בכנס תשתיות להתייעלות מוסדית שהתקיים היום במלון קיבוץ שפיים הרצה מהנדס שלומי לוי אודות "התייעלות אנרגטית – מינימום השקעה מקסימום חיסכון"

כנס התייעלות מוסדית: הרצאתו של שלומי לוי, המחלקה לייעול הצריכה בחברת החשמל

שלומי לוי, המחלקה לייעול הצריכה בחברת החשמל – צילום: גונן גלין

בכנס תשתיות להתייעלות מוסדית שהתקיים היום במלון קיבוץ שפיים הרצה מהנדס שלומי לוי אודות "התייעלות אנרגטית במגזר המוסדי – מינימום השקעה מקסימום חיסכון"

שואלים אותנו לא פעם, אתם בחברת חשמל רוצים למכור חשמל – למה הקמתם מחלקה לייעול הצריכה? התשובה היא שאנחנו מתפרנסים מחשמל אבל לא צריך לבזבז. אתם רצים לסגור ברז בלילה, אבל האם אתם מכבים מחשבים או ממירים?

קצת נתונים מהדו"ח הסטטיסטי שלנו: בשנת 2010 צריכת החשמל עמדה על 52 מיליארד קוט"ש. לאורך השנים רואים גידול מתמיד בצריכה ובשנת 2010 הייתה עלייה של 6% בביקוש, ואילו במגזר המוסדי הייתה עליה של 10% בצריכת החשמל.

בתוכנית אב למשק האנרגיה של משרד האנרגיה והמים 52 מיליארד קוט"ש הוא תרחיש סביר. בשנת 2025 אם נתקדם בקצב הזה הצריכה תהיה כמעט כפולה. כפול תחנות ייצור – עלויות, שטח, זיהום והשפעה שלילית על הסביבה. אנחנו רואים את ההתייעלות האנרגטית כחלק מתכנית לניהול עומסים. המטרה היא להוריד את העקומה ולהפחית את הצריכה, הסעיף השני הוא בצד הלקוח – הסטה של הצריכה בין פסגה לשפל.

אגירת אנרגיה לתהליכים תעשייתים טובה גם למוסדות ציבור ובנייני משרדים. במשרדים הראשיים של חברת החשמל – הצ'ילרים עושים את העבודה בלילה כאשר תעריף החשמל זול, ופורקים ביום. אמצעי שלישי – הקטנת הביקוש על ידי הפסקת מערכות שאינן נדרשות בזמנים מסוימים. שילוב של תעריפים מיוחדים להפעלת גנרטורים והשלת עומסים בשעות השיא. אמצעי אחרון – עידוד מעבר למערכות חשמליות שמזהמות פחות, יעילות יותר ואמינות יותר.

חסם נפוץ שאנחנו נתקלים בו הוא הצורך בהשקעה ראשונית גדולה. הצרכן לרוב לא מבין שההשקעה היא אכן גדולה אך מחזירה את עצמה מהר. כמו בהחלפת נורת ליבון בנורת לד. צריך להיזהר כי קיימת תופעה בכלכלת האנרגיה – חשש שהתהליך יביא לצריכה גבוהה יותר של אנרגיה. חסכון למטרת בזבוז. אפקט הריבאונד גורם לשימוש מוגבר במשאב שנחסך, בארה"ב אפקט הריבאונד הביא במקרים מסויימים לבזבוז רב יותר מהחיסכון. על מנת להיזהר – יש לוודא כי ניצול המשאבים שנחסכו מנותב למטרת המשך חסכון.