לפני שאנחנו קוטלים את ההחלטות של רשות החשמל על העלאות תעריפי החשמל, בואו נבדוק כמה צרכן ישראלי משלם ביחס לשאר מדינות בעולם. מטרת ההשוואה להציג את מקומו היחסי של מחיר החשמל בישראל בהשוואה למחירי החשמל במדינות המתועשות הנוספות.

חשמל זול יעלה לנו ביוקר

לפני שאנחנו קוטלים את ההחלטות של רשות החשמל על העלאות תעריפי החשמל, בואו נבדוק כמה צרכן ישראלי משלם ביחס לשאר מדינות בעולם. מטרת ההשוואה להציג את מקומו היחסי של מחיר החשמל בישראל בהשוואה למחירי החשמל במדינות המתועשות הנוספות.

מחיר החשמל בישראל במגזר הביתי הוא 49.52 אגורות בממוצע לכל קוט"ש (כולל תשלום קבוע), שהם 13.75 סנט $. מחירי החשמל שלנו הם בין הזולים בעולם, אך מי אמר שזול זה בהכרח טוב? ואיך יתכן שבמדינה עם מחירי חשמל כזולים לחברת חשמל יהיו חובות של 60 מיליארד שקל? תקציב המדינה לשנת 2011 עומד על כ264.7 מיליארד ₪. בחישוב פשוט החובות של חברת חשמל מהוות 20% מתקציב השנתי של המדינה. אמנם המשכורות של עובדי החברה גבוהות וחברת החשמל אחראית במידה כזו או אחרת להר החובות הנערם, אך לתעריפי החשמל השפעה ניכרת על התזרים ושום רפורמה לא  תעלים את המאזן השלילי בקלות.

הורדת והעלאת תעריפי החשמל משמשת בכל העולם ככלי לריסון ביקושי החשמל. כאשר מדינה מחליטה להוריד תעריפים, היא למעשה שולחת לצרכן מסר שלכאורה יש חשמל בשפע ולכן הוא יכול לצרוך ולבזבז. תופעה זו גורמת כביכול להצדקה של הקמת תחנות פחמיות אשר פוגעות באיכות הסביבה. משרד התשתיות טוען שאין מספיק חשמל וחייבים לבנות עוד תחנות כוח. אך מסתבר שהדרך הטובה ביותר והנקייה ביותר לפתור את הבעיה הינה לעודד שחקנים חדשים בשוק האנרגיה המתחדשת וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

במדינות מערביות מתבצעות תכניות לאומיות מורכבות בתחום ההתייעלות האנרגטית בנוסף, ישנם הכלים המוניציפאליים כגון קביעת תעריפי מינימום גבוהים (לשם עידוד החיסכון). גם בישראל קיימים שלל תמריצים ותקנות החל בהחלפת נורות, דרך ביטול אופציית הסטנד-ביי במכשירי חשמל וכלה בהחלפת מזגנים ובידוד מבנים אך הדרך ליישום ותוצאות ממשיות בשטח עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.

באירופה וארצות הברית התפלגות מקורות החשמל היא מגוונת וכוללת שימוש נרחב והשקעות ציבוריות באנרגיות מתחדשות וחלופיות. בדנמרק למשל, 20% מהחשמל מיוצר על ידי טורבינות רוח. בארצות הברית כ-15% מהחשמל מיוצר מאנרגיה מתחדשת. בצרפת 54% ממקורות האנרגיה הם גרעיניים. בבולגריה 28% מהמקורות הם גרעיניים. בשוויץ 76% מהמקורות הם הידרו- אלקטריים (אנרגיה שמקורה בתנועת מים),ובלוקסמבורג 67% מהאנרגיה המיוצרת מגיעה ממקורות הידרו- אלקטריים. ואילו, בישראל כמעט רובו המוחלט של יצור החשמל מתבצע בתהליכי שריפת דלקים פוסיליים שמזהמים את הסביבה.

הכניסה ל- OECD מצריכה מישראל יישור קו עם המדינות המפותחות ואסור שלישראל יהיה יתרון מלאכותי של חשמל מסובסד, אחרת אנו מרמים את העולם ומוצר בישראל תמיד ייוצר בזול יותר ותוך זיהום אויר רב יותר. אגב, השימוש בגז טבעי הוא לא עד כדי כך ידידותי, כפי שנהוג לחשוב.. אמנם בייצור קוט"ש אחד של חשמל על ידי פחם נפלטים 830 גרם של פחמן דו חמצני אך בגז טבעי נפלטים 600 גרם פחמן דו חמצני, כמות בלתי מבוטלת של גזי חממה הנפלטים לאטמוספרה. יש צורך להשתמש בגז הטבעי כאנרגיית מעבר עד להתקדמות הטכנולוגית ופיתוח האנרגיות המתחדשות כך שניתן יהיה לייצר חשמל ירוק במחיר תחרותי.

מנתוני החשמל שפורסמו בדוח הסטטיסטי האחרון של חברת חשמל, עולים נתונים מדאיגים. ב-2010 הצריכה הממוצעת לנפש הכפילה את עצמה ביחס לצריכה הממוצעת לשנת 1990. אם אותה מגמת עלייה תימשך והתלות שלנו בדלקים פוסיליים לא תיפסק, נמצא את עצמנו בבעיה הולכת ומחמירה בעשור הקרוב. חשוב לציין כי בשל העלייה בביקוש לחשמל, הקמת מתקנים סולאריים לייצור חשמל, עליית מחירי הדלקים בעולם והחלטת המשרד להגנת הסביבה להחמיר בכללי שריפת דלקים, בלתי אפשרי למנוע את העלייה בתעריפי החשמל. אך עם זאת, גם לאחר העלייה הצפויה, יישאר תעריף החשמל בין הנמוכים בעולם.