מכובדי השרים ארדן ולנדאו, מארגני הכנס- פורטל תשתיות. נדמה שאין צורך להכביר במילים על החשיבות של חסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית במדינת ישראל. העלייה באיכות החיים בישראל במקביל לגידול באוכלוסיה שוברים שיאי ביקוש שמאיימים לעלות על ההספק המיוצר בתחנות הכוח.

הכנס להתייעלות מוסדית: מנהל מינהל סביבה במשרד התמ"ת "אני קורא ליזמים להיעזר בתמריצי המשרד עבור פרוייקטים להתייעלות אנרגטית"

דורון אברהמי, מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד התמ"ת – צילום: גונן גלין

מכובדי השרים ארדן ולנדאו, מארגני הכנס- פורטל תשתיות. נדמה שאין צורך להכביר במילים על החשיבות של חסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית במדינת ישראל. העלייה באיכות החיים בישראל במקביל לגידול באוכלוסיה שוברים שיאי ביקוש שמאיימים לעלות על ההספק המיוצר בתחנות הכוח.

אמנם כמענה לעלייה בביקושים, ניתן להצטייד בתחנות כוח חדשות, כפי שמבוצע ומקודם על ידי משרד התשתיות וחברת החשמל. אולם, פתרון זה הוא יקר ואינו בהכרח בר קיימא. ההשלכות הסביבתיות של הקמת תחנות הכוח והפעלתן הן משמעותיות, הן מבחינת זיהום האוויר ופליטת גזי חממה, והן מבחינת תפיסת שטחי קרקע נרחבים שישראל כידוע ענייה מאוד בהם.

לכן מענה אחר לביקושים הוא הבאה להפחתתם, באמצעות התייעלות אנרגטית, שהיא האפשרות הזולה והכלכלית ביותר, המהירה ביותר ליישום, והנקייה ביותר מבחינת זיהום סביבתי. לישראל סיבות נוספות להיכנס למהלך רחב של התייעלות אנרגטית. העולם מתמודד כבר כמה עשרות שנים עם משבר האקלים, שהשלכותיו קצרות וארוכות הטווח ישפיעו על עתידנו. שינויים בדפוסי הצריכה והייצור של אנרגיה – התייעלות אנרגטית ומעבר לייצור אנרגיה ממקורות נקיים, הנם המפתח להפחתת פליטות גזי החממה בעולם.

רק לפני שבועיים חזרתי מועידת דרבן לשינוי אקלים שם הוחלט אחרי דיונים רבים על הארכת פרוטוקול קיוטו ועל מתווה שיחייב גם מדינות כמו ישראל לקחת בעתיד הלא רחוק התחייבות ברורות לצמצום פליטות. בנוסף, ישראל כידוע לקחה התחיבות וולונטארית על עצמה של צמצום של 20% מהפליטות עד 2020. סיבה נוספת וחשובה לא פחות כאמור היא הקטנת התלות בדלקים פוסילים מהסיבות הידועות והמובנות. התמ"ת כבר כלל את היעד של צמיחה ופיתוח בר קיימא ברשימת היעדים החשובים שלו מאז שנת 2010 .ופיתח מאז סדרה של כלים לסיוע ודחיפת התעשייה הירוקה בישראל. אנו רואים בהתייעלות אנרגטית ככלי מרכזי לפעולה במסגרת מה שאנו מכנים צמיחה ירוקה.

משרד התמ"ת כבר נערך ובנה סט של כלי סיוע כלכליים בתחום הכלכלה הירוקה בהם: מנגנון סיוע להפחתת פליטות אשר לו הוקצה תקציב ענק של 2.2 מיליארד ₪ לעשר שנים. הפחתת פליטות נגרמת בין השאר מהתייעלות אנרגטית ולכן אני קורא לכן ללמוד את הכלי אשר מפורסם באתר התמ"ת תחת כלי מרכז השקעות. עוד כלים שפותחו: חונכות ירוקה לעסקים קטנים ובינוניים, סקרים אנרגטיים לעסקים קטנים, אזורי פיתוח ירוקים, סיוע בחיבור מפעלים לרשת החלוקה של גז הטבעי, סיוע בהקמת מתקני חלוץ לאנרגיה מתחדשת מתוצרת התעשייה הישראלית.

בעתיד נבקש להציג, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, תכנית למענקים עבור השקעות סביבתיות בתעשייה. אנו נכונים לבנות ולפתח כלי סיוע נוספים באם נגלה דרישה לסיוע מצד הכלכלה הישראלית. פעלנו ואנו פועלים תמיד ע"מ לחזק את התעשייה בישראל במקביל לחקיקות סביבתיות חדשות. התעשייה ישראלית עוברת גל של חקיקה סביבתית. החקיקות והתקנות החדשות מושפעות מצירוף ישראל למועדון ה- OECD וכוחן של אמנות בינלאומיות. החקיקה אמנם דורשת השקעה בהתייעלות וצמצום פליטות וזיהומים מצד התעשייה אבל במקביל קיומה עתיד גם לתרום לתוצר הישראלי להיות תחרותי יותר. תחרותי הודות לעובדה שייוצר בתהליך היעיל והירוק ביותר וכך יעמוד בסטנדרטים מובילים בעולם.

מזה חודשים אנו מצויים בתהליך של שולחן עגול עם הציבור, התעשייה והאקדמיה בנוגע לזיהוי דרכים ותכנית לאומית לצמיחה ירוקה. הממשלה הגדירה את הצמיחה הירוקה כצורך לאומי חשוב ולשם כך היא מוכנה להקצות המשאבים הנדרשים. אנו מצפים ורוצים שהשותפות בשולחן העגול תצמיח רעיונות חדשים קונקרטיים לצד קביעת עקרונות מנחים לבניית תכנית לאומית בנושא.

באמצעות השולחן והדיאלוג, נרצה לזהות הזדמנויות עסקיות ופרויקטים משמעותיים שכדאי לתעשייה הישראלית לבצע. אם נגלה שיש מקום להשקעות ותמריצים נוספים בהתייעלות אנרגטית- נשמח לסייע. אנו פתוחים לכל רעיון ונשמח ללמוד ולשמוע מכם מהציבור מהלקוחות והיזמים על הדרכים והפעולות שהמשרד צריך לנקוט.

אני מאחל לכולם יום עיון פורה ומברך שוב את המארגנים של יום חשוב זה.