כימיקלים לישראל תממן 80% משיקום ים המלח

אחרי שבעה חודשים של דיונים כולל עמוק אל תוך אמש, הודיע היום יו"ר החברה לישראל, בעלת המניות העיקרית בכי"ל המפעילה את מפעלי ים המלח, כי החברה לישראל ומפעלי ים המלח מקבלים את פשרת האוצר.

הסכם הפשרה קובע כיל תמשיך לשלם למדינה 5% מהכנסותיה, ואם זאת תשלם 5% אחוזים נוספים – סך הכל 10%, על הפקה של יותר מ-3 מיליון טון בשנה. החל משנת 2012, תשלם כיל 10% על הפקה של יותר מ-1.5 מיליון טון. בנוסף כי"ל תממן את פרוייקט קציר המלח מהים.

פרוייקט קציר ים המלח נועד למנוע את עליית מפלס ים המלח בקרוב ל20 ס"מ בשנה, תופעה המעמידה את מלונות ים המלח בסכנת הצפה. עלות הפרוייקט 3.8 מיליארד שקלים – מתוכם כי"ל תממן 80% מהפרוייקט כ- 3.04 מיליארד שקלים והמדינה תשלים 780 מיליון שקלים נוספים שהם 20% מעלות הפרוייקט.

אולם זהו אינו סוף פסוק. עלות הפרוייקט היא הערכה בלבד, ובהסכם אמנם נקבע שכל חריגה מהסכום הנקוב תהיה על גבה של כי"ל למעט עלויות הנובעות מעיקובים הנגרמים באשמת גופי הממשלה. אלא שלא הוגדר בצורה מפורשת באיזה אופן ייקבע מה הגורם האחראי לעיכובים. סלע מחלוקת זה נותר בלתי פתור כיוון שמשרד האוצר לא מוכן לקחת אחריות על התנהלותם של משרדים אחרים וסוגיה זו נותרה בלתי פתורה.

סוגיה נוספת שהמשא ומתן לא הצליח ליישב ויחכה כנראה לערכאה משפטית. לטענת המדינה, כי"ל משלמת מאז שנת 2000, 300 מיליון דולר פחות משיעור התמלוגים האמיתי אותו הייתה אמורה לשלם.

שר האוצר, יובל שטייניץ, בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".

שר האוצר, יובל שטייניץ, בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".

ההסכם שהושג צריך עוד לקבל את אישור הממשלה, ושם הוא ייתקל בהתנגדותם של שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן שהודיע היום שידרוש בממשלה "שתהיה הבהרה שההסכם אינו סוף פסוק כי המתווה הנוכחי עלול לגרום להרחבת השאיבה והרס בחלקו הצפוני של ים המלח. הדיון בתמלוגים בהתאם לכמות השאיבה יימשך".

עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי אמרה היום : "המדינה מפסידה כספים רבים בשל ניהול כושל של משאבי ים המלח ובעקבות ההסדר החדש, תמשיך להפסיד. הנפגע העיקרי מכך הוא הציבור ובעיקר השכבות החלשות בחברה הישראלית שזקוקות נואשות לכספי הקופה הציבורית. לאוצר הייתה כאן הזדמנות היסטורית, להקים וועדה שתדון בנושא, לתקן עוול ציבורי שנמשך מזה שנים, להגדיל באופן משמעותי את חלקו של הציבור במשאבים אלו, ולהעשיר את כלכלת המדינה. אולם הזדמנות זו ירדה לטמיון."

בצלאל סמוטריץ', תנועת "רגבים": "מי כמונו יודע להעריך הליכה נגד הזרם שחסרה הרבה במחוזותינו. אנו מברכים את השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על נחישותו ועמידתו האיתנה מול החברות החזקות במשק. ים המלח ותוצריו הם משאבים ציבוריים אשר נתנו לידיים פרטיות במחירי הפסד, מפעלי ים המלח נהנה מרווחים גדולים מאוד כתוצאה מפעילויות שונות באזור, ולכן מן הראוי שישא בנטל ההוצאה כאשר צריך לטפל באזור על מנת לעזור לשבח ולפתח את התיירות במקום".

גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת אמר כי: "ההסכם בין האוצר לטייקונים לא יציל את ים המלח. המפעלים הם האחראים בכל מקרה על מימון הקציר לפי עקרון המזהם משלם, ולא היה צורך בהסכם לשם כך – אלא בחקיקה שתחייב אותם לעשות זאת. זוהי מכירה בזול של משאבי הטבע לטייקונים. יש לחייב את המפעלים להעלות את התמלוגים לרמות המקובלות בעולם."