הועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת קיימה היום (ב) דיון במסקנות דו"ח 'אדם טבע ודין' על ההשפעות הסביבתיות של קידוחי הגז.
הועדה המשותפת לסביבה ובריאות דנה בנזקים הסביבתיים של קידוחי הגז הטבעי
הועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת קיימה היום (ב) דיון במסקנות דו"ח 'אדם טבע ודין' על ההשפעות הסביבתיות של קידוחי הגז. ממצאי הדו"ח מעלים כי לצד התועלות הכלכליות הגדולות בתגליות הגז אל מול חופי ישראל, בתהליך הפקתו נגרמים נזקים סביבתיים כבדי משקל לים, לסביבה החופית ולאטמוספרה, הנאמדים בכ-200 מיליון שקלים מידי שנה, רק ממאגר תמר. הדוח בוחן את מאגר תמר כמקרה מבחן, אך קורא לבחון את ההשפעות החיצוניות המצטברות של כלל קידוחי הגז במדינת ישראל.
הדוח שהוכן על ידי ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר באט"ד, עו"ד דנה טבצ'ניק מהמחלקה המשפטית של אט"ד, פרופ' ניר בקר ממכללת תל-חי וד"ר ורד בן-שלמה עוסק בשלושה נושאים עיקריים:
פרק א' של המסמך עוסק בנזק הסביבתי כתוצאה מקידוחי הגז בתמר לסביבה הימית והחופית, ומתייחס לנזקים השגרתיים לסביבה הימית הנאמדים בכ-45 מיליון שקלים בשנה ולנזקים אפשריים כתוצאה מתאונה הנאמדים בכ-43 מיליון שקלים בשנה. כאמור, רק ממאגר תמר. נזקים אלו כוללים בין השאר פגיעה באיכות המים, בדגה, תפיסת שטחים פתוחים לצורך הנחת מתקני התשתית ועוד.
פרק ב' של המסמך מתמקד בפליטות גזי החממה ממאגר תמר ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו, כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. גם בפרק זה ישנה התייחסות נפרדת למקרה של תאונה והתייחסות לפליטות המתאן השוטפות. לדברי ד"ר ונגר, גז החממה מתאן הוא גז החממה העיקרי הנפלט במגזר תעשיית הגז. גז זה הינו גז חממה חזק פי 25 מגז החממה הנפוץ פחמן דו חמצני. לדברי ד"ר ונגר, פליטות אלו אחראיות לעלייה בפליטה הכוללת של גזי חממה בישראל, שאותה יש לקזז מהתועלת הסביבתית הכרוכה בשימוש בגז. סה"כ השימוש בגז טבעי עדיף על פחם, אך גם לו יש מחיר סביבתי. יש צורך לנצל את עידן הגז בישראל כדי לפתח משק אנרגיה בר קיימא המתבסס יותר על מקורות אנרגיה מתחדשים.
מבדיקת פליטות גזי המתאן עולה כי מידי שנה צפויה להיפלט ממאגר תמר כמות גזי חממה שקולה ל-425 אלף טון פחמן דו חמצני בשווי של כ-40 מיליון שקלים ובנוסף, נזקים כלכליים העשויים להיגרם כתוצאה מתקלה שתגרום לדליפת מתאן מאסיבית נאמדים בכ-80 מיליון שקלים בשנה.
פרק ג' של המסמך הינן ההמלצות הנובעות מהמסקנות והממצאים אשר סוקרו בפרקים א'-ב. הממצאים מעלים באופן ברור כי לקידוחי נפט וגז במעמקי הים השלכות משמעותיות על הסביבה, אך חברות הגז המבצעות את הקידוחים אינן משלמות לציבור על אותם נזקים.
"דרושה הסדרה חוקית כוללת של קידוחי גז ונפט בים"
לפי המלצות 'אדם טבע ודין יש לחייב את זכייני הגז בפיצוי הציבור בגין העלויות החיצוניות הנגרמות כתוצאה מפעילותן, הן בשגרה והן במקרה של תאונה ולייעד את הכספים המתקבלים לקרן ייעודית סביבתית. כמו כן הציגה 'אדם טבע ודין' בדוח שורה של המלצות נוספות הנוגעות לפיקוח, הסדרה ומעקב אחרי פעולות קידוחי הגז.
לדברי עו"ד טבצ'ניק, בנוסף לחיוב זכייני הגז, בין השאר יש לעדכן את החקיקה הישראלית כך שיוסדר ההיבט הסביבתי של קידוחי גז ונפט בים. "על תיקוני החקיקה או החוק הייעודי להסדיר את הפיקוח על פעילות הקידוח, ההפקה והשינוע של הגז ולמזעור הנזקים השגרתיים והסיכונים לתקלה או תאונה, לרבות חיוב זכייני הגז בשימוש בטכנולוגיות הטובות ביותר לצורך כך".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' אמר היום בהתייחס למסקנות הדוח כי אין ספק שהפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים לסביבה הימית, לסביבה החופית ולאטמוספרה. לכן, על חברות הגז לשאת בפיצוי כספי לציבור ולסביבה על נזקים אלו, כפי שנהוג בכל בעולם. מדינת ישראל מעולם לא מצאה לנכון לבדוק את מכלול נזקי הגז וכעת, משהוכח שלצד התועלות הגדולות ישנם גם נזקים, עליה לפעול לאלתר לחייב את חברות הגז לשלם עליהם.
ח"כ דב חנין: "תמיכתנו בקידום פתרונות גז טבעי בישראל, איננה יכולה להסתיר את הבעיות ואת הסכנות. גם מטרה חשובה אינה יכולה לקדש את האמצעים. הדוח מלמד שוב כמה חיוני ודחוף ליצור הסדרה חוקית כוללת של קידוחי גז ונפט בים. צעד קריטי בכיוון זה הוא קידום הצעת חוק הנפט החדש שהצענו ואשר הממשלה מתמהמהת להביע תמיכה בו".
רותי שורץ, רכזת האנרגיה והתשתיות בחברה להגנת הטבע, אמרה בדיון: "מדינת ישראל נדרשת לעשות שינוי תפיסה כוללני ועמוק בכל מה שקשור לקידוחים במים. מדובר בתעשייה מורכבת, בים העמוק, ולצערנו תאונות קורות, ראו מה שקרה לפני שנה וחצי במפרץ מקסיקו, מחר בבוקר זה עלול לקרות גם כאן, בישראל. החברה להגנת הטבע סבורה כי דרוש לקידוחים תסקיר השפעה על הסביבה, שהיום חסר, יש צורך בדוח ניהול סיכונים ובאופן כללי צריך לפקח על מה שקורה בים, ולא על ידי החברות עצמן, אלא על ידי המדינה".
רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה: "אני שמח לבשר שיצאנו במכרז לחברה שאמורה לחזק לנו את הפן המקצועי בנושא בטיחות הסביבה, בכל מה שקשור לפעילויות של חיפוש בים. המכרז נמצא לקראת סיום ואני מקווה שנוכל לחתום בתוך חודש על ההסכם. מבחינת הצטיידות מצד הממשלה בכוח אדם, ציוד והקצאות לטיפול בפעילויות בים הפתוח – לצערי הנושא לא מסתייע".
מיקי גורדיש, משרד התשתיות הלאומיות: "אנחנו מקדימים את המשרד להגנת הסביבה וכבר חתמנו על חוזה עם יועצים בינלאומיים, שיסייעו לנו בפיקוח של הפעילות בים. המכרז הסתיים, בחרנו חברה הולנדית ידועה שתעשה את העבודה. הידע כבר קיים במשרד התשתיות ועכשיו נקבל תמיכה גם מחברות בינלאומיות, במטרה למנוע אסונות סביבתיים."