צריכת האנרגיה בבניינים מהווה 40% מצריכת האנרגייה הכוללת בעולם. על פי דוח חברת מקנזי (נובמבר, 2009), יהיה אפשר להפחית כשליש מפליטת גזי החממה בישראל באמצעות הטמעת העקרונות של בנייה בת-קיימה בבניינים חדשים ובאמצעות שיפוץ של בניינים קיימים לפי עקרונות אלה.
תקינה ישראלית בתחום התייעלות אנרגטית במבנים
צילום: מכון התקנים הישראלי
מאת: אדר' סיגל רוזנפלד*
צריכת האנרגיה בבניינים מהווה 40% מצריכת האנרגייה הכוללת בעולם. על פי דוח חברת מקנזי (נובמבר, 2009), יהיה אפשר להפחית כשליש מפליטת גזי החממה בישראל באמצעות הטמעת העקרונות של בנייה בת-קיימה בבניינים חדשים ובאמצעות שיפוץ של בניינים קיימים לפי עקרונות אלה.
מכון התקנים הישראלי פועל כדי ליישם ולהטמיע עקרונות של חיסכון באנרגייה בבניינים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות הלאומיות. המכון פרסם לאחרונה (יולי 2011) את סדרת התקנים הישראליים, ת"י 5281, הדנה בבנייה בת-קיימה. בסדרת תקנים זו מופיעים קריטריונים לדירוג של בניינים בני קיימה שנועד כדי לתת מענה למגוון גדול של פרויקטי בנייה חדשים, וכן כדי לעודד שיפוץ ירוק בבנייה קיימת. הפרק בתקני הסדרה המוקדש לחיסכון באנרגייה בבניינים מהווה גורם רב משקל לצורך דירוג זה.
כיצד ניתן לצמצם את צריכת האנרגיה בבניינים?
ניתן להשפיע על שיעור צריכת האנרגייה בבניין לאורך כל מחזור החיים שלו – משלב התכנון המוקדם ועד להריסה – בכמה דרכים: בשלב התכנון האדריכלי: המערכות העיקריות בבניינים הצורכות אנרגייה הן מערכות האוורור, הקירור והחימום, מערכות התאורה וציוד חשמלי אחר כגון מעליות, משאבות ומערכות חימום מים.
הפניה נכונה של הבניין לפי כיווני השמש והרוח, אפיון הפתחים, הצללה אפקטיבית ובידוד אופטימלי של מעטפת הבניין, כל אלה יתרמו לצמצום האנרגייה הנדרשת להפעלת מערכות חימום וקירור, ויחסכו כסף לאורך שנים בשלב התפעול של הבניין. תכנון המביא בחשבון שימוש חכם בתאורה טבעית, תוך מניעת מטרדי סנוור ובוהק, יצמצם את הצורך להשתמש בתאורה מלאכותית. כמו כן תכנון שיכלול חיישני אור ומערכות לוויסות תאורה, נידון אף הוא בפרקי סדרת התקנים, ויביא לחיסכון בחשמל.
סדרת התקנים הישראליים ת"י 5281 לבנייה בת קיימה כוללת, בין השאר, מידע רב על חימום סולארי פסיבי, על אוורור טבעי ועל תכנון הצללות אפקטיבי, ומעודדת מתכננים ויזמים לאמץ תכונות כגון אלה באמצעות מתן ניקוד גבוה על תכנונן ויישומן בבניין. כמו כן, קיימת בתקן הפניה לתקן הישראלי ת"י 5282 הדן בדירוג אנרגטי של בניינים – שעבר אף הוא רוויזיה לאחרונה – הכולל בפירוט את הדרישות עבור תכנון של בנייני מגורים ובנייני משרדים החוסכים אנרגיה.
בשלב ההקמה: אנרגייה רבה גלומה בתהליך הבנייה. ניתן לחסוך באנרגייה זו על ידי שימוש במרכיבי מִחזור, המפחיתים את הצורך בכרייה, בייצור ובשינוע של חומרים חדשים הנדרשים לבניין. סדרת התקנים לבנייה בת-קיימה מעודדת מִחזור ושימוש חוזר בחומרים, וכמו כן מעודדת את השימוש בחומרים מקומיים, כדי לצמצם את שיעור השרפה של דלקים פוסיליים הנדרשים לצורך שינועם של חומרים מיובאים.
בשלב פירוק הבניין: פירוק נבון של הבניין מאפשר מִחזור של חומרי הבנייה, דבר שיפחית במידה ניכרת צבירה או שינוע של פסולת או/וגם זיהום קרקעות כתוצאה מהפניית הפסולת לאתרים שאינם מורשים. חשוב להדגיש כי "הבניין הירוק ביותר הוא זה העומד על תילו". בשל ההשקעה הגדולה במשאבים הנדרשת בתהליך הבנייה, עדיף לשפץ בניין קיים ולא להרוס אותו ולבנות בניין חדש במקומו.
מבט לעתיד
מכון התקנים הישראלי מקדם באופן שוטף טכנולוגיות בנייה חדשניות, לרבות גגות צוננים ומערכות מתקדמות לבידוד ולחיפוי של בניינים, המביאות לחיסכון באנרגייה. כמו כן מקדם המכון תקנים העוסקים בניצול אנרגיות מתחדשות בבניינים, כגון אנרגייה סולרית (הן תרמית לחימום מים והן פוטו-וולטאית לייצור חשמל), אנרגייה המופקת מהרוח ואנרגייה גאותרמית. ניצול של אנרגיות אלה מקטין את התלות בחשמל שמקורו במשאבים מתכלים.
תקן חדש, אשר עליו שוקד בימים אלה אגף התקינה שבמכון התקנים הישראלי, יעסוק באופן ממוקד בחיסכון באנרגייה בבניינים, ויכלול הנחיות לתכנון מושכל של מעטפת הבניין, לתכנון תאורה ולתכנון מערכות אחרות החוסכות אנרגייה. תקן זה ישמש בסיס לתקנות אנרגייה מחייבות בבניינים חדשים בישראל.
* הכותבת היא רכזת תקינה לבנייה בת-קיימה, מכון התקנים הישראלי
חבל שהתקן אינו מתייחס להפחתת המתח העודף ברשת החשמל במבנים. הפחתת המתח העודף שקול להפחתת לחץ המים על-ידי החסכמים, והוא מביא לחיסכון משמעותי בצריכת החשמל. חברת פאורסיינס שמפתחת מוצרים להתייעלות אנרגטית ולחסכון בחשמל, חוסכת מיליוני שקלים ללקוחותיה וגורמת לירידה משמעותית בפליטת גזי החממה.