המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין דחה את עתירות חברות "פז גז", "אמישראגז" ו"סופרגז" נגד החלטת מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את היתר הרעלים בחוות הגז שבקריית אתא

בג"צ דחה את עתירות חברות הגז נגד החלטת המשרד להגנת הסביבה

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין דחה את עתירות חברות "פז גז", "אמישראגז" ו"סופרגז" נגד החלטת מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את היתר הרעלים בחוות הגז שבקריית אתא.לטענת העותרות, חוות הגז בקרית אתא הפועלת כבר חמישים שנה אחראי על אספקת הגז ללקוחותיהן בכל צפון הארץ. 

חוות הגז בקרית אתא נכללת בתכנית המתאר הארצית 32ג' הקובעת כי המיקום הנוכחי בקריית אתא הנו זמני, אולם ההערכות הזהירות מדברות על תכנון של אתר זמני והפעלתו לא יחלו לפני 2019. בעקבות מלחמת לבנון הוגבר הלחץ להטמין את מיכלי הגז הן על ידי עיריות חיפה וקרית אתא והמשרד להגנת הסביבה וכיום ישנה הסכמה כללית על הצורך להטמין את המתקן. בעקבות המלצת המשרד להגנת הסביבה, החל המשרד להתנות את היתר הרעלים בהטמנת המיכלים.

בסוף מרץ 2008 התקיים שימוע במשרד להגנת הסביבה לשלוש העותרות והן טענו כי ועדת התכנון והבניה לא אישרה את תכניות הבניה והמשרד סיפק היתרים זמניים על רקע זה במשך קרוב לשנה וחצי.

המשרד להגנת הסביבה הגדיר כתאריך אחרון להיתר הזמני אם לא תחלנה עבודות הטמנה כתחילת חודש יולי 2010 לאחר שראה שעדיין ישנם עיכובים בעמידת חברות הגז בדרישות ועדת התכנון והבניה החליט שלא להאריך את ההיתר הזמני, ועל כן פנו שלוש החברות לבג"צ.

במהלך הדיונים בעתירה התברר כי עיריית קרית אתא היוותה את החסם האחרון לפני קבלת היתרי הבנייה כיוון שדרשה היטל השבחה בגובה 60 מיליון ש"ח על כל אחת משלוש חברות הגז. ההכרעה בשאלת החבות בתשלום ובשאלת גובה התשלום תינתן בחודשים הקרובים, לאחר שהוגשה השגה מטעמן, ולכן הן מבקשות להנפיק היתר רעלים זמני חדש, במיוחד לאור העובדה שתהליך הכרעת שאלת החיוב יכול להימשך עוד זמן רב. בתוך כך, סופרגז הודיעה שבמקרה והיטל ההשבחה ישאר בעינו, החברה תנטוש את חוות הגז ותשנע מאתרים חלופיים מה שיגרום לעומס של משאיות מובילות גז על הכבישים.

הצטרפות מע"צ לעתירה

מע"צ הצטרפה למשיבות כנגד חברות הגז וטענה שחוות הגז עוצרת לה את פרוייקט כביש עוקף קריות – פרויקט בו הושקעו יותר ממיליארד ש"ח. ועדת התכנון קבעה שסלילת הכביש תותר, אך הכביש לא יפתח לפני שיוטמנו המיכלים של חוות הגז הסמוכה לתוואי הכביש. מעבר לכך שהכביש אמור לשחרר את עומס התנועה ליד הקריות, הוא יסיע לפיתוח מטרופולין חיפה, וישנן תכניות סטאטוטוריות לפיתוח מיזמים לאורך התוואי. התאריך המשוער לפתיחת כביש הוא אמצע 2012, הליך שיעצר אם המשך פעילות החווה תותר.

חברות הגז טענו כנגד טענות מע"צ שחוות הגז עברה שינוי יעוד ואינה משמשת כאתר אחסון גז, אלא כמתקן מילוי והפצה – דבר שימזער את ניצול הקיבולת של המתקן. בנוסף הן טוענות כי החווה וצבר הגז עומד במרחק הנדרש ומפנה אצבע מאשימה כלפי עיריית קרית אתא כגורם המונע את פתיחת הכביש.

גם משרד האנרגיה והמים סבור כי יש לפעול לאלתר להטמנת מיכלי הגז, אלא שבניגוד לעמדת משרד הגנת הסביבה, טוען המשרד "יש להימנע [ההדגשה במקור] מסגירת חוות הגז, זאת בכפוף לקיום התנאים הקבועים בהיתרים מאת מנהל לענייני בטיחות הגז להפעלת החוות, אשר נועדו להבטיח את עמידתן בתנאי הבטיחות עד לביצוע ההטמנה ולהטמנת מיכלי הגז בהקדם האפשרי". באותו הקשר מציינת המדינה כי "מפקחי המשרד עורכים ביקורות בחוות הגז מספר פעמים בשנה, ובמהלכן נבדקת עמידה בתנאי היתרי המנהל ובדרישות מפרט מכון התקנים הרלוונטי לעניין". בית המשפט קבע שעל אף הסתירה בין עמדת שני משרדי הממשלה, גם הם מסכימים ביניהם שיש להטמין את מיכלי האחסון במתקן.

כאמור, בג"צ דחה את עתירת חברות הגז ואמר "כי אין זה מתקבל על הדעת שבית המשפט העליון ייתן הוראה למשרד לאיכות הסביבה להמשיך ולהנפיק היתרי רעלים, ובדרך הזו לאפשר את הפעלת חוות הגז בטרם הטמנת המיכלים בקרקע. כפי שעולה מן הנתונים שהובאו בפני בית המשפט, מדובר בסכנה בטיחותית ממעלה ראשונה ואין בשום פנים לבוא חשבון עם המדינה על שהחליטה לשים קץ להפעלה מסוכנת של החווה. נהפוך הוא: אם יש מקום לבוא חשבון עם מי מן השחקנים בפרשה הסבוכה הזו, הרי שהדבר נוגע לעצם העובדה שמזה שנים מתאפשר קיומה של חוות הגז במקום ובאופן שבו היא מנוהלת, שהזמני הפך לקבע ושהכוונה המוצהרת לאתר מקום של קבע לאחסון הגז הפכה למשאלת לב רחוקה".

בנוסף השופט ריבלין ציין, כי ברור לבית המשפט כי אם החלו העותרות (פזגז, אמישראגז וסופרגז) בביצוע עבודות ההטמנה, היו משרדי הממשלה נכונים לבוא לקראתן בכל מה שקשור למתן היתרים מטעמם.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן אמר בהודעה לעיתונות כי: "הסכנה לנפילות טילים ברחבי המדינה מחייבת אותנו למדיניות בלתי מתפשרת של צמצום חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים."