"איך אנחנו חוסכים אנרגיה?" שואל דן בר-משיח, מנכ"ל אסקו ישראל, בהרצאה שהתקיימה במסגרת כנס תשתיות להתייעלות מוסדית. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה של עשרות אחוזים בחומרי הגלם שמייצרים אנרגיה וכפועל יוצא, עלייה במחירי החשמל".

כנס התייעלות מוסדית: הרצאתו של דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל

"איך אנחנו חוסכים אנרגיה?" שואל דן בר-משיח, מנכ"ל אסקו ישראל, בהרצאה שהתקיימה במסגרת כנס תשתיות להתייעלות מוסדית. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה של עשרות אחוזים בחומרי הגלם שמייצרים אנרגיה וכפועל יוצא, עלייה במחירי החשמל". לדעת מומחים פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית בישראל הוא 20% אך דורש השקעה של 20 מיליארד ש"ח.  לטענת בר-משיח "הממשלה אינו עושה מספיק על מנת לעמוד ביעד שהציבה לעצמה לקראת 2020".

מודל ESCO קיים מעל 30 שנה. ESCO ישראל בנתה את עצמה כחברה יזמית ביעילות אנרגטית המשקיעה בציוד המתקדם ביותר בעולם. הייחוד במודל (שהפך לאחד המודלים הנפוצים בתעשיית ההתייעלות האנרגטית) הוא שהתקנתן ותחזוקתן של המערכות המייעלות את צריכת החשמל מותקנות במימון החברה המייעלת, החברה והלקוח מתחלקים בהפרשי החיסכון עם הלקוח. הארגון הלקוח תורם את הידע על התעשייה בה הוא פועל, את הניסיון והחלטות ניהוליות. תקופת העסקה בישראל היא 10-25 שנה (בעולם 17 שנה).

שלב ראשון בתהליך הוא סקר. לטענת בר משיח עד היום הוא לא ראה מונה אחד שמודד ומנטר כמו שצריך את אספקת החשמל "אנחנו מנצלים את הידע הקיים בארגון – קרי חשבון החשמל של חברת החשמל, מה שאינו מאפשר ניתוח מעמיק של הוצאות האנרגיה". אסקו מתקינה סמארט גריד שמודדת כל כמה דקות את צריכת האנרגיה, מנתחים את הידע, ומגיעים לחסכון מיטבי בפרוייקט. הנטוורק של אסקו מאפשר נגישות לידע של חברות בינלאומיות ויוצרת שת"פים בינלאומיים הפועלים בישראל.

כשאנחנו מדברים על הפחתה משמעותית – אנחנו מחפשים deep energy retrofit – ייעול מהיסוד של הוצאות האנרגיה. אולם הוא מודה שההפחתות בישראל הן בסביבות ה7% בעוד בארה"ב מדובר על 35% בממוצע, ובגרמניה לעיתים ניתן לשאוף ל-80%, אך תנאי הפתיחה אינם שווים.

למה לא מצליחה ההתייעלות להוריד משמעותית את צרכי ייצור החשמל? כי מצד שני כל שנה יש עלייה בביקוש לחשמל….

1) מחסור בכסף – ציוד יעיל אנרגטית הוא יקר משמעותית מציוד מקובל וקיים. אם הציוד הקיים תקין, למה להחליף?
2) אין מדידה, מה שמקשה על קבלת החלטות – כולל תקופות החזר
3) יועצים/ספקים ממליצים על ציוד אבל אין ערבות. השתתפות משותפת לחברה המשקיעה פותר מכשול זה
4) תוחלת חיים. לקוח קצה לא מסתכל על כלל תוחלת חיי המוצר, אלא רק על השלבים שבו הוא בבעלותו.
5) מנהלי כספים אוסרים פרוייקטים שאין להם אופק החזר מהיר (עד שנתיים…). כשתקופת החזר היא 4-6 שנים.
6) מחסור בידע, מגביל את היכולת לקבל החלטות. החיסרון בידע הוא גורם מעקב.