דירק מורביצר, אנליסט בינלאומי בחברת renewable analytics העוסקת במחקר וניתוח תחום האנרגיה המתחדשת הגיע לישראל כאורח חברת אנרפוינט לכנס בנושא עתיד הענף הסולארי ועידן הגריד פאריטי
הרצאת האנליסט דירק מורביצר בנושא התפתחות הענף הסולארי ועידן הגריד פאריטי
דירק מורביצר – צילום: גונן גלין
דירק מורביצר, אנליסט בינלאומי בחברת renewable analytics העוסקת במחקר וניתוח תחום האנרגיה המתחדשת הגיע לישראל כאורח חברת אנרפוינט לכנס בנושא עתיד הענף הסולארי ועידן הגריד פאריטי (ייצור חשמל נקי במחיר תחרותי). בהרצאתו הציג מורביצר תחזית עולמית בתחום האנרגיה הסולארית, שווקי העתיד, עידן הגריד פאריטי ומקומה של ישראל בשוק העולמי.
ניתוח עולמי של השוק הסולארי
מורביצר הציג את נתוני השווקים הסולאריים המובילים בעולם, גרמניה ואיטליה ואת התחזית שלו לגבי התפתחות שווקים אלו. יש גידול ענק בתחום משנת 2009-10 ונפילה קטנה בשנת 2011. רוב הגידול בהיקף ההתקנות העולמי מגיע מהשווקים של גרמניה ואיטליה, ארה"ב יפן וסין מקבלות תפקיד גדל והולך במשחק העולמי.
השוק הגרמני הוא בעל מכסות ותעריפים יציבים ובנוי במדרג שבו ככל שיש יותר התקנות התעריפים יורדים, התעריף תוכנן להתעדכן פעם בשנה, אך גל ההתקנות לפני כל עדכון בתעריף אילץ את הממשלה לעדכן את התעריף בתדירות גבוהה יותר. התעריף הופחת משמעותית ביוני האחרון מה שהביא לגל ענק של 2 גיגה וואט התקנות כדי לנצל את התעריף הגבוה, אח"כ השוק התרומם מעט ואז נחלש ברבעון האחרון של 2011. השוק האיטלקי היה קטן יחסית במשך תקופה ארוכה נהנה מזינוק מואץ בשנת 2010 וצנח שוב בשנת 2011, המכסות הנדיבות גרמו לעליית מחירי החשמל ולעצירת התהליך, לדברי מורביצר יאמר לזכות הממשלה האיטלקית כי אישרה מספיק מכסות שסיפקו אוויר לתעשייה לאורך זמן.
השוק הספרדי הוא דוגמא לקבלת החלטות מוטעית של הרגולטור, הסבסוד הנדיב מדי גרם לקריסת השוק ולפיטורי עובדים רבים. גם צכיה לא למדה מהטעויות של ספרד וחוקקה חוק המאפשר הקמת מערכות סולאריות ללא הגבלה, באמצע שנת 2010 הבינה הממשלה כי נוצרה בועה ענקית והיקף ההתקנות חצה את רף 1.6 גיגה וואט למדינה קטנה בת 8 מליון תושבים בלבד, כמו בספרד גם בצכיה קרסו חברות רבות ופוטרו עובדים רבים.
מניתוח התפתחות השוק במדינות אלו, שיטת המכסות והתעריפים הם מרכיבים מרכזיים בכל שוק אנרגיה מתחדשת, בניגוד לשיטות תמרוץ אחרות. המכסות והתעריפים צריכים להתעדכן באופן שוטף בהתאם להספק המותקן במדינה, ככל שהיקף ההתקנות גדל כך התעריף צריך להתעדכן לעיתים קרובות יותר. יש צורך בתכנון ארוך טווח כדי ליצור סביבה בטוחה יותר עבור המשקיעים ואפשרות קבלת מימון להקמת המתקנים הסולאריים. כמו כן יש צורך בהגבלת היקף השוק.
מובילי שוק
אחסון אנרגיה: אחד המרכיבים החשובים ביותר להתפתחות האנרגיה המתחדשת, ככל שמתקן האחסון מוקם קרוב יותר למתקן הייצור כך יש פחות איבוד ובזבוז חשמל ברשת. שעות ייצור השיא של אנרגיה סולארית פוטו וולטאית אינה מתאימות באופן מלא לשעות השיא של צריכת החשמל בבוקר ובערב כך שנושא האחסון משמעותי עבור טכנולוגיה זו. התקדמות השווקים לעידן הגריד פאריטי תיצור מצב בו ינתנו תמריצים לבעל מערכת סולארית לשימוש בחשמל הנקי המיוצר בשעות צריכת השיא.
נושא האחסון תלוי בתמריצים וברגולציה בכל מדינה. המרכיב השני בנושא האחסון הוא הטכנולוגיה בה משתמשים, בטריות מסוגים שונים, אנרגיה קינטית, אחסון תרמי ומימני ועוד. כל הטכנולוגיות אינן מסחריות עדיין בקנה מידה גדול. התפתחות שוק הרכב החשמלי עשויה להשפיע על קצב התפתחות הענף היות ורכבים דורשים בטריה יעילה או אמצעי אחסון אחר.
מחירי הסיליקון: מחירי הסיליקון יורדים בעקביות ולפי התחזית של מורביצר ינועו סביב 30 דולר לקילווואט למשך תקופה ממושכת. התחרות הגבוהה בין יצרניות הפאנלים הסולאריים גורמת לחלק מהן לייצר במחירי הפסד תוך סכנה לקריסה כלכלית. לסולינדרה הייתה טכנולוגיה מצויינת אך לא הייתה יכולת להתחרות במחירי השוק של היצרניות האחרות. לדבריו, על החברות המקימות מתקנים סולאריים לבדוק את איכות הציוד היות והתחרות גורמת ליצרניות "לעגל פינות" ולקצץ באיכות. לפעמים מספיק להודיע ליצרנית כי תתבצע בדיקת איכות לציוד הנרכש כדי לקבל ציוד טוב יותר.
גריד פאריטי
יש הגדרות רבות למונח גריד פאריטי כך שתמיד צריך להבין מהי ההנחה של האדם העומד מולך.. למונח זה מרכיבים רבים ומשתנים כמו מחירי המערכות ועלות המימון, מספר שנות פעילות המערכת הסולארית קריטי עבור החישוב של גריד פאריטי, כך גם עלות ייצור החשמל כאשר מדובר בעלות האמיתית ולא במחיר לצרכן. במאמץ להגיע לגריד פאריטי צריכות יצרניות הפאנלים לייצר בעלות נמוכה ככל האפשר, מתקיני המערכות מצידם יצטרכו להתרגל לשיטת שיווק שונה בה הם מסבירים ללקוחות את היתרונות והרווח בייצור חשמל חינם בניגוד לשיטת הסובסידיות הקיימת. חברות היזמות גם גובות תעריפי התקנה שונים במדינות שונות, לרוב בגלל ההשקעה ברישוי המתקנים וחלק בשל תעריף העבודה ועלויות אחרות כמו שטח הקמת המתקן בכל מקום. גם לחברות החשמל מקום נכבד בעידוד או עצירת המגמה, לכאורה כאשר קיימים הרבה מתקנים קטנים לייצור חשמל רווחיות חברות החשמל יורדת אך מצד שני גם חברות החשמל רוצות להשתתף בעידן החדש.
גרמניה ואיטליה יכולות להגיע לגריד פאריטי בשנים 2014-15. ישראל יכולה להגיע ליעד כבר בשנים 2012-13 בשל תעריפי החשמל העולים ונתוני קרינת השמש הגבוהים. האם ישראל יכולה להשיג יעד של 20% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת? לדברי מורביצר היעד השאפתני אינו כה מורכב להשגה, ישראל צריכה הרבה פחות התקנות לעומת מדינה כמו גרמניה כדי להגיע לאותו יעד, התקנה של 81 וואט לאדם כל שנה תשיג את היעד המבוקש.
האם אפשר לקבלהקלטה של ההרצאה או סטרנוגרמה ?
נשמח לקבל מצגת של השקופיות שליוות את ההרצאה המעניינת