ביום שלישי (31.01.12) פרסמה דוברת המינהל הודעה, לפיה אושרו כללים חדשים להקצאת קרקע למיזמים סולאריים הכוללים את 'הוראת המעבר'.
ההחלטה נותנת פטורים והנחות בגובה מיליארדי ₪ לקבוצה מצומצמת של יזמים, ברובם חברות ענק, על חשבון יזמים קטנים; ולקיבוצים ולמושבים, על חשבון הציבור בכללותו
האגודה לצדק חלוקתי לשר האוצר: מנע מסחור הקרקע החקלאית למיזמים סולאריים "בנזיד עדשים"
ביום שלישי (31.01.12) פרסמה דוברת המינהל הודעה, לפיה אושרו כללים חדשים להקצאת קרקע למיזמים סולאריים הכוללים את 'הוראת המעבר'.
ההחלטה נותנת פטורים והנחות בגובה מיליארדי ₪ לקבוצה מצומצמת של יזמים, ברובם חברות ענק, על חשבון יזמים קטנים; ולקיבוצים ולמושבים, על חשבון הציבור בכללותו.
ההפסד למדינה כתוצאה מהקצאה זו עומדת על מיליארדי ₪. לשם השוואה, אך לפני כשבועיים פורסם, שהמינהל מכר קרקע דומה במכרזים, במחיר של מאות אלפי ש"ח לדונם.
לאור העלות הגבוהה (והלא ידועה) לקופה הציבורית, ההחלטה טעונה עדיין את אישור שר האוצר. לו יינתן, תהא ההחלטה סופית.
בנוסף, ההחלטה סותרת ישירות פסיקה מפורשת של בג"ץ בשני מובנים עיקריים –
ההחלטה מתירה הקמת מתקנים סולאריים בגודל של עד 800 דונם. בכך ההחלטה מפירה לחלוטין את פסיקת בג"ץ בעניין שיח חדש (244/00), שקבע, שהקצאה של 250-350 דונמים למטרות תעסוקה לישובים חקלאיים, הינה בלתי סבירה ועל כן בטלה (כיום מותר 60-120 דונם).
ההחלטה מתירה השכרת משנה (השכרה ישירות מהקיבוץ או מהמושב לחברה). בכך ההחלטה מפירה באופן בוטה את פסיקות בג"ץ בעניין שיח חדש ובעניין פורום הערים העצמאיות והאגודה לצדק חלוקתי (בג"ץ 6403/07) (פסק דין מלפני כחצי שנה בלבד!).
ההחלטה מהווה אישרור בדיעבד של החלטה של הנהלת המינהל מיום 27.12.11, החלטה, שעל פי האגודה לצדק חלוקתי אינה חוקית – המנהל מצהיר כי הינו פועל מכוחה. לטענת האגודה "ההחלטה מהווה "חותמת גומי" על פעולות שמנהל המינהל, מר בנצי ליברמן, כבר הורה על ביצוען, ובוצעו. כל זאת, כשבבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של האגודה לצדק חלוקתי בעניין".
האגודה לצדק חלוקתי מתנגדת להחלטה, המהווה חלוקה בלתי-צודקת של משאבי המדינה, ומסירתם "בנזיד עדשים" למספר יזמים וישובים חקלאיים. קרקע למיזמים סולאריים צריכה להיות מוקצית, כמו כל משאב אחר של הציבור, במכרז. המינהל אף מודע לכך ולאחרונה אף פירסם מספר מכרזים לגבי קרקעות שברצונו היה לשווק לצורך מיזמים סולאריים, וכך צריך להיעשות גם לגבי הקרקע האמורה. המדובר בקרקע של הציבור, שניתנה לישובים החקלאיים לשם עיבוד חקלאי, לא על-מנת שהם יוכלו לסחור בה.
לפי הבנתי, מדובר בהקמת מיזמים על מבנים קיימים (למשל סככות צל, האנגרים, מבני ציבור ובתי מגורים).
ממה נובעת פגיעה סביבתית במיזם כזה?