בשלהי 2011 פרסמה תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה במחוז האסיאתי-פאסיפי את הדו"ח – יעילות משאבים: תחזית כלכלית לאסיה והאגן הפסיפי. המחקר בוחן את ניצול המשאבים באזור האסיאתי-פסיפי בארבעת העשורים האחרונים,
דו"ח האו"ם: מהפכה אנרגטית הכרחית עבור השוק האסיאתי – פאסיפי
בשלהי 2011 פורסמה תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה במחוז האסיאתי-פאסיפי את הדו"ח – יעילות משאבים: תחזית כלכלית לאסיה והאגן הפסיפי. המחקר בוחן את ניצול המשאבים באזור האסיאתי-פסיפי בארבעת העשורים האחרונים, מגלה שיש צורך בשינוי דרמאטי בייצור האנרגיה והפליטות אם האומות באזור מעוניינות להימנע מפגיעה והגרעה של הסביבה.
המחקר מפרט את ממצאי המחקר שנעה על ידי סוכנות המחקר האוסטרלית הלאומית (CSIRO) בשיתוף אוניברסיטת מערב סידני, המחקר לשינויי סביבה גלובאליים ביפן, המכון לאנרגיה ומשאבים בהודו והמכון למדיניות ומנהל המדעים באקדמיה הסינית למדעים. המחקר בוחן את היסטורית ניהול המשאבים באזור האסיאתי-פסיפי – תקופת התפתחות כלכלית חסרת תקדים עבור מדינות רבות באזור. מסקנות המחקר מציגות שורת צעדים, הדרושים לשינוי יסודי של דפוסי ייצור האנרגיה על מנת להפחית את כמות הפליטות ולשפר יעילות אנרגטית.
צוות המחקר פיתח שני מודלים כלכליים על מנת לקבל מגוון תרחישים עתידיים רחב ככל הניתן וכך לבחון דרכים שבה מדיניות יכולה לתמוך ולסייע להתפתחות מקיימת. חשוב לציין שהמחקר קובע שיש חלון הזדמנויות של 20-30 שנה להמיר את תשתיות האנרגיה, תחבורה ודיור ולהפוך את מדינות האזור האסיאתי-פסיפי ליעילות בניצול משאבים.
אתגרים אזוריים
דו"ח יעילות המשאבים מראה שצריכה חומרית ביתית במחוז צמחה בקצב משוקלל של 4.9% בעשור בין השנים 1975-2005, בעוד ביתר העולם הצמיחה המקבילה עמדה על 0.5%. הדו"ח מציין "באזור זה, ישנה עלייה ברמת הפליטות בקצב מהיר יותר מאשר בכל מקום אחר ומדינות האזור (אסיאתי-פסיפי) הגיע לקצה המשאבים הנגישים… מה שמייצר בעיה להימנע מהגרעה של הסביבה. שינוי מהיר זה חייב פיתוח מואץ שגבה מחיר עתידי מהסביבה, עת היווצרות בעיות של זיהום, גזי חממה, קיום של מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית, קריסת מערכות אקולוגיות ומיצוי מהיר של משאבים."
הדו"ח קובע שעם עליית השתתפות האזור בכלכלה העולמית, כל ביטוי של מגמות פליטה משפיעה ישירות על יעדי הפליטות העולמית. בין השנים 1990 ועד 2005, ישנה עלייה בגזי פליטה בממוצע של 3.2% באזור כולו. מ-1970 ועד 2005 הן בדרום אסיה והן בדרום מזרח אסיה ישנה עלייה של 3.3% ו4.2% בהתאמה בכמויות הפחמן הדו חמצני.
אנרגיה
שימוש באנרגיה באזור האסיאתי-פסיפי גדל מאז 1970 מ-12.5 מיליון גיגה ווט לכמעט 47.3 גיגה ווט – עלייה ממוצעת של 3.9% לשנה, לעומת גדילה מקבילה של 1.4% בשאר העולם. האזור עמד בדרישה המוגברת לצריכה הביתי על ידי הרחבת נפח הפחם במטריצת ייצור האנרגיה. "אין דוגמא למדינה באזור שהציגה עלייה מקיימת של צריכת אנרגיה לנפש, וכך יש מעט מאוד תמיכה אמפירית לתחושה שמעבר אל מעבר לנקודת שפע מסוימת תביא לירידה בצריכת האנרגיה" מציינים הכותבים.
צריכת האנרגיה של אוסטרליה הכפילה את עצמה ויותר בין 1970 ל-2005, אולם חלקה היחסי בצריכת האנרגיה באזור ירד, מה שמעיד על הצמיחה המהירה בדרישת האנרגיה באזור כולו. יפן נמצאה כאחת הכלכלות היעילות ביותר בעולם מבחינה אנרגטית, עם נתוני אינטנסיוויות ניצול של 1.2 מגה ווט בלבד עבור ייצור כל דולר אמריקאי.
פתרונות פוטנציאליים
בעוד יעילות אנרגטית מוגברת עשוי לסייע להכיל את ההשפעה הגלובלית על הסביבה והמודרניזציה של האזור האסיאתי-פסיפי, לא תמנע הגרעה של הסביבה אם ייושם בבידוד. אחת מהמלצות המפתח של הדו"ח היא שיש צורך מדיניות ציבורית אפקטיווית על מנת להביא להמרה מקיימת לתשתית דלת פליטות ואנרגיה נקייה.
על פי ממצאי הדו"ח, המרה למערכת תעשייתית מקיימת כנדבך אחד במודל כלכלה ירוקה ידרוש:
שיפור מאסיווי בכושר ניצול משאבים והנעת מערכות אספקה הצורכות פחות משאבים, יצירתיות במדיניות שתתמוך במהלך של יעילות ניהול משאבים, מערכת חדשנית של מוסדות ממשל ושווקים.
"כיוון שהשינויים הדרושים הם יסודיים וגדולים, מדיניות שמשנה את כלל הפעילויות הכלכליות, כגון מיסוי אקולוגי ושינויי תקציב, עשויים לסייע לניהול משאבים יעיל ושידוד מערכות" קובע הדו"ח.