שרי התיירות והגנת הסביבה: "ההסכם בין האוצר לכי"ל יפגע בים המלח בטווח הארוך"
השר ארדן: "ים המלח איננו אמבטיית מינרלים למיקסום רווחים"
החשבת הכללית: הגדלנו משמעותית את חלק המדינה מרווחי מפעלי ים המלח

"חלק המדינה והציבור מרווחי מפעלי ים המלח יגדל" כך אמרה היום ג', בוועדת הכספים, החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, בתגובה לתרעומת שהביעו חברי כנסת בעקבות ההסדר עם חברת כימיקלים לישראל (כי"ל), שלטענתם "מזניח את הפיתוח הכלכלי של אזור ים המלח ואת שיקומו מבחינה סביבתית". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "מכרו את נכסי המדינה במחירים מצחיקים ועתה יש לוודא פיצוי הולם לציבור ולמדינה".

עפ"י ההסכם בין האוצר לכי"ל, החברה תישא בעיקר המימון של קציר המלח לעצירת עליית מפלס הים (3 מיליארד ₪ והמדינה כ- 10% (760 מיליון ₪). עוד הוסכם, כי התמלוגים שתשלם כי"ל למדינה יעלו ובנוסף לתשלום 5% מהכנסותיה, תשלם 5% נוספים על כל 1.5 מיליון טון של כריית אשלג בשנה.

היו"ר גפני הודיע ש"בימים הקרובים, הוועדה תידרש להחליט בסוגיית ההסכם שהושג בין האוצר לכי"ל בנושא קציר המלח והתמלוגים תוך התייחסות לארבעה נושאים: האם התמלוגים הועלו בשיעור מספיק ביחס לרווחי כי"ל ממשאב טבע של המדינה, האם יש להקים קרן לשיקום הסביבה והתיירות באזור או להסתפק בהתחייבות שלטונית בעניין, האם במקום מו"מ בין האוצר לכי"ל היה צריך להקים ועדה ציבורית כוועדת ששינסקי בעניין הגז והאם יש לקדם חוק להגנה על סביבת ים המלח".

גפני הביע מורת רוח מאופן הפרטת מפעלי ים המלח ב-1995 ומההתחייבויות המיניסטריאליות של שרי האוצר והתמ"ת דאז, בייגה שוחט ומיכה חריש. "כיום יש לבחון היטב כל הסכם המעניק הטבות לבעלי הון ממשאבי הטבע של המדינה. לא בכל יום מגיעים לוועדה שני שרים ומביעים התנגדות להחלטה שהממשלה קיבלה" אמר.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) המתנגד להסכם שהושג בין האוצר לכי"ל, התייחס להיעדר התייחסות מספקת לנושא הפיתוח הכלכלי – תיירותי של אזור ים המלח בהסכם. "אזור ים המלח מבוזבז כלכלית ותיירותית ולא ניתן לבנות על שני סוגי התיירות הקבועים שלו: תיירות מרפא ותיירות ועדי עובדים. אנחנו שמחים על-כך שעקב האפשרות להצפת המלונות לא קודם הפתרון שבו האוצר בחר מלכתחילה, להזיז את המלונות, שהוא יותר זול. ברור שיש לבצע קציר מלח מקרקעית הים אך אין בכך די ועתה על הממשלה להכריז על האזור כאזור עדיפות לאומית, להשקיע בו משאבים ולהקים קרן מיוחדת מרווחי כריית האשלג".

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן (ליכוד) התבטא בתקיפות נגד ההסכם ואמר ש"החלטת הממשלה היתה מוטעית ולא לקחה בחשבון את כל האינטרסים התיירותיים והסביבתיים ואף לא דאגה להגדיל את חלקו של הציבור ברווחים מכריית האשלג". לדבריו, "הבעיה נעוצה בתהליך שהוביל האוצר עד לקבלת ההחלטה בחוסר שקיפות מוחלט. האוצר נוהג בהתנשאות ובכוחנות מול משרדי ממשלה אחרים ולכן אינו מתייעץ עימם בניגוד ליחסו לבעלי ההון מולם הוא מנהל מו"מ. שאיפת האוצר רק למקסם רווחים בלבד אך ים המלח איננו אמבטיה עם מינרלים שיש למקסם את הרווחים ממנו, אלא משאב טבע חיוני ביותר למדינה שעומדת להיות הצפופה ביותר בעולם המערבי". עוד אמר ש"האוצר לא מסתכל על משאבי הטבע גם באינטרסים שלו עצמו לטווח הארוך.

האם נלקחה בחשבון  ההשלכה משאיבה בלתי מוגבלת של אשלג מים המלח?".

ארדן הודיע שייקרא לממשלה לפתוח מחדש את סוגיית המיסוי. "התשואה של כי"ל על ההון; 33.5%, גבוהה מאוד ביחס לחברות דומות בעולם ולכן אפשר להתחשב בהם קצת פחות" סיכם.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הגנה על ההסכם ואמרה: "כי"ל תישא בעיקר ההוצאות על קציר המלח ותשלם יותר תמלוגים, מה שיטיב עם כל אזרחי המדינה. הזיכיון שניתן לה הוא עד 2030 והמדינה תרוויח מהעלאת התמלוגים. סוגיית המסים שכי"ל תשלם למדינה טרם נסגרה עקב השינויים שהתרחשו בעקבות הוצאת כריית האשלג מהחוק לעידוד השקעות הון. שיעור התמלוגים עלה מ- 5% ל- 10% מעל 3 מיליון טון. ערב ההפרטה מי שקנה את החברה קיבל מכתב מממשלת ישראל שבו הממשלה הסכימה ב- 1995 שהדרישה להעלאת התמלוגים מ- 5% ל- 10% תעשה רק לאחר 2010 ורק בגין כרייה מעל 3 מיליון טונות".

עבאדי סיכמה: "ה-  Government Take שנקבע הוא ראוי, התמלוגים הוכפלו והמסים צפויים לנוע בין 50% ל- 60% על פעילות הכרייה. בנוגע לשמירת הסביבה הקמנו ועדה שתגיש את מסקנותיה בתוך 45 יום ונפעל בהתאם".

רוב חברי הכנסת הביעו התנגדות נחרצת להסכם וטענו ש"משאבי המדינה שוב נמסרו בזול, תוך הפקרת הסביבה". ח"כ דב חנין (חד"ש): "מפקירים פעמיים את אחד ממשאבי הטבע יוצאי הדופן שלנו: פעם אחת סביבתית ופעם שנייה כלכלית. מחד, המנגנון שנקבע מתמרץ את הגברת כריית המלח ועקב כך הסבת יותר נזקים לאזור ים המלח ומאידך, לא הקימו קרן ולא התחייבו במפורש לפיתוח האזור בעקבות הגדלת התמלוגים".

ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ) הביע תסכול מאופן הפרטת מפעלי ים המלח ומכך ש"אפילו עכשיו, כשיש הזדמנות, לא מתקנים כראוי את האיוולת שנוצרה עוד ב- 95'". ח"כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו) הביע תמיהה על "היעדר לוביסטים בדיון" ורמז ש"יתכן שבעלי מפעלי ים המלח מרוצים מההסכם שגובש עם האוצר ועל-כן אינן פועלות עוד בעניין".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) "המפעלים נמצאים שם לא רק בגלל שמדובר בפריפריה אלא בגלל חומרי הגלם שנמצאים שם ולכן אין צורך אמיתי להתייחס אליהם כאל מפעלים שנוסדו על-מנת לרומם את הפריפריה". ח"כ שי חרמש (קדימה) הביע עמדה מנוגדת ואמר ש"לכי"ל יש חלופה לכריית אשלג בחו"ל" והביע תמיכה בהישג של האוצר". לדבריו "מדובר במעסיק הגדול ביותר בנגב וטוב שהדבר נלקח בחשבון בעת שינוי הסכם התמלוגים עם החברה".