כנס תשתיות להתייעלות מוסדית

לפי כנס התייעלות מוסדית שהופק על ידי פורטל תשתיות ושהתקיים ביום חמישי האחרון במלון קיבוץ שפיים הביא כמה בשורות לקראת 2012, אך הבשורה הגדולה היא שהשקעה בתחום החסכון באנרגיה ובמים איננה עניין אידאולוגי. זוהי פעילות כלכלית נבונה.
ראשית עלה לנאום שר האנרגיה והמים, הד"ר עוזי לנדאו שהתייחס לשני נושאים שבערו במשרדו השבוע. מבצע החלפת המקררים עליו הודיע המשרד שבוע קודם לכן נסתיים. המבצע, שבמסגרתו נמכרו לציבור מקבלי אבטחת ההכנסה והשלמת ההכנסה דגמי מקררים נבחרים ב60% הנחה הסתיים בפחות משבוע, על אף הערכות במשרד שארכו עושי להיות בין רבעון לחצי שנה. בפועל, המוטבים הסתערו על החנויות המשתתפות במבצע וכבר ביומו הראשון נמכרו בחנות אחת 900 מקררים.
לאור הצלחת מבצע המקררים הבטיח השר מבצע דומה עם 10,000 מזגנים בפברואר וכן סבסוד של נורות יעילות אנרגטית ומבצעים נוספים שאמורים לעודד את העם היושב בציון להחליף מוצרי חשמל לא יעילים אנרגטית בכאלה שכן.
הנשוא השני היה שינוי שם המשרד – שם לשר לא היו חדשות מרעישות למעט העובדה שהשם החדש "המשרד לאנרגיה ומים" מתאים יותר כיום לפעילות המשרד, ששמו שונה ממשרד האנרגיה למשרד לתשתיות לאומיות ב-1996 עם קום ממשלת נתניהו הראשונה. על נושא חוק החשמל הכשר השר לא דיבר כלל.

אחריו עלה לנאום השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אשר דיבר על מחוייבות משרדו לתהליך משלים של המשרד האנרגיה והמים, והוא הפן התעשייתי יותר וחשיבות החסכון האנרגטי בסקטור הנ"ל. הנושא המעניין ביותר עליו דיבר השר ארדן היה נושא תעריף החשמל הדיפרנציאלי שיבחין צרכנים לבין בזבזנים ויקבע מדרג שימוש בחשמל שעל פיו יוגדר התעריף. "לא יכול להיות ש-20% מהצרכנים צורכים 40% מהחשמל, והעול ייפול על כלל הציבור" לדברי השר ארדן.

תחושת הנוכחים הייתה שהיה להם מה ללמוד. שלוש חברות המתמחות בתחום התאורה – שתיים מהן בתחום תאורת הלדים הציעו מגוון פתרונות והציגו כיצד עלותה האנרגטית של מנורת לד היא קרוב ל10% מצריכת האנרגיה של מנורת ליבון, והסבירו על ההיסטוריה של הלד, הטכנולוגיה מאחוריה, וזמן החזר ההשקעה בצורת תאורה זו (פחות משנתיים).

פאבוס אנרגיה וכרומגן נתנו כל אחת הרצאה על פתרונות חימום המים שהן מציעות. תחושת הנוכחים הייתה שמערכת משאבות חום יכולה לגבות את המערכת התרמו סולארית של כרומגן, אולם פאבוס הציג את נושא החימום וניהול האקלים שמשאבות חום מאפשרות כאספקט שמערכת חימום מים תרמו סולארית לא נותנת לו מענה.

בתחום המים, עמוס סרי לוי הלהיב את בעלי המלונות ומגדלי המשרדים עם פתרונות המים המושבים והיצירתיות בשימוש שלהם ואפשרויות האגירה שלהם. "אם עיריית מודיעין תחסוך את מי העיבוי שלה (מים ממזגנים), העירייה תייצר 'יש מאין' 1000 קוב מים ליום". דוגמאות נוספות שסרי לוי נתן היו אגירת מי נגר – מים שנועדו להשקות גינות בעלות מצע דק והבסיס למצע אינו מאפשר אגירה או חלחול. כדוגמא נתן סרי לוי את פרוייקט סי אנד סאן, בו באמצעות אגירה ומחזור של מי נגר, הצליחו לחסוך קרוב ל50% מהמים השפירים היוצאים ישירות מהברז להשקיה.

אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר סיפר על מפעלו להנחלת הLCA – ניתוח מחזור חיים סביבתי כבסיס לתקן ישראלי בהתאם לקורה בחו"ל בו הותקנו תיקני ISO על פי מודל זה.

תחושת המבקרים הייתה כי היה יום עיון פורה ומלמד, עם קהל ומרצים מקצועיים שבראש מעייניהם – צמצום. צמצום בזבוז של משאבים, צמצום הוצאות, ושהנחלת אג'נדה ירוקה בתוך הארגונים שבראשם הם עומדים אינו מעשה סיזיפי, אלא השקעה כלכלית נבונה העשוי לקבל גם תמיכה ממשלתית.