לראשונה – מספר האיומים הסביבתיים על השטחים הפתוחים חוצה את רף ה – 100: דוח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2012 חושף 110 איומים על הסביבה ועל השטחים הפתוחים, לעומת 98 איומים בשנה שעברה

דו"ח החברה להגנת הטבע: עלייה משמעותית באיומים  על קרקעות בישראל

לראשונה – מספר האיומים הסביבתיים על השטחים הפתוחים חוצה את רף ה – 100: דוח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2012 חושף 110 איומים על הסביבה ועל השטחים הפתוחים, לעומת 98 איומים בשנה שעברה (עלייה של למעלה מ – 22 אחוז), כולל 22 איומים חדשים, בהם כביש חדש בלב מרחב הפולג בשרון, שכונות מגורים מתוכננות בשטחים הערכיים שמסביב לדימונה, טורבינות רוח ענקיות בהרי אילת, בשטח של למעלה מ – 2000 דונם ובבקעת ערד, כביש גישה חדש לקיבוץ פלך בגוש תפן שייחצה שמורת טבע, מאגרי מים בשטח של מאות דונמים ביער קולה באלעד, סגירת שמורת הטבע עין מבוע וגביית תשלום בכניסה והקמת אתר פסולת בשטח רגיש סמוך ליישוב רימונים.

השנה נוסף לדוח פירוט מיוחד המפרט מי הם הגורמים העומדים מאחורי האיומים – מככבים בו גורמים ציבוריים, כמו החברה הלאומית לדרכים, מקורות וחברת נמלי ישראל, לצד גורמים פרטיים, כמו שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, רותם אמפרט, כי"ל, מפעלי ים המלח ודלק נדל"ן.

האזור בישראל עם מספר האיומים הגדול ביותר הוא דרום הארץ (מאשדוד ועד אילת): 28 איומים. בצפון ישנם 19 איומים, בחיפה וסביבתה 10, בחדרה 6, בנתניה והשרון 9, בירושלים וסביבתה 13 ו – 8 בערבה ובאילת. בשנת 2011 הסתיימו 6 איומים בהצלחה ועוד 7 נמצאים במגמת שיפור.

מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע וכותב הדוח, איתמר בן דוד: "התעוררות החברה האזרחית בעולם ובישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בחודשים האחרונים, מעודדת מאוד ומהווה הזדמנות לפעולה מול המגזר העסקי, המעורב בחלק גדול מהאיומים, בכל הנוגע לשמירת השטחים הפתוחים כנכס ציבורי. החברה להגנת הטבע תמשיך לקדם מגמות של פיתוח בר קיימא בישראל, כחיזוק העירוניות, קידום תהליכי התחדשות עירונית ודיור בר השגה, וכן קידום ועידוד של הקצאת משאבים לשמירת הטבע, כדוגמת הקרן לשטחים פתוחים".

סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי: "על אף מספר הצלחות בשנת 2011, אנו עדים להמשך עלייה רציפה לאורך השנים במספר האיומים‏, מ – 81 איומים בשנת 2009 ל – 110 השנה, עלייה המלמדת על הלחץ ההולך וגובר על השטחים הפתוחים בישראל, ההולכים ופוחתים. אולם העתיד, לצערנו, מדאיג עוד יותר: השילוב בין הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, המבטלת כמעט לחלוטין את התכנון המחוזי ומפוררת את התכנון הארצי, לבין הרוחות המנשבות במינהל התכנון במשרד הפנים, המביאות עימן העדפה ברורה של פיתוח בראייה קצרת טווח, תוך צמצום ההתייחסות לשיקולי סביבה, עלול להחליש משמעותית את היכולת להגן בעתיד על השטחים הפתוחים".