסולת הביתית, נדחסת, נשברת ומתפרקת, ולכך השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות. מתכות כבדות, ביניהן כספית, קדמיום ועופרת נפלטים לסביבה וגורמים לזיהום קרקעות ומי תהום. פתרון הקצה השכיח בישראל, דהיינו, הטמנה באתרי סילוק פסולת, אינו נותן מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות החמורות הנובעות מהמצאות חומרים מסוכנים בזרם הפסולת הביתית.

הדרך המוצעת בהצעות החוק לטפל בפסולת אלקטרונית היא ברוח הדירקטיבה האירופית, המיושמת בהצלחה במדינות האיחוד האירופאי זה שנים אחדות (הניסיון האירופי אף מעיד כי יישום ההסדר כרוך בעלויות נמוכות בלבד). המנגנון המוצע כולל הטלת אחריות על היצרנים והיבואנים של פסולת אלקטרונית לאסוף ולמחזר את הפסולת לפי יעדים שנתיים. מנגד, ההסדר יחייב את הרשויות המקומיות להעמיד לרשות הציבור נקודות איסוף לפסולת אלקטרונית.